אנחנו גדלנו על הספר 'אי הילדים' - הגרסה האופטימית של 'בעל זבוב' -
סיפורה של קבוצת ילדים אנגלים, המפונים מלונדון המופצצת של ימי הבליץ, בתקווה למצוא קצת שקט בארצות הברית., אבל אז ספינתם אל נטרפת אל אי בודד.
במהלך השהייה באי הם מגבשים לעצמם חברה למופת; מתמודדים עם איתני הטבע, ועם הקונפליקטים שביניהם ומצליחים לבנות לעצמם בית, כאשר כל ילד תורם מכישרונותיו.
הספר הרגיש לנו בילדותנו חו"לי וקוסמופוליטי. אבל למעשה הוא נכתב כאן אצלנו בפלשתינה במהלך מלחמת העולם ה-2 עי"י מירה לובה, סופרת ומאיירת יהודייה ילידת אוסטריה, אשר ברחה מאירופה עם עליית הנאצים ועלתה ארצה.
בארץ התיידדה לובה עם סופרת הילדים המפורסמת ימימה אבידר טשרנוביץ, והשתיים כתבו ביחד את הספר 'שני רעים יצאו לדרך', שהיה אהוב מאוד על ילדי התקופה.
מירה לובה, אשר לא שלטה היטב בעברית כתבה את הספר 'אי הילדים' בגרמנית שפת אמה, וימימה ידידתה הטובה, תרגמה אותו לעברית. הספר ראה אור בעברית בשנת 1947, וזכה להצלחה.
בנוסף לכתיבה, עסקה מירה לובה גם באיור ספרי ילדים, בהם ספר שירי הילדים 'עוגה, עוגה', שאת שמו פירשה מילולית ועל עטיפתו ציירה ילדים רוקדים סביב עוגה.
היא נישאה לבמאי התיאטרון פרידריך לובה, שביים בתיאטרון אוהל 21 הצגות, בהן ההצלחה הגדולה: "החייל האמיץ שווייק".
על אף שההצלחה האירה להם פנים במדינה הצעירה, החליטו בני הזוג לובה בשנת 1950, לחזור אל אוסטריה מולדתם, בעקבות הצעת עבודה שקיבל פרידריך בתיאטרון סקאלה.
למרות שכתבה שני ספרי ילדים ישראלים שהפכו לנכסי צאן ברזל,
נשתכח שמה של לובה מן הספרות המקומית שלנו.
באוסטריה ובגרמניה, לעומת זאת, היא זכתה למעמד של סופרת ילדים פופולרית ומעוטרת פרסים, ולאחר מותה אפילו זכתה שיקראו על שמה רחוב בוינה וביה"ס מיוחד לילדים חולים בגרמניה.
בשנת 1951, שנים ספורות לאחר שראה אור בארץ, פרסמה לובה את ספרה 'אי הילדים' באוסטריה תחת השם Pu-Insu.
הגרסה הגרמנית תורגמה לעברית בשנת 2002 בידי יוספיה סימון, וראתה אור בסדרת מרגנית הקלאסית, תחת השם - 'אי-בוד'.
חוקרות ספרות הילדים פרופ' זהר שביט ופרופ' יעל דר, שמו לב להבדל מעניין בין שתי הגרסאות;
בעוד שהספר 'אי הילדים'' מתרחש במקום וזמן ידועים, במהלך מלחמה קונקרטית, היא מלחמת העולם ה-2, בה נלחמות בעלות הברית, נגד רע קונקרטי - הנאצים.
הרי שבגרסה האוסטרית של הספר - המלחמה מתנהלת בעולם אלגורי בין שתי מדינות דמיוניות "אורביה" (הרעים) ו"טרניה" (הטובים) אין נאצים והמסר הוא אוניברסלי כללי אנטי מלחמתי.
גם שמות הילדים בגרסה זו, הם גרמניים (ולא אנגליים כמו בתרגומה טשרנוביץ) והילד היהודי, הכנר לעתיד, שבתרגום טשרנוביץ נקרא -דוד אהרונסון הפך לוולפגנג האסלברג ומושמט הקטע בו הוא מספר על רדיפת היהודים.
בעקבות שוני זה, טענו החוקרות כי לובה שינתה את הסיפור, כך שיערב יותר לחיך האוסטרי/גרמני.
יחיעם פדן ז"ל העורך המיתולוגי של סדרת מרגנית, ומי שערך את התרגום העברי של "אי-בוד", התנגד לטענות אלו, והעלה השערה מעניינת לפיה הנוסח האלגורי שפורסם באוסטריה, הוא למעשה כתב היד "הלובאי" המקורי (כזכור לובה כתבה את הספר בארץ בגרמנית)
פדן העריך כי ההבדלים בין הגרסאות אינם נובעים משינויים שנעשו ע"י לובה כחנופה לגרמנים, אלא כי מקורם בעבודת התרגום של ימימה אבידר טשרנוביץ.
פדן שיער כי בשעה שתרגמה את כתב היד של חברתה, לקחה לעצמה ימימה, חירות יצירתית, שהייתה מקובלת מאוד בנורמה התרגומית של התקופה, ולמעשה עיבדה את הספר וביצעה בו שינויים -
הפכה את המדינות הדמיוניות אורביה וטרניה למדינות ממשיות – בריטניה וארה"ב (הצגת הגרמנים כאויב השתלבה יפה בשיח הספרותי לילדים של אותה עת, כמו בספרה של טשרנוביץ "שמונה בעקבות אחד" בו תופסים הילדים מרגל גרמני)
והחליפה את השמות הגרמניים בשמות אנגליים ואמריקאיים (עוד פרקטיקה מקובלת – ראו ספרי אריך קסטנר)
כתב היד המקורי של לובה שממנו תרגמה טשרנוביץ את 'אי הילדים', איננו בנמצא,
ובהעדרו כל השאלות הללו תשארנה ללא מענה,
אבל הספר בכל גלגוליו וגרסאותיו הוא אחד מספרי הילדים היפים, המרתקים והאהובים.
הסופרת והמאיירת מירה לובה, הלכה לעולמה היום לפני 30 שנה.
האם גם אתם גדלתם על 'אי הילדים'? האם קראתם גם את 'שני רעים יצאו לדרך' וספרים נוספים פרי עטה?
בהכנת הטקסט נעזרנו במאמרים הבאים:
"מי עיבד את מי ? אי-בוד" / יעל דר, "הארץ", 22.07.2002
"תעלומת הפרק החסר" / יחיעם פדן, "הארץ", 13/8/2002
"לא אותה סופרת, לא אותה אדרת" על מירה לובה / פרופ' זהר שביט, "הארץ", 3.10.2003
בתמונה: עטיפת אי הילדים כפי שאוירה בידי מירה לובה עצמה. מהדורת הוצאת ברונפמן.
וצילום של לובה ובתה הקטנה קלאודיה
סיפורה של קבוצת ילדים אנגלים, המפונים מלונדון המופצצת של ימי הבליץ, בתקווה למצוא קצת שקט בארצות הברית., אבל אז ספינתם אל נטרפת אל אי בודד.
במהלך השהייה באי הם מגבשים לעצמם חברה למופת; מתמודדים עם איתני הטבע, ועם הקונפליקטים שביניהם ומצליחים לבנות לעצמם בית, כאשר כל ילד תורם מכישרונותיו.
הספר הרגיש לנו בילדותנו חו"לי וקוסמופוליטי. אבל למעשה הוא נכתב כאן אצלנו בפלשתינה במהלך מלחמת העולם ה-2 עי"י מירה לובה, סופרת ומאיירת יהודייה ילידת אוסטריה, אשר ברחה מאירופה עם עליית הנאצים ועלתה ארצה.
בארץ התיידדה לובה עם סופרת הילדים המפורסמת ימימה אבידר טשרנוביץ, והשתיים כתבו ביחד את הספר 'שני רעים יצאו לדרך', שהיה אהוב מאוד על ילדי התקופה.
מירה לובה, אשר לא שלטה היטב בעברית כתבה את הספר 'אי הילדים' בגרמנית שפת אמה, וימימה ידידתה הטובה, תרגמה אותו לעברית. הספר ראה אור בעברית בשנת 1947, וזכה להצלחה.
בנוסף לכתיבה, עסקה מירה לובה גם באיור ספרי ילדים, בהם ספר שירי הילדים 'עוגה, עוגה', שאת שמו פירשה מילולית ועל עטיפתו ציירה ילדים רוקדים סביב עוגה.
היא נישאה לבמאי התיאטרון פרידריך לובה, שביים בתיאטרון אוהל 21 הצגות, בהן ההצלחה הגדולה: "החייל האמיץ שווייק".
על אף שההצלחה האירה להם פנים במדינה הצעירה, החליטו בני הזוג לובה בשנת 1950, לחזור אל אוסטריה מולדתם, בעקבות הצעת עבודה שקיבל פרידריך בתיאטרון סקאלה.
למרות שכתבה שני ספרי ילדים ישראלים שהפכו לנכסי צאן ברזל,
נשתכח שמה של לובה מן הספרות המקומית שלנו.
באוסטריה ובגרמניה, לעומת זאת, היא זכתה למעמד של סופרת ילדים פופולרית ומעוטרת פרסים, ולאחר מותה אפילו זכתה שיקראו על שמה רחוב בוינה וביה"ס מיוחד לילדים חולים בגרמניה.
בשנת 1951, שנים ספורות לאחר שראה אור בארץ, פרסמה לובה את ספרה 'אי הילדים' באוסטריה תחת השם Pu-Insu.
הגרסה הגרמנית תורגמה לעברית בשנת 2002 בידי יוספיה סימון, וראתה אור בסדרת מרגנית הקלאסית, תחת השם - 'אי-בוד'.
חוקרות ספרות הילדים פרופ' זהר שביט ופרופ' יעל דר, שמו לב להבדל מעניין בין שתי הגרסאות;
בעוד שהספר 'אי הילדים'' מתרחש במקום וזמן ידועים, במהלך מלחמה קונקרטית, היא מלחמת העולם ה-2, בה נלחמות בעלות הברית, נגד רע קונקרטי - הנאצים.
הרי שבגרסה האוסטרית של הספר - המלחמה מתנהלת בעולם אלגורי בין שתי מדינות דמיוניות "אורביה" (הרעים) ו"טרניה" (הטובים) אין נאצים והמסר הוא אוניברסלי כללי אנטי מלחמתי.
גם שמות הילדים בגרסה זו, הם גרמניים (ולא אנגליים כמו בתרגומה טשרנוביץ) והילד היהודי, הכנר לעתיד, שבתרגום טשרנוביץ נקרא -דוד אהרונסון הפך לוולפגנג האסלברג ומושמט הקטע בו הוא מספר על רדיפת היהודים.
בעקבות שוני זה, טענו החוקרות כי לובה שינתה את הסיפור, כך שיערב יותר לחיך האוסטרי/גרמני.
יחיעם פדן ז"ל העורך המיתולוגי של סדרת מרגנית, ומי שערך את התרגום העברי של "אי-בוד", התנגד לטענות אלו, והעלה השערה מעניינת לפיה הנוסח האלגורי שפורסם באוסטריה, הוא למעשה כתב היד "הלובאי" המקורי (כזכור לובה כתבה את הספר בארץ בגרמנית)
פדן העריך כי ההבדלים בין הגרסאות אינם נובעים משינויים שנעשו ע"י לובה כחנופה לגרמנים, אלא כי מקורם בעבודת התרגום של ימימה אבידר טשרנוביץ.
פדן שיער כי בשעה שתרגמה את כתב היד של חברתה, לקחה לעצמה ימימה, חירות יצירתית, שהייתה מקובלת מאוד בנורמה התרגומית של התקופה, ולמעשה עיבדה את הספר וביצעה בו שינויים -
הפכה את המדינות הדמיוניות אורביה וטרניה למדינות ממשיות – בריטניה וארה"ב (הצגת הגרמנים כאויב השתלבה יפה בשיח הספרותי לילדים של אותה עת, כמו בספרה של טשרנוביץ "שמונה בעקבות אחד" בו תופסים הילדים מרגל גרמני)
והחליפה את השמות הגרמניים בשמות אנגליים ואמריקאיים (עוד פרקטיקה מקובלת – ראו ספרי אריך קסטנר)
כתב היד המקורי של לובה שממנו תרגמה טשרנוביץ את 'אי הילדים', איננו בנמצא,
ובהעדרו כל השאלות הללו תשארנה ללא מענה,
אבל הספר בכל גלגוליו וגרסאותיו הוא אחד מספרי הילדים היפים, המרתקים והאהובים.
הסופרת והמאיירת מירה לובה, הלכה לעולמה היום לפני 30 שנה.
האם גם אתם גדלתם על 'אי הילדים'? האם קראתם גם את 'שני רעים יצאו לדרך' וספרים נוספים פרי עטה?
בהכנת הטקסט נעזרנו במאמרים הבאים:
"מי עיבד את מי ? אי-בוד" / יעל דר, "הארץ", 22.07.2002
"תעלומת הפרק החסר" / יחיעם פדן, "הארץ", 13/8/2002
"לא אותה סופרת, לא אותה אדרת" על מירה לובה / פרופ' זהר שביט, "הארץ", 3.10.2003
בתמונה: עטיפת אי הילדים כפי שאוירה בידי מירה לובה עצמה. מהדורת הוצאת ברונפמן.
וצילום של לובה ובתה הקטנה קלאודיה
בית אריאלה וספריות תל אביב - יפו