הידעת?💡

יעלקר

Well-known member
מנהל
למעלה מ-60 שנה ידעו רק קומץ אנשים על הדרמה שהתחוללה מאחורי יצירת המופת האהובה שכולנו מקריאים לילדים ולנכדות. יצירה שהייתה אמורה להיראות לגמרי אחרת.
זה סיפור על התעלמות מרצונן של שתי נשים מוכשרות, שהיטיבו ליצור יחד אבל דעתן לא נשמעה. זה גם סיפורו של מאייר עלום, שאייר את הטקסט הקאנוני של ברגשטיין ללא ידיעתה ואיוריו שובי הלב צרובים במוחותיהם של דורות של ילדים.
זהו סיפורו של "ויהי ערב".
****
"בשמי ערב כחולים, בשמי ערב צלולים | שט ירח עגול ובהיר".
אין כמעט ילד שגדל בישראל ואינו מכיר בעל פה את השורה היפה הזאת, הפותחת את הספר "ויהי ערב" שכתבה ברגשטיין ב-1949. מיד עולים בעיני רוחנו פני הירח מלא ההבעה, הזורח בחושך על הילדה והתרנגולים, ומלווה את הסיפור.
אבל האם הירח הזה הגיח לסיפור בגנבה?
איוריה היפיפיים של אילזה קנטור מלווים אותנו ואת ילדינו כבר 80 שנים. ברגשטיין עבדה עם כמה מאיירים לילדים והעדיפה, כשיכלה, לעבוד תמיד עם אילזה קנטור (לימים אילזה קנטור-דאוס) שאיירה לה את "בוא אלי פרפר נחמד". וגם עיטרה שער של משמר לילדים עם שיר שכתבה פניה עבור בתה של אילזה – תרזה.
אין פלא שאת הטקסט של "ויהי ערב" מסרה ברגשטיין לחברתה ולשותפתה לעבודה.
קנטור איירה את "ויהי ערב" והכינה אותו לדפוס, כאשר האיורים "הולבשו" על בסיס כתב היד המקורי של ברגשטיין. היא כבר סיימה לאייר את הטקסט ולעמד אותו, כשהשתיים גילו שהוצאת הספרים עומדת לפרסם את הספר באיוריו של מאייר אחר ולא מוכר בשם חיים האוזמן: "על הצייר איני יודעת ולא כלום. זה נעשה בלי כל קשר עמדי ואיני יודעת להסביר." כתבה ברגשטיין לחברה בנימין טנא. " לעתים נעשים ע"י הוצאות ספרים דברים מוזרים, וודאי אף אתה יודע משהו לספר על כך".
ברגשטיין אף שלחה מכתב כועס להוצאה, שמבקש לעכב את הוצאת הספר כדי להוסיף לו פרטים חסרים. היא התעקשה להקפיא את הוצאת הספר כדי להוסיף על הכריכה הבהרה שהסיפור נכתב ואויר על-פי סיפור של הנס כריסטיאן אנדרסן. גם אז היא תמהה על העובדה שלא קיבלה את הספר להגהה ולא ראתה אותו לפני ההכנה לדפוס. לבסוף יצא הספר עם ההבהרה עליה התעקשה ברגשטיין אבל ללא איוריה של חברתה ושותפתה ליצירה, אילזה קנטור.
האיורים המקוריים של קנטור נשמרו במשך 60 שנה בידיה האמונות של תמר בתה, כאוצר גנוז שרק מתי מעט ידעו על קיומו, ובינהם חוקרת התרבות עינת אמיתי ז"ל , שהתחקתה אחרי סיפורו הולדתה של הקלאסיקה לילדים. באפריל 2010 העלתה אמיתי בבלוג שלה את השתלשלות העניינים מאחורי הטקסט הקלאסי של פניה ברגשטיין.
שנה לאחר פרסום הרשימה של אמיתי, בשנת 2011, החליטו בהוצאת הקיבוץ המאוחד להוציא מהדורה חדשה של "ויהי ערב", הפעם עם הציורים הגנוזים של אילזה קנטור.
בשנת 2021 נמסרו האיורים הגנוזים של אילזה קנטור ל"ויהי ערב" יחד עם כתב ידה של פניה ברגשטיין לספרייה הלאומית.
היום הוא יום פטירתה של אילזה קנטור, שאיוריה הם חלק בלתי נפרד מזכרונות הילדות של דורות.
ומיהו חיים האוזמן? איך הגיע אליו כתב היד של ברגשטיין ומדוע הוא נבחר לאיירו? את הסיפור המלא מאחורי "ויהי ערב", בליווי האיוריים המקוריים הנפלאים של אילזה קנטור תוכלו למצוא בקישור שבתגובה הראשונה.
***
בתמונה: איור הסיום המקורי של "ויהי ערב", מתוך כתב היד המאוייר של פניה ברגשטיין ואילזה קנטור, שהופקד בארכיון הספרייה הלאומית - מזהים ומזהות לאיזה משפט בספר מתייחס האיור?

1730727825889.png
באדיבות הספרייה הלאומית
ראה תגובה
 

יעלקר

Well-known member
מנהל

"ויהי ערב": הגרסה האבודה של אילזה קנטור ופניה ברגשטיין

הסיפור הלא ייאמן מאחורי הקלאסיקה שגדלנו עליה. למה נגנזו האיורים המקוריים של הספר "ויהי ערב"? וכיצד הם מצאו את דרכם לספרייה הלאומית?

עינת אמיתי



הכריכה להוצאה המיוחדת של "ויהי ערב" עם האיורים המקוריים של אילזה קנטור

פרולוג

הרשימה הבאה נכתבה על ידי חוקרת התרבות עינת אמיתי ז"ל בבלוג שלה באפריל 2010, ומפורסמת עתה גם בבלוג הספרנים באישור בני משפחתה. ברשימתה חושפת עינת כי הציורים המקוריים של הסיפור המפורסם "ויהי ערב" שאיירה אילזה קנטור נגנזו למעשה, והספר פורסם במקור דווקא עם ציוריו של חיים האוזמן.
שנה לאחר פרסום הרשימה של עינת אמיתי, בשנת 2011, החליטו בהוצאת הקיבוץ המאוחד, לבקשת בני משפחתה של קנטור, להוציא מהדורה חדשה של "ויהי ערב", הפעם עם הציורים הגנוזים של אילזה קנטור.
בשנת 2021 נמסרו האיורים הגנוזים של אילזה קנטור ל"ויהי ערב" יחד עם כתב ידה של פניה ברגשטיין לספרייה הלאומית.
"החלטתי שהספרייה הלאומית זה המקום הנכון לאיורים", מספרת תמר דאוס, בתה של אילזה קנטור שהחליטה למסור את האיורים לספרייה. "אני מרגישה כל כך טוב עם ההחלטה הזו. שם זה צריך להיות".


אילזה קנטור-דאוס בשנות ה-30 בקיבוץ נען





את הסיפור שאני הולכת לספר כאן לא ידעתי ולא הכרתי אף פעם. הסיפור כשלעצמו מדהים – ומה שעוד יותר מדהים זה שהכל נשמר: האיורים, כתב היד, וגם המכתבים. ולמרות הכל, כבר יותר מ60 שנה, רק קומץ אנשים קרובים יודע את הסיפור שלמרות שיש בו המון חורים וחלקים חסרים הוא עדיין סיפור מרתק.
את הספר "ויהי ערב" כתבה פניה ברגשטיין ב1949. הספר הופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד מלווה באיורים של מאייר שנקרא חיים האוזמן. עד כאן הסיפור שכולנו מכירים. אין בו כל חדש.

העמוד הראשון מתוך ויהי ערב של פניה ברגשטיין עם איורים מאת חיים האוזמן, 1949, הקיבוץ המאוחד
את האיורים לויהי ערב של צלה בינדר מתוך הספר עיניים שמחות שיצא ב1961, 11 שנים אחרי מותה של פניה, כבר פחות מכירים.

איור של צלה בינדר ל"ויהי ערב" מתוך עיניים שמחות, 1961, הקיבוץ המאוחד
והנה מגיע הקטע המעניין… בארכיון של פניה ברגשטיין בגבת מצאתי את שני המכתבים הבאים. אחרי שכבר ידעתי חלקים מהסיפור. המכתב הראשון הוא מפניה לבנימין טנא (כל התמונות נפתחות כשלוחצים עליהן ואפשר ממש לקרוא את הכתוב). במכתב מספרת פניה כך:

שמחתי לדבריך הטובים על 'ויהי ערב'. על הצייר איני יודעת ולא כלום. זה נעשה בלי כל קשר עמדי ואיני יודעת להסביר. לעתים נעשים ע"י הוצאות ספרים דברים מוזרים, וודאי אף אתה יודע משהו לספר על כך.
כשקראתי את הדברים האלה שמחתי מאוד (!!!) . הם מאשרים את הסיפור הידוע על חיים האוזמן שאין איש מכיר, ושאייר רק ספר ילדים אחד שנקרא "ויהי ערב". למעשה עד לפני שבועיים חשבתי שרק אותו אייר. עד שהאיר מישהו את עיניי כשמצא ספר טבע שגם אותו אייר איש בשם חיים האוזמן (אנטומיה ומורפולוגיה של הצמח: רשימות למוד מעובדות ע"י זכריהו גוטליב, 1941).



מכתב מפניה ברגשטיין לבנימין טנא ובו פניה מספרת שהיא לא מכירה את המאייר של "ויהי ערב"
למעשה, העובדה שפניה עצמה לא הכירה את המאייר די תמוהה. פניה עבדה עם כמה מאיירים לילדים והעדיפה, כשיכלה, לעבוד עם אילזה קנטור (לימים אילזה קנטור-דאוס) שאיירה לה את "בוא אלי פרפר נחמד" וגם עיטרה שער של משמר לילדים עם שיר שכתבה פניה עבור בתה של אילזה – תרזה ("שיר ערש לתרזה" שגם הולחן ע"י אברהם דאוס אביה של תרזה: "לילה, לילה, נום ננס, מהלך לו עם פנס…"). אילזה היתה בהכשרה בנען כשפנו אליה לאייר את "בוא אלי פרפר נחמד". אח"כ היא ואברהם דאוס כבר חיו תקופה בגבת והיו מורים שכירים למוזיקה (הוא) ואומנות (היא). יש בעזבונה של פניה גם מכתבים שמספרים על בקשתה של פניה מהוצאת הספרים שאילזה תאייר לה גם ספרים אחרים.



אילזה קנטור אוחזת ב"פרפר נחמד". שנות ה-90. צילום: דוד עינב
לתרזה, שגרה לא רחוק ממני בקיבוץ שריד, נסעתי ברצון כדי לשמוע ולראות במו עיניי את העבודות היפות והמגוונות מאוד של אילזה. גם סיפרתי לה שב"ילדות יחפה" יש ביצוע של "שיר ערש לתרזה" ששרים חברי עין השופט. להפתעתי למדתי שגם בעלה של תרזה, באופן לא מתואם, שר בדיסק שיר של נתן יונתן ואייל בק שנקרא "עד סוף הסופים". טוב סטינו מהנושא….
בקיצור, תרזה סיפרה לי שב1949 אילזה איירה את "ויהי ערב" והכינה אותו לדפוס. הספר הוכן ו"הולבש" על בסיס כתב היד המקורי של פניה. ויום אחד, ללא התראה וללא תאום עם פניה או עם אילזה, יצא הספר עם מאייר אחר בשם חיים האוזמן…
והנה עוד מכתב מפניה להוצאה, שמבקש לעכב את הוצאת הספר כדי להוסיף לו פרטים חסרים. פניה התעקשה להקפיא את ההוצאה של הספר כדי להוסיף שהסיפור "ויהי ערב" נכתב וצויר ע"פ הנס כריסטיאן אנדרסן. היא גם רומזת על כעסים שיש בינה לבין ההוצאה על העובדה שלא קיבלה את הספר להגהה ולא ראתה אותו לפני ההכנה לדפוס.



מכתב בכתב יד ואח"כ בדפוס מפניה ברגשטיין להוצאת הקיבוץ המאוחד ובו היא מבקשת לעצור את הדפסת הספר ולהוסיף את שמו של אנדרסן כמקור לסיפור
והנה הגענו לסיפור המדהים… תמר דאוס, בתם השנייה של אילזה קנטור-דאוס ואברהם דאוס, שלחה לי היום תמונות של הספר המקורי ההוא מ1949. ב"ויהי ערב" הזה כתוב ממש על כריכת הספר "ע"פ כ. אנדרסן", מה שמצביע על שיתוף פעולה בין פניה לאילזה. מה שעוד מעניין זה ששיתוף הפעולה נראה לאורך כל הסיפור מכיוון שכתב היד הינו כתב ידה של פניה עצמה והאיורים של אילזה.
חיברתי את הכתב והאיורים לספר קטן ווירטואלי כדי שתוכלו להנות גם אתם:








מדהים לא? אם יש מישהו שרואה דמיון בין האיורים של חיים האוזמן לבין אלה של אילזה קנטור-דאוס שיחזור ויקרא את המכתב האחרון של פניה. בקשתה לא כובדה במלואה. הציורים גם הם על בסיס אותו סיפור עלום של אנדרסן. ז"א, על פי הבנתי, שיש אי שם בעולם ספר עם אגדה של אנדרסן ובו איורים דומים לאלה של חיים האוזמן ולאלה של אילזה קנטור-דאוס…
ועכשיו שאלות שנותרו פתוחות:

  1. איזה ספר של אנדרסן יש בו אגדה כזו עם איורים דומים?
  2. מי זה חיים האוזמן?
  3. מי החליט לתת לו את הספר לאיור?
  4. למה?
  5. אצל מי נמצאים האיורים המקוריים של חיים האוזמן?
אני יודעת שלא הכל פתיר היום אחרי כ"כ הרבה שנים, אבל אני מרגישה כאילו גיליתי יבשת חדשה… קולומבוס לפחות… אולי מישהו יוציא את הספר כמחווה לאילזה ופניה? אני חושבת שיש מקום לעוד פרשנות והשילוב בין כתב היד המקורי לאיורים הופך את הספר לפנינה אמיתית. אני מקווה שיש מישהו בקהל שיכול לעזור בחיפוש, במציאה, ובתיקון של סיפור שעדיין מטריד ומרגש בני משפחה ומכרים של משפחת דאוס. כמוני.

אפילוג

מיהו חיים האוזמן? איך הגיע אליו כתב היד של ברגשטיין ומדוע הוא נבחר לאיירו?
על חלק מהשאלות ששואלת עינת אמיתי בסוף הרשימה שלה התגלו תשובות, או לפחות תשובות חלקיות.
נוכל לספר כאן שפריץ האוזמן, שעברת את שמו לחיים, היה עולה חדש יחסית, שבמשך שנה אחת שימש כמאייר והמעצב הראשי של הוצאת הקיבוץ המאוחד. למשרה הזו הוא התגלגל בפרוטקציה וללא ניסיון. הוא היגר לארצות הברית ומת שם בגיל 85. את "ויהי ערב", בקושי זכר שא
 
למעלה