הידעת?💡

יעלקר

Well-known member
מנהל
"ניסיתי לא רק למלא אחר כל המטלות שמיועדות לנשים, אלא אף לנסות להתעניין בהן עד מאוד. לא תמיד אני מצליחה, משום שלפעמים כשאני תופרת או מלמדת אני מעדיפה הרבה יותר לכתוב או לקרוא. אבל אני מנסה למנוע את התחושה הזאת מעצמי.
אני מאמינה שלעולם עוד לא אשאף לראות את שמי בדפוס – ואם המשאלה תעלה, אביט בחתימתך ואדחיק אותה."
כך השיבה הסופרת שרלוט ברונטה למשורר הנערץ עליה, רוברט סאותי, על מכתב ההסגברה, בו ניסה להניא אותה מלכתוב:
"ספרות אינה יכולה להיות עניין חייה של אישה ואינה צריכה להיות. ככל שתעסוק יותר במילוי חובותיה הנאותות, כך יהיה לה פחות פנאי עבורה.
קיימת סכנה מפניה אבקש בכל הכנות והאדיבות, להזהיר אותך. אותם חלומות בהקיץ שעליהם את מתענגת תדיר, עשויים לגרום לערעור במצבך הנפשי."
למזלנו הטוב, שרלוט כשלה בנסיונותיה למלא אחר עצתו הטובה של סאותי, ולהתמקד בסריגה ובמטלות הבית, ואנחנו זכינו בספרה 'ג'יין אייר', קלאסיקה נצחית, אשר שתי מאות לאחר כתיבתה, עודנה נקראת בשקיקה על ידי דורות של קוראות וקוראים.
היום מציינים 170 שנה למותה של הסופרת שרלוט ברונטה.
בהכנת הטקסט נעזרנו וציטטנו מתוך:
כתבתה של רותה קופפר: "מבטיחה לתפור במקום לכתוב", הארץ, 21 במרץ 2007
וספרה של נועה מנהיים: הרשת הספרותית: מסות על חיבורים ומחברים יצירות ויוצרות, גרף, 2024.
באדיבות ספריית בית אריאלה

1743399407822.png
 
למעלה