מרים ילן הייתה נערה צעירה כשהחסירה פעימה למראה רופא רוסי יפה תואר, בעל עיניים שובבות ושפם מכובד, ששבה את ליבה. משפחתה חשבה שהוא עלול לפגוע בהם: "גוי בריא רחב כתפיים, בעל שפם ובלורית לתפארת", אבל כעבור זמן קצר גילו מרים ילן שטקליס ומשפחתה שהרופא החסון הוא לא אחר מאשר שאול טשרנחובסקי, המשורר היהודי המוכשר:
זה קרה בעת קונצרט צדקה בתיאטרון. סבה של ילן- שטקליס היה כבד-שמיעה וביקש לשבת בשורה הראשונה. למרבה תסכולו, הוא מצא עצמו ליד אותו קצין גוי: "נתכעס סבא על הסדרן – מה ראה זה להושיבו ליד קצין רוסי?" סיפרה ילן-שטקליס, "אך 'הגוי' הרגיש בזה וברוסית צחה ובאדיבות רבה התוודע אל הסב, ש'לא הכירו ברגע הראשון רק בגלל תלבושתו הצבאית, ומה שמח סבא!".
"הביטי, ילדתי, הסתכלי היטב! זהו שאול טשרניחובסקי שלנו!" אמר אביה של ילן שטקליס לבתו, והדביק אותה בהתרגשות הכללית למראהו של הרופא הצעיר. "התכווץ לבי בקרבי מרוב התפעלות, והנה הוא עומד לפני, והוא עצמו יפה ורענן, רחב כתפיים וחזק, גיבור, קורן אור ושמחת החיים […] ולבי מתמלא גאווה." סיפרה על הנערה המוקסמת שהייתה.
ואכן, טשרניחובסקי שובר הלבבות, שאנחנו מכירים כאחד מחשובי המשוררים העבריים, היה כל חייו גם רופא.
בימי מלחמת העולם הראשונה הוא היה רופא בבית חולים במינסק. כשלא טיפל בפצועים, טשרניחובסקי כתב או נפגש עם בני הקהילה היהודית, ביניהם הילדה מרים וילנסקי – היא מרים ילן שטקליס.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה החליט הרופא הצעיר לתרום את חלקו למאמץ המלחמתי. הוא הצטרף בכך ליהודים רבים ברוסיה, שראו בהצטרפות לצבא הצאר או בסיוע לו דרך להבקיע אל שוויון הזכויות המיוחל. על פי תיאורו, הוא היה מנהל בית החולים בפועל במשך למעלה משנתיים, למרות שפורמלית היה סגנו של 'יֶרֶמוּנאך' - כומר נזיר שלמד רפואה לפני שהצטרף לממסד הכנסייה.
במראהו המרשים, ובגישתו הסקרנית אך המעט מרוחקת, ריתק טשרניחובסקי את הקהילות היהודיות בסביבתו. הוא נהנה להשתמש במראהו ה"לא יהודי" כדי לבקר במפתיע במוסדות יהודיים ולעורר שם קצת מבוכה ובלבול.
על אף הזדהותו של טשרניחובסקי עם עַמו ורצונו להיות שותף למאבקיו ולהצלתו, נקודת המבט שלו הייתה מעט אליטיסטית ומרוחקת. הוא הסתכל מלמעלה על היהודים "הגלותיים" שלא הצטרפו לשכבה המשכילה והמתקדמת. הפליטים שהוא פוגש במעין מחנה מאולתר שהוקם בתמיכת הקהילה היהודית המקומית, מצטיירים בעיניו כאנוכיים ותאבי בצע.
במקביל, טשרניחובסקי היה מעורה היטב בתרבות היהודית - העברית המתחדשת. במוקד הסערה של תקופת עבודתו כרופא עמד עניין לא רפואי כלל ועיקר: ערב המלחמה פרסמה הוצאת 'מוריה' שבראשות ביאליק 'מהדורה שנייה בתיקונים והוספות' של שירי טשרניחובסקי. באוסף 'אנקדוטות ספרותיות' שטשרניחובסקי תיעד הוא מספר על העימות:, "היה חייב לי ביאליק על "שירַי" סכום גדול לערך. והנה באו ימי המלחמה, ואני הייתי עם בית החולים שלנו במינסק." אבל ביאליק התמהמה בהסדרת החוב.
איך השתמש טשרניחובסקי במעמדו כרופא צבאי כדי לגרום לביאליק לשלם לו את חובו? איך נכנסו חוויותיו כרופא צבאי ליצירותיו, ומה עשה בשיעור עברית במינסק? הסיפור המרתק על הרופא שאול טשרניחובסקי מחכה לכם ולכן בקישור שבתגובה הראשונה.
היום לפני 149 שנים נולד המשורר והרופא שאול טשרניחובסקי.
טשרניחובסקי כרופא צבאי, סיון תרע'ה, 1915.
באדיבות הספרייה הלאומית
ראה תגובה
זה קרה בעת קונצרט צדקה בתיאטרון. סבה של ילן- שטקליס היה כבד-שמיעה וביקש לשבת בשורה הראשונה. למרבה תסכולו, הוא מצא עצמו ליד אותו קצין גוי: "נתכעס סבא על הסדרן – מה ראה זה להושיבו ליד קצין רוסי?" סיפרה ילן-שטקליס, "אך 'הגוי' הרגיש בזה וברוסית צחה ובאדיבות רבה התוודע אל הסב, ש'לא הכירו ברגע הראשון רק בגלל תלבושתו הצבאית, ומה שמח סבא!".
"הביטי, ילדתי, הסתכלי היטב! זהו שאול טשרניחובסקי שלנו!" אמר אביה של ילן שטקליס לבתו, והדביק אותה בהתרגשות הכללית למראהו של הרופא הצעיר. "התכווץ לבי בקרבי מרוב התפעלות, והנה הוא עומד לפני, והוא עצמו יפה ורענן, רחב כתפיים וחזק, גיבור, קורן אור ושמחת החיים […] ולבי מתמלא גאווה." סיפרה על הנערה המוקסמת שהייתה.
ואכן, טשרניחובסקי שובר הלבבות, שאנחנו מכירים כאחד מחשובי המשוררים העבריים, היה כל חייו גם רופא.
בימי מלחמת העולם הראשונה הוא היה רופא בבית חולים במינסק. כשלא טיפל בפצועים, טשרניחובסקי כתב או נפגש עם בני הקהילה היהודית, ביניהם הילדה מרים וילנסקי – היא מרים ילן שטקליס.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה החליט הרופא הצעיר לתרום את חלקו למאמץ המלחמתי. הוא הצטרף בכך ליהודים רבים ברוסיה, שראו בהצטרפות לצבא הצאר או בסיוע לו דרך להבקיע אל שוויון הזכויות המיוחל. על פי תיאורו, הוא היה מנהל בית החולים בפועל במשך למעלה משנתיים, למרות שפורמלית היה סגנו של 'יֶרֶמוּנאך' - כומר נזיר שלמד רפואה לפני שהצטרף לממסד הכנסייה.
במראהו המרשים, ובגישתו הסקרנית אך המעט מרוחקת, ריתק טשרניחובסקי את הקהילות היהודיות בסביבתו. הוא נהנה להשתמש במראהו ה"לא יהודי" כדי לבקר במפתיע במוסדות יהודיים ולעורר שם קצת מבוכה ובלבול.
על אף הזדהותו של טשרניחובסקי עם עַמו ורצונו להיות שותף למאבקיו ולהצלתו, נקודת המבט שלו הייתה מעט אליטיסטית ומרוחקת. הוא הסתכל מלמעלה על היהודים "הגלותיים" שלא הצטרפו לשכבה המשכילה והמתקדמת. הפליטים שהוא פוגש במעין מחנה מאולתר שהוקם בתמיכת הקהילה היהודית המקומית, מצטיירים בעיניו כאנוכיים ותאבי בצע.
במקביל, טשרניחובסקי היה מעורה היטב בתרבות היהודית - העברית המתחדשת. במוקד הסערה של תקופת עבודתו כרופא עמד עניין לא רפואי כלל ועיקר: ערב המלחמה פרסמה הוצאת 'מוריה' שבראשות ביאליק 'מהדורה שנייה בתיקונים והוספות' של שירי טשרניחובסקי. באוסף 'אנקדוטות ספרותיות' שטשרניחובסקי תיעד הוא מספר על העימות:, "היה חייב לי ביאליק על "שירַי" סכום גדול לערך. והנה באו ימי המלחמה, ואני הייתי עם בית החולים שלנו במינסק." אבל ביאליק התמהמה בהסדרת החוב.
איך השתמש טשרניחובסקי במעמדו כרופא צבאי כדי לגרום לביאליק לשלם לו את חובו? איך נכנסו חוויותיו כרופא צבאי ליצירותיו, ומה עשה בשיעור עברית במינסק? הסיפור המרתק על הרופא שאול טשרניחובסקי מחכה לכם ולכן בקישור שבתגובה הראשונה.
היום לפני 149 שנים נולד המשורר והרופא שאול טשרניחובסקי.
טשרניחובסקי כרופא צבאי, סיון תרע'ה, 1915.
באדיבות הספרייה הלאומית
ראה תגובה
