הידעת?💡

[יעלקר]

זה היה סוף הסתיו בזיכרון יעקב
סוף הסתיו, שרתי,
עורך הצח, שרתי.
ושלוש יממות הם חקרו וחקרו
ושלוש יממות היא שותקת,
ושלוש יממות הם היכו והיכו
ותצעק כחיה מרודפת.
ושלוש יממות אין יוצא לשדות
ושומם הרחוב כמו קבר,
כי ברחו מקולה והגיפו דלתות
ויבואו הם חדר בחדר.
זה היה סוף הסתיו...
ושלוש יממות בזיכרון יעקב
שקולה מתפרץ מן הבית,
ומכה בתריסים וצועק ברחוב
ומרחף מעליה כעיט.
ושלוש יממות וביום הרביעי
והקול הצועק תם לגווע,
והיתה דומיה כי ביום הרביעי
היא ירתה בעצמה באקדוח...
זה היה סוף הסתיו...
מוילון אז תפרו תכריכים לגופה
ועטפו את גופה, את פניה,
בת עשרים ושבעה חורפים, ויפה,
והחורף כיסה את עיניה.
ברחוב הראשי בין בתי מושבה
היא נישאה לאיטה על כפיים,
והארץ היתה רחבה וקרובה
אך קרובים עוד יותר השמיים...
זה היה סוף הסתיו...
אז חפרו איכרים בידיים קרות
את קברה שאליו היא הולכת,
וכולם דומיה ושרועים במדרון
והיא, ביניהם היא מוטלת.
כששכבה בעפר התחוח
בארץ החושך לישון,
אז חדלו הקולות והרוח
וירד גשם ראשון.
זה היה סוף הסתיו...
(השיר על שרה אהרונסון/ מילים: יעקב שבתאי, לחן: יוחנן זראי, שירה: זהרירה חריפאי)
בתשעה באוקטובר נפטרה שרה אהרונסון, שלושה ימים אחרי שירתה בעצמה, כדי לשים קץ לעינויים שעינו אותה התורכים, ולא להסגיר את חבריה למחתרת.
באותו התאריך, 15 שנים מאוחר יותר, נולדה הסופרת דבורה עומר, אשר הפליאה לכתוב את סיפורה של שרה, בביוגרפיה 'שרה גיבורת ניל"י', סיפור של דם, רומנטיקה ואידיאלים.
ספריית בית אריאלה

ראה תגובה

 

[יעלקר]

·

כאשר הייתה הסופרת דבורה עומר ילדה, יצא אביה להילחם במלחה"ע ה-2.
בצאתו לדרך, הותיר לה האב, גמד דמיוני שינחם אותה בהיעדרו.
אותו גמד הפך לימים לגיבור ספרה 'כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי'.
"פעם אחת אמר לי לפתוח את כף ידי והניח עליה את כף ידו הריקה כאילו יש בה משהו, ואמר לי: 'הנה אני נותן לך במתנה גמד. שמו קרשינדו והוא בלתי נראה, והוא רק שלך, ואת יכולה להפליג איתו בדמיונך לאן שתרצי'".
גיבורת הספר, חנה'לה, בת דמותה של דבורה הילדה, היא ילדה בת 7 שגרה בקיבוץ. היא אוהבת לחלום חלומות בהקיץ ולכן לועגים לה הילדים בכיתה ומכנים אותה חנה'לה חלמנ'לה. אבא של חנה'לה יוצא למילואים ומשאיר לה חבר גמד. קרשינדו עוזר לחנה'לה עם הקשיים בבית הילדים ולוקח אות למסע מרתק, מלא דמיון והרפתקאות אל כוכב החלומות.
הגעגועים אל האב החייל, מופיעים גם בספרה, 'פגישה על ענן'.
בו היא כותבת: "הייתי ילדה קטנה ובעולם הייתה מלחמה גדולה וארוכה.
אבא שלי היה חיל במלחמה זו והרבה זמן לא בא לחופש. התגעגעתי אליו מאוד מאוד.
עדיין לא ידעתי לכתוב, לכן רק ציירתי לאבי ציור.
אבא ענה לי על מכתב געגועים זה במכתב ארוך ארוך.
אבא כתב שגם הוא מתגעגע אלי מאוד מאוד, ואולי כדאי שנקבע ביננו פגישה.
פגישה? איך? הרי אני נמצאת כאן בקיבוץ ואילו הוא שם, רחוק במלחמה!
אבא הציע שנשחק במין משחק-פגישות שכזה: אני אצא החוצה, אביט לשמיים, אבחר את הענן הכי גדול ויפה ואטפס עליו, ושם ניפגש."
הסופרת דבורה עומר, נולדה היום לפני 92 שנים.
ספריית בית אריאלה.
איור: אראלה
צילום: דבורה הקטנה ואבא משה מוסינזון.

 

[יעלקר]

עשור למותה של דבורה עומר: בחזרה אל סיפור חייה המטלטל

המוות המסתורי של אמה, הפרידה מאביה והתרחשויות נוספות בחייה של דבורה עומר קרמו עור וגידים והפכו לספרים. במלאת עשור למותה, כרמית ספיר ויץ חוזרת אל חייה המטלטלים של הסופרת כלת פרס ישראל כרמית ספיר ויץ 29/04/2023 דבורה עומר (צילום: ראובן קסטרו) המוות המסתורי של אמה, הפרידה מאביה והתרחשויות...

www.tapuz.co.il