"הָיֹה הָיוּ אַרְבָּעָה יְלָדִים פִּיטֶר סוּזָן אֶדְמוֹנְד וְלוּסִי.
הַסִּפּוּר הַזֶּה הוּא עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵרַע לָהֶם כַּאֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ מִלּוֹנְדוֹן בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, מִפְּנֵי סַכָּנַת הַהַפְצָצוֹת. הֵם נִשְׁלְחוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר זָקֵן אֶחָד שֶׁגָּר בְּלֵב הָאָרֶץ."
כך נפתח ספר הפנטזיה הנודע של ק.ס לואיס 'האריה, המכשפה וארון הבגדים.'
כאן אצלנו בישראל של שנת 2024, עשרות אלפי מבוגרים וילדים מצפון ומדרום הארץ מפונים מבתיהם כבר יותר משנה.
את הספר 'האריה המכשפה וארון הבגדים', כתב הסופר ק"ס לואיס, בתקופת מלחמת העולם ה-2, כאשר לונדון הופצצה מן האוויר ע"י הנאצים, והמוני ילדים לונדוניים פונו מבתיהם מאימת ההפצצות ונשלחו להשתכן באזורים הכפריים, השקטים יותר, בבתי זרים.
הסופר והמלומד האוקספורדי ק"ס לואיס, היה אחד מאותם זרים מארחים.
לואיס, אז עדיין רווק, התגורר באחוזה כפרית שכזו בפאתי אוקספורד, יחד עם הגברת מור, שנודעה בכינוי מונטי.
מור הייתה אמו של פאדי, חברו הטוב של לואיס, שנהרג במלחמת העולם ה-1.
לפני שיצאו אל המלחמה , נשבעו שני החברים זה לזה, כי מי מביניהם שישרוד - ידאג למשפחתו של השני. לואיס שרד, וקיים את הבטחתו.
האחוזה הכפרית שבה התגוררו, נקראה הקילנז, והיא גבלה בחצרו של סופר ומלומד אחר, וחבר של לואיס – ג.ר.ר. טולקין.
למשק הבית הזה, שכלל גם את אחיו של לואיס, כמה משרתות, כלבים, חתולים, תריסר תרנגולות ולא מעט ארנבות - נשלחו החל משנת 1939 ילדים מפונים להתאכסן.
אלו לא היו ארבעה אחים ואחיות כמו בני משפחת פיוונסי בספר
אלא קבוצות של נערות, התחלפו לאורך המלחמה. כולן ציינו בזכרונותיהן ובמכתביהן כי הסופר התייחס אליהן באופן אבהי ומכבד, היה שופע הומור וסייע להן בשיעורי הבית, בעיקר בלטינית.
באופן כללי הן העדיפו אותו על הגברת מור, שהייתה קפדנית יותר, וכמי שניהלה את משק הבית, גם חסכנית יותר בקיצוב הביסקוויטים.
פטרישיה היידלברגר, אחת הנערות, כתבה כי התקופה שבילתה בקילנז הייתה היפה ביותר בשנות נעוריה.
ג'יל פרויד, הנערה שהתאכסנה בבית פרק הזמן הארוך ביותר, הפכה בהמשך לשחקנית מצליחה (לואיס מימן את לימודי המשחק שלה) ונישאה לאחיינו של זיגמונד פרויד.
היא סיפרה בראיון עיתונאי, כי בגלל מראהו המרופט, טעתה בהתחלה לחשוב כי לואיס הוא הגנן של האחוזה, וכי לואיס היה משועשע מאוד מהטעות.
לפני 20 שנה כאשר עלה לאקרנים הסרט 'האריה המכשפה וארון הבגדים', סיפר בנו החורג של לואיס, כי אביו ביסס את דמותה של לוסי פיוונסי על דמותה של ג'יל פרויד.
סיפורי נרניה נולדו מתוך המציאות האכזרית של המלחמה ומצוקת הילדים שנקלעים לתוכה ונדרשים לעבור מעולמם המוכר לעולם אחר.
לואיס העניק לילדים באשר הם, כלי התמודדות חשוב מאין כמוהו – הדמיון, השימוש בפנטזיה והתקת המלחמות לעולם אחר שבו ניתן תמיד לנצח את כוחות הרשע.
מי שבאמת הסתתרו בארון הבגדים והמציאו עלילות פנטזיה, לא היו הנערות המפונות, אלא לואיס עצמו בילדותו, יחד עם אחיו הבכור וורני.
בעקבות מגפת שפעת קשה שהתחוללה בילדותם, מצאו עצמם השניים היו סגורים בבית לבדם לתקופה ארוכה של בידוד. הם ניצלו את החופשה הכפויה לקריאה, וכשסיימו את כל הספרים שהיו בספרייה הביתית,
הם בראו עולם דמיוני משל עצמם. עולם בשם "בוקסן" המנוהל על ידי בעלי חיים.
שני הילדים, העלו את הסיפור על הכתב, ותיארו בפרטי פרטים את הכלכלה, הממשל, הפוליטיקה וההיסטוריה של בוקסן וגם הוסיפו לו איורים מעשה ידיהם.
לבריאה שכזו של עולם בדוי ומדומיין לפרטי פרטיו, הנוצר בשנות הילדות, יש שם, הוא נקרא 'פאראקוסמוס'. לואיס לא היה הסופר היחיד שיצר בילדותו פאראקוסמוס, גם ידידו טולקין, וגם האחיות ברונטה, יצרו בילדותם עולמות פנטזיה.
בספרה 'הרשת הספרותית', מספרת נועה מנהיים על התופעה:
"זהו בדרך כלל יקום מורכב, שיש לו היסטוריה, גיאוגרפיה, מיתולוגיה ולפעמים אפילו לשון משלו. מחקרים שביקשו להגדיר את התופעה, מצאו מתאם גבוה בין בניית עולמות – להרס פרטי, כמו אובדן של הורה (לואיס איבד את אימו בגיל 9). עקביות ואריכות ימים הן מאפיין נוסף של הפאראקוסמוס. הוא אינו נזנח עם צעצועי הילדות, אלא ממשיך ומתפתח לאורך הבגרות, ולעיתים, כמו במקרה של ק"ס לואיס, שנרניה שלו צמחה מתוך פאראקוסמוס, מניע את עולמו היצירתי."
היום הוא יום הולדתו של הסופר ק"ס לואיס
האם גם אתם נשאבתם אל תוך ארון הבגדים יחד עם סיפוריו?
האם גם לכם היה עולם פרטי שהמצאתם?
בתקווה שכל הילדים והמבוגרים המפונים יחזרו בשלום ובביטחון לבתיהם
ושנחווה הרפתקאות מסמרות שיער רק בספרים.
בהכנת הטקסט נעזרנו במקורות הבאים:
Friends at Home: C. S. Lewis’s Social Relation at The Kilns David Beckmann
Jill Freud, Inspiration for Lucy in ‘Narnia,’ Reveals C.S. Lewis Memories
והרשת הספרותית/ נועה מנהיים, גרף, 2024.
ספריית בית אריאלה