"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה הַדָּבָר שֶׁגּוֹרֵם לַדְּבָרִים לִקְרוֹת, אָז אֲנִי קוֹרֵא לָזֶה קֶסֶם.
הַכֹּל עָשׂוּי מִקֶּסֶם, הֶעָלִים וְהָעֵצִים, הַחַיּוֹת וְהַצִּפּוֹרִים, הַגִּירִיּוֹת וְהַשּׁוּעָלִים וְהַסְּנָאִים וּבְנֵי הָאָדָם.
כָּךְ שֶׁהוּא חַיָּב לִהְיוֹת סְבִיבֵנוּ תָּמִיד- בַּגַּן הַזֶּה וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת. בִּזְכוּת הַקֶּסֶם בַּגַּן אֲנִי עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אֶגְדַּל. אֲנִי הוֹלֵךְ לְבַצֵּעַ נִסּוּי מַדָּעִי. בְּכָל בֹּקֶר וְעֶרֶב אֲנִי מִתְכַּוֵּן לוֹמַר לְעַצְמִי "הַקֶּסֶם נִמְצָא בְּתוֹכִי! הַקֶּסֶם גּוֹרֵם לִי לְהַבְרִיא!"
המילים הללו, שהסופרת פרנסס הדג'סון ברנט, שמה בפיו של קולין, בן הדוד החולני בספר 'סוד הגן הנעלם', יכולות להמיס גם לב של אבן.
מרי לנוקס, ילדה יתומה שהוריה מתו בהודו במגיפת הכולירה, נשלחת לאנגליה אל אחוזתו של הדוד שלה, הנעדר תמיד. הילדה הבודדה יוצאת לשוטט בין גני האחוזה הקודרת ומגלה במקרה מפתח ישן קבור באדמה. המפתח פותח דלת לא רק אל גן סודי וקסום שהוזנח במשך שנים רבות, אלא גם אל לבה הסגור של מרי.
היא מתיידדת עם קולין, בן דודה החולני והנרגן אפילו יותר ממנה, ועם דיקון, ילד טבע מקומי, וביחד הם מפיחים חיים בגן הנעלם ולומדים להכיר את כוחם המרפא של הטבע, של הידידות ושל כוח הרצון.
רעיון זה, של ילדים שמסוגלים לגאול את עצמם בכוח רצונם ונחישותם, היה בזמנו חידוש גדול בספרות הילדים.
גם הסופרת פרנסס הדג'סון ברנט, בדומה לגיבורי ספריה הקטנים – מרי לנוקס, שרה קרו ('נסיכה קטנה') ולורד פונטלרוי, התייתמה מאב בגיל צעיר וכמותם גם היא ידעה מורדות של עושר ועוני בחייה.
לאחר מות אביה, חיה המשפחה בעוני מרוד והיא החלה לכתוב סיפורים כבר בגיל 15, לא מתוך רצון להתפרסם, אלא פשוט כדי לעזור לאימה לפרנס את המשפחה ולהאכיל את אחיה הקטנים.
היא שלחה את הסיפורים הקצרים למגזיני נשים שונים, שלהפתעתה החליטו לפרסם את החומרים. פרנסס הפכה למפרנסת העיקרית בביתה, היא העבידה את עצמה בפרך, יומם וליל, ושלחה מאות סיפורים קצרים למגזינים.
אבל הפריצה הגדולה שלה הגיעה רק 20 שנה מאוחר יותר, בגיל 35, כאשר פרסמה את ספר הילדים הראשון שלה 'לורד פונטלרוי הקטן', והפכה בין לילה לג'יי קיי רולינג של זמנה - הסופרת בעלת השכר הגבוה ביותר, המצליחה ביותר והמפורסמת ביותר.
הספר כבש בסערה את אנגליה וארצות הברית ויצר אפילו אופנת לבוש, שאימללה ילדים רבים באותה תקופה. אמהות סלסלו את שיער ילדיהן לתלתלים ארוכים, כמו של הלורד סדריק (שצוייר בדמות בנה של הסופרת) 'חליפות לורד פונטלרוי' וצווארוני קטיפה הפכו לטרנד אופנתי, וגם מרצ'נדייז נלווים כמו משחקי קלפים ואפילו שוקולד לורד פונטלרוי נמכרו בכמויות.
אבל אז באה הנפילה – באחת התקופות הממושכות בהן שהתה פרנסס מחוץ לבית לצורכי עבודה, התבשרה במכתב כי בנה האהוב ליונל חלה בשחפת. היא חזרה הביתה וטיפלה בו במשך חודשים, עד למותו.
לאחר מות הבן לקתה ברנט בדיכאון ממושך. היא מצאה נחמה מסויימת בעבודות גינון, והפכה את חצר ביתה לגן פורח. תוך כדי כך היא החלה לחשוב על כוח הקסם המרפא שבעבודת הגן, כוח שאותו תעמיד במרכז 'סוד הגן הגן הנעלם.' הסיפור ממחיש את האמונה בכוח הנפש לרפא את עצמה.
"הדברים שאנו משתוקקים אליהם יותר מכל", כתבה ברנט בזיכרונותיה, "הם חיים, אהבה ואושר - וביטחון שאלה אמנם ניתנים להשגה. ניסיתי, כמיטב יכולתי, להעניק בכתיבתי מעט יותר אושר לעולם."
במאה השנה מאז פרסומו, הניב 'סוד הגן הנעלם' פרשנויות רבות מספור, כל אחת מתמקדת בזווית ראייה שונה וחושפת סוד אחר.
פרשנויות פמיניסטיות מדגישות את הכוח הנשי של מרי לנוקס הפועם בסיפור – והמיוצג דרך עוצמת הטבע וכוח הריפוי של הגן
וקריאות תיאולוגיות מוצאות בסיפור סמלים דתיים, ומפרשות למשל, את דמותו של אדום החזה ידידה של מרי המקנן בגן, כסמל לישו.
בשנים האחרונות ראה אור גם עיבוד קומיקס מודרני לספר, בשם: "סוד הגן הנעלם מרחוב 81", מאת אייבי נואל וייר - המעביר את מרי לנוקס מאנגליה הפסטורלית - לעמק הסיליקון.
היום מציינים 100 שנה למותה של הסופרת פרנסס הודג'סון ברנט.
אילו מבין ספריה אהובים עליכם במיוחד?
ומי אתן יותר, מרי לנוקס או שרה קרו?
בהכנת הטקסט נעזרנו במאמרה של דפנה בן צבי "סוד הגן הנעלם/ פרנסס הודג'סון ברנט"
מתוך הספר "מדריך הרפתקה לספרי נוער/ בעריכת חגי ואסף ברקת, הוצאת אוקיינוס, 2019.
ומאמרו של יהודה אטלס: " המפתח אל הגן הנסתר של האושר מצוי בלבו של כל אחד מאיתנו", הארץ, 4.9.2006.
וציטטנו מתוך הספר סוד הגן הנעלם בתרגומה של הגר ינאי, שראה אור בסדרת הרפתקה.
בתמונה: איור של בתיה קולטון לעטיפת סוד הגן הנעלם.
ספריית בית אריאלה
הַכֹּל עָשׂוּי מִקֶּסֶם, הֶעָלִים וְהָעֵצִים, הַחַיּוֹת וְהַצִּפּוֹרִים, הַגִּירִיּוֹת וְהַשּׁוּעָלִים וְהַסְּנָאִים וּבְנֵי הָאָדָם.
כָּךְ שֶׁהוּא חַיָּב לִהְיוֹת סְבִיבֵנוּ תָּמִיד- בַּגַּן הַזֶּה וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת. בִּזְכוּת הַקֶּסֶם בַּגַּן אֲנִי עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אֶגְדַּל. אֲנִי הוֹלֵךְ לְבַצֵּעַ נִסּוּי מַדָּעִי. בְּכָל בֹּקֶר וְעֶרֶב אֲנִי מִתְכַּוֵּן לוֹמַר לְעַצְמִי "הַקֶּסֶם נִמְצָא בְּתוֹכִי! הַקֶּסֶם גּוֹרֵם לִי לְהַבְרִיא!"
המילים הללו, שהסופרת פרנסס הדג'סון ברנט, שמה בפיו של קולין, בן הדוד החולני בספר 'סוד הגן הנעלם', יכולות להמיס גם לב של אבן.
מרי לנוקס, ילדה יתומה שהוריה מתו בהודו במגיפת הכולירה, נשלחת לאנגליה אל אחוזתו של הדוד שלה, הנעדר תמיד. הילדה הבודדה יוצאת לשוטט בין גני האחוזה הקודרת ומגלה במקרה מפתח ישן קבור באדמה. המפתח פותח דלת לא רק אל גן סודי וקסום שהוזנח במשך שנים רבות, אלא גם אל לבה הסגור של מרי.
היא מתיידדת עם קולין, בן דודה החולני והנרגן אפילו יותר ממנה, ועם דיקון, ילד טבע מקומי, וביחד הם מפיחים חיים בגן הנעלם ולומדים להכיר את כוחם המרפא של הטבע, של הידידות ושל כוח הרצון.
רעיון זה, של ילדים שמסוגלים לגאול את עצמם בכוח רצונם ונחישותם, היה בזמנו חידוש גדול בספרות הילדים.
גם הסופרת פרנסס הדג'סון ברנט, בדומה לגיבורי ספריה הקטנים – מרי לנוקס, שרה קרו ('נסיכה קטנה') ולורד פונטלרוי, התייתמה מאב בגיל צעיר וכמותם גם היא ידעה מורדות של עושר ועוני בחייה.
לאחר מות אביה, חיה המשפחה בעוני מרוד והיא החלה לכתוב סיפורים כבר בגיל 15, לא מתוך רצון להתפרסם, אלא פשוט כדי לעזור לאימה לפרנס את המשפחה ולהאכיל את אחיה הקטנים.
היא שלחה את הסיפורים הקצרים למגזיני נשים שונים, שלהפתעתה החליטו לפרסם את החומרים. פרנסס הפכה למפרנסת העיקרית בביתה, היא העבידה את עצמה בפרך, יומם וליל, ושלחה מאות סיפורים קצרים למגזינים.
אבל הפריצה הגדולה שלה הגיעה רק 20 שנה מאוחר יותר, בגיל 35, כאשר פרסמה את ספר הילדים הראשון שלה 'לורד פונטלרוי הקטן', והפכה בין לילה לג'יי קיי רולינג של זמנה - הסופרת בעלת השכר הגבוה ביותר, המצליחה ביותר והמפורסמת ביותר.
הספר כבש בסערה את אנגליה וארצות הברית ויצר אפילו אופנת לבוש, שאימללה ילדים רבים באותה תקופה. אמהות סלסלו את שיער ילדיהן לתלתלים ארוכים, כמו של הלורד סדריק (שצוייר בדמות בנה של הסופרת) 'חליפות לורד פונטלרוי' וצווארוני קטיפה הפכו לטרנד אופנתי, וגם מרצ'נדייז נלווים כמו משחקי קלפים ואפילו שוקולד לורד פונטלרוי נמכרו בכמויות.
אבל אז באה הנפילה – באחת התקופות הממושכות בהן שהתה פרנסס מחוץ לבית לצורכי עבודה, התבשרה במכתב כי בנה האהוב ליונל חלה בשחפת. היא חזרה הביתה וטיפלה בו במשך חודשים, עד למותו.
לאחר מות הבן לקתה ברנט בדיכאון ממושך. היא מצאה נחמה מסויימת בעבודות גינון, והפכה את חצר ביתה לגן פורח. תוך כדי כך היא החלה לחשוב על כוח הקסם המרפא שבעבודת הגן, כוח שאותו תעמיד במרכז 'סוד הגן הגן הנעלם.' הסיפור ממחיש את האמונה בכוח הנפש לרפא את עצמה.
"הדברים שאנו משתוקקים אליהם יותר מכל", כתבה ברנט בזיכרונותיה, "הם חיים, אהבה ואושר - וביטחון שאלה אמנם ניתנים להשגה. ניסיתי, כמיטב יכולתי, להעניק בכתיבתי מעט יותר אושר לעולם."
במאה השנה מאז פרסומו, הניב 'סוד הגן הנעלם' פרשנויות רבות מספור, כל אחת מתמקדת בזווית ראייה שונה וחושפת סוד אחר.
פרשנויות פמיניסטיות מדגישות את הכוח הנשי של מרי לנוקס הפועם בסיפור – והמיוצג דרך עוצמת הטבע וכוח הריפוי של הגן
וקריאות תיאולוגיות מוצאות בסיפור סמלים דתיים, ומפרשות למשל, את דמותו של אדום החזה ידידה של מרי המקנן בגן, כסמל לישו.
בשנים האחרונות ראה אור גם עיבוד קומיקס מודרני לספר, בשם: "סוד הגן הנעלם מרחוב 81", מאת אייבי נואל וייר - המעביר את מרי לנוקס מאנגליה הפסטורלית - לעמק הסיליקון.
היום מציינים 100 שנה למותה של הסופרת פרנסס הודג'סון ברנט.
אילו מבין ספריה אהובים עליכם במיוחד?
ומי אתן יותר, מרי לנוקס או שרה קרו?
בהכנת הטקסט נעזרנו במאמרה של דפנה בן צבי "סוד הגן הנעלם/ פרנסס הודג'סון ברנט"
מתוך הספר "מדריך הרפתקה לספרי נוער/ בעריכת חגי ואסף ברקת, הוצאת אוקיינוס, 2019.
ומאמרו של יהודה אטלס: " המפתח אל הגן הנסתר של האושר מצוי בלבו של כל אחד מאיתנו", הארץ, 4.9.2006.
וציטטנו מתוך הספר סוד הגן הנעלם בתרגומה של הגר ינאי, שראה אור בסדרת הרפתקה.
בתמונה: איור של בתיה קולטון לעטיפת סוד הגן הנעלם.
ספריית בית אריאלה
נערך לאחרונה ב: