כשהיה בן 12 בלבד, הגיעה ילדותו של הסופר צ'רלס דיקנס לקיצה.
באותה שנה פשט אביו הבזבזן את הרגל, וכמנהג אותם הימים נשלחה המשפחה כולה לרצות את העונש ב'מרשלסי' בית כלא לבעלי חוב.
והילד צ'רלס נשלח לעבוד במפעל לייצור משחת נעליים, אותו תיאר לימים כ: "בניין ישן, מטורף ומט לנפול, שהשתייך פשוטו כמשמעו לעכברושים."
גם לאחר שהאב שילם את החובות לנושיו, והמשפחה יצאה משעריי הכלא,
התקשו הוריו ש צ'רלס להיפרד מן ההכנסה הנוספת שסיפק להם הילד, ולא הזדרזו לשחרר אותו מחברתם של העכברושים.
רק כאשר הבין אביו, כי עבודתו של בנו, משחירה את שמו הטוב, הוציא אותו מבית החרושת ושלח אותו לבית ספר. אולם בית הספר נתגלה כמוסד חינוכי סאדיסטי בניהולו של מנהל אלים, מהסוג שתיאר דיקנס בספריו.
דיקנס מעולם לא שכח ולא יכול היה לשכוח את ילדותו.
כל דמויות הילדים העניים, המוזנחים והמופקרים שאכלסו את ספריו, היו הוא עצמו.
דיקנס קיים הקראות פומביות שהכנסותיהן היו קודש לצדקה, מימן הקמת מעון שיקומי לנערות במצוקה שהידרדרו לזנות, תמך ברפורמה של מקומות העבודה והחינוך, גייס את אומנותו והשמיע את קולו למען עניי עמו.
הוא לא היה הסופר היחיד, במהלך המאה ה-19 ראו בעצמם יוצריה של אנגליה את קול המצפון של ארצם. אבל איש לא עשה זאת טוב ממנו.
ג'ורג' ברנארד שו, אמר על ספרו 'דוריט הקטנה', כי הוא "חתרני יותר מ'הקפיטל' של מרקס'.
היום מציינים 213 שנים להולדתו של צ'רלס דיקנס.
אילו מבין ספריו קראתם ואהבתם?
בהכנת הטקסט נעזרנו וציטטנו מתוך ספרה המשובח של נועה מנהיים:
הרשת הספרותית: מסות על חיבורים ומחברים, יצירות ויוצרות/ נועה מנהיים, הוצאת גרף, 2024.
באדיבות ספריית בית אריאלה
באותה שנה פשט אביו הבזבזן את הרגל, וכמנהג אותם הימים נשלחה המשפחה כולה לרצות את העונש ב'מרשלסי' בית כלא לבעלי חוב.
והילד צ'רלס נשלח לעבוד במפעל לייצור משחת נעליים, אותו תיאר לימים כ: "בניין ישן, מטורף ומט לנפול, שהשתייך פשוטו כמשמעו לעכברושים."
גם לאחר שהאב שילם את החובות לנושיו, והמשפחה יצאה משעריי הכלא,
התקשו הוריו ש צ'רלס להיפרד מן ההכנסה הנוספת שסיפק להם הילד, ולא הזדרזו לשחרר אותו מחברתם של העכברושים.
רק כאשר הבין אביו, כי עבודתו של בנו, משחירה את שמו הטוב, הוציא אותו מבית החרושת ושלח אותו לבית ספר. אולם בית הספר נתגלה כמוסד חינוכי סאדיסטי בניהולו של מנהל אלים, מהסוג שתיאר דיקנס בספריו.
דיקנס מעולם לא שכח ולא יכול היה לשכוח את ילדותו.
כל דמויות הילדים העניים, המוזנחים והמופקרים שאכלסו את ספריו, היו הוא עצמו.
דיקנס קיים הקראות פומביות שהכנסותיהן היו קודש לצדקה, מימן הקמת מעון שיקומי לנערות במצוקה שהידרדרו לזנות, תמך ברפורמה של מקומות העבודה והחינוך, גייס את אומנותו והשמיע את קולו למען עניי עמו.
הוא לא היה הסופר היחיד, במהלך המאה ה-19 ראו בעצמם יוצריה של אנגליה את קול המצפון של ארצם. אבל איש לא עשה זאת טוב ממנו.
ג'ורג' ברנארד שו, אמר על ספרו 'דוריט הקטנה', כי הוא "חתרני יותר מ'הקפיטל' של מרקס'.
היום מציינים 213 שנים להולדתו של צ'רלס דיקנס.
אילו מבין ספריו קראתם ואהבתם?
בהכנת הטקסט נעזרנו וציטטנו מתוך ספרה המשובח של נועה מנהיים:
הרשת הספרותית: מסות על חיבורים ומחברים, יצירות ויוצרות/ נועה מנהיים, הוצאת גרף, 2024.
באדיבות ספריית בית אריאלה