הידעת?💡

[יעלקר]

באחד הימים פרץ לביתו של הסופר מאיר שלו, החתול של השכנים.
בניגוד לחתולים אחרים, שנכנסים בזהירות, החתול הזה הריח בשר על האש, רץ פנימה, החליק על מרצפות הבית, הסתובב שלוש פעמים סביב עצמו ונחבט אל הקיר. לאחר שקיבל חתיכת סטייק, החליט להישאר.
השם קרמר הוענק לחתול על שם קוזמו קריימר מהסדרה "סיינפלד", שנודע בכניסות הדרמטיות שלו, לדירה של שכנו ג'רי.
מאז שיצא הספר הראשון עליו, הפך קרמר החתול לסלבריטי של הכפר.
הוא כיכב בשלושה ספרי ילדים של מאיר שלו, וגם בספר המבוגרים 'גינת בר' מקדיש שלו פרק לזכרו של החתול האהוב:
"יש לי גם קבר בגינה, להזכירני שלא רק החיים, הנביטות, הפריחות, הצבעים והריחות – אלא גם המוות נמצא בה. היו לי כמה מיתות כאלה בגינה: גוויעתו של עץ הלימון שלי, ההוצאה להורג של האזדרכת ומות החתול האהוב שלי, החתול קרמר, שבחייו היה שליטה הלא מעורער של הגינה, והיום הוא קבור בה.
קרמר היה כבן שנה כשהגיע אליי, וחי אצלי כאחת עשרה שנים.
את רוב ימיו עשה בשינה עמוקה, כמו שתיארתי אותו בראשון משלושת ספרי הילדים שכתבתי עליו. כמו דמות אהובה אחרת בספרות העברית, גם קרמר ישן ולבו ער, אבל לא מסיבות רומנטיות אלא טקטיות – גם בשנתו הוא שמר שלא ייכנסו כלב או חתול אחר לגינה [...]
קרמר אהב וידע לישון
שום דבר במראהו של קרמר לא רימז על התוקפנות הזאת. אמנם היה חתול גדול, שחור מקצה זנבו עד קצה חוטמו, אבל פרוותי ושמנמן ונעים הליכות. לא ניכרו בו מרץ מיוחד או יכולות אתלטיות [...]
הייתה לו קריאה מיוחדת, אחת מכמה קריאות ופניות שלמדתי להבין, שביקשה:
"בוא נחזור הביתה. אני לא רוצה לנסוע לווטרינר" המשפט הזה, אגב, נאמר במילה אחת שחזרה על עצמה לאורך כל הנסיעה אל המרפאה, והיא המילה "גאו", במלעיל. לדעתי, במותו של קרמר הסתלק לא רק חתול נפלא, אלא גם הפרט האחרון של מין החתולים הנדיר שיכול לבטא את העיצור גימל.
קרמר מת מאי ספיקת כליות, קברתי אותו מתחת לאשחר, ליד השושן והלואיזה, במקום שבו אהב להירדם בשמירה. בכל פעם שאני עובר שם, כמה פעמים ביום, אני נזכר בו וחסר אותו.
קרמר היה החתול הראשון שהיה לי, ובינתיים – היחיד. דבר מותו נודע מהר ברחבי הכפר, וכבר למחרת הגיעו כמה חתולים לאודישנים, בתקווה לתפוס את מקומו. אבל חתולים הם יצורים שונים מאוד זה מזה, ולא מצאתי בין המועמדים תחליף ראוי שימלא את מקומו בלבי ובביתי.
מקצתם יפים ממנו, רובם ערניים ממנו, אבל אין כמוהו. אומרים שאין אדם שאין לו תחליף, אבל דומה שאין הדבר נכון לגבי החתול שלי."
השבוע מציינים בעצב, שנה למותו של הסופר מאיר שלו, שאין לו תחליף.


ראה:
* למה לחתול קוראים קרמר? האנשים האמיתיים מאחורי הדמויות בספרי הילדים של מאיר שלו יוחד לשבוע הספר: זהר שלו, בתו של הסופר שהלך לעולמו לפני חודשיים, מגלה על שם מי קרויים הגיבורים בספרי הילדים שלו (וגם איזה ספר הוא הכי אהב)

למה לחתול קוראים קרמר? האנשים האמיתיים מאחורי הדמויות בספרי הילדים של מאיר שלו

מיוחד לשבוע הספר: זהר שלו, בתו של הסופר שהלך לעולמו לפני חודשיים, מגלה על שם מי קרויים הגיבורים בספרי הילדים שלו (וגם איזה ספר הוא הכי אהב)

www.ynet.co.il

הספר חולק במסגרת פרויקט ''ספריית הפיג'מה'' לגנים צעירים בשנת 2012-2013





ספריית בית אריאלה