היד האדומה של אלסטר../images/Emo168.gif
שלום לכולם, הסכסוך בצפון אירלנד מעניין אותי מאד, ובמיוחד שורשיו ההיסטוריים ומלחמתם של האירים לעצמאות עד 1922. כאשר קראתי על הסכסוך בין הפרוטסטנטים לקתולים באירלנד כולה (וכיום בעיקר בצפון אירלנד) ראיתי איזה תפקיד מכריע משחקת המיתולוגיה בזהות העצמית של כל קבוצה. הקתולים מתרפקים על סיפורי הגבורה של המיתולוגיה האירית, "מחזור הגבורה של אלסטר" והיתר. הם כמהים לגיבורי העבר, לוחמים עזים כמו קוכולין או פין מק-קואל, ודווח כי אבות לימדו את ילדהם כי "עוד יקום לנו קוכולין חדש ויושיע אותנו מהבריטים". קוכולין, לידיעה, היה לוחם אירי אגדי שנכנס להתקפי זעם בעת קרבות, והיה ידוע ביכולתו להרוג 700 איש ויותר במכה. פין מק-קואל היה מנהיגה של חבורת גיבורים, שהגנה על גבולות אירלנד מאויבים. המיתוס אומר כי אנשי הפיאנה (חבורתו של פין) לא מתו מעולם, והם שוכבים רדומים במערה, ומחכים שעובר אורח יתקע שלוש פעמים בשופר המונח לידם. דבר זה, כמובן, מזין מיתוסים רבים המשפיעים עד ימינו. לא בכדי נקראות שתי המפלגות העיקריות באירלנד כיום על שם הפיאנה. המיתולוגיה הקתולית-אירית, המלאה כולה בסיפורי גבורה, מפלצות ואגדות, שימשה כחומר גלם למפלגת השין-פיין (הזרוע המדינית של המחתרת האירית). אחד הדברים הראשונים שהשין-פיין עשתה, כאשר קמה בסוף המאה ה-19, היה להחיות את השפה הגלית והתרבות האירית העתיקה באמצעות גל של ספרים והצגות תיאטרון מקוריות. המיתולוגיה שיחקה כאן, כמובן, תפקיד חשוב. אצל הפרוסטטנטים המצב שונה לחלוטין. אין להם שורשים עתיקים כמו לקתולים, ולכן גם לא מיתולוגיה מפותחת. למעשה, מקורם בהתיישבות במאה ה-15 בעידוד הבריטים, ששאפו להשריש את אחיזתם במקום. כאשר שוטט הסופר, חוקר המיתוסים והעיתונאי יהודה ליטני באירלנד ודיבר עם אנשים רבים, אמרו לו הרבה פרוטסטנטים כי המיתולוגיה הקתולית היא "שקרים, אמונות תפלות וקשקוש". הם נטו לזלזל בסיפורים אלו ולא היו מוכנים לדון בהם ברצינות. לעומת זאת, יש להם סיפור מיתולוגי משלהם: לפי סיפור זה (שיש לו שורשים במציאות, יש לומר), במהלך אחת מהפלישות הויקינגיות לאירלנד, הכריז מלך הויקינגים כי אירלנד תהיה שייכת ללוחם הראשון שיניח על אדמתה את כף ידו. כל הלוחמים הפליגו בספינות והתחרו בינהם. כאשר התקרבו לחוף, כרת לוחם נועז בשם אוניל את כף ידו והשליך אותה על החוף האירי. היד המדממת נחתה על החוף של מחוז אלסטר (צפון אירלנד של היום) והקנתה לאוניל את השליטה בארץ. סיפור "היד האדומה של אלסטר" מקודש בידי פרוטסטנטים אירים רבים. היד האדומה הפכה לסימלם של הארגונים הפרוטסטנטיים המיליטנטיים באירלנד. לדעתי, סיפור זה קוסם להם, מאחר וגם הם סבורים כי באמצעות הקורבנות שהקריבו (והיד האדומה היא משל) הוקנתה להם השליטה במחוז אלסטר (צפון אירלנד), בו הם מהווים רוב. הקתולים, כמובן, מגדירים סיפור זה כנטע זר בתרבותה של אירלנד, מאחר והוא סיפור ויקינגי. לפי טענתם, ה"נטע הזר" (הפרוטסטנטים), משתשמשים גם במיתוס זר על מנת להצדיק את שהייתם בארץ לא להם. ואני שואל אתכם- לדעתכם, מה המשמעות של מיתוסים במאבקים לאומיים, באירלנד ובמקומות אחרים? יש בשאלה הזאת פוטנציאל מאד מעניין לדיון. שלכם, קוכולין
שלום לכולם, הסכסוך בצפון אירלנד מעניין אותי מאד, ובמיוחד שורשיו ההיסטוריים ומלחמתם של האירים לעצמאות עד 1922. כאשר קראתי על הסכסוך בין הפרוטסטנטים לקתולים באירלנד כולה (וכיום בעיקר בצפון אירלנד) ראיתי איזה תפקיד מכריע משחקת המיתולוגיה בזהות העצמית של כל קבוצה. הקתולים מתרפקים על סיפורי הגבורה של המיתולוגיה האירית, "מחזור הגבורה של אלסטר" והיתר. הם כמהים לגיבורי העבר, לוחמים עזים כמו קוכולין או פין מק-קואל, ודווח כי אבות לימדו את ילדהם כי "עוד יקום לנו קוכולין חדש ויושיע אותנו מהבריטים". קוכולין, לידיעה, היה לוחם אירי אגדי שנכנס להתקפי זעם בעת קרבות, והיה ידוע ביכולתו להרוג 700 איש ויותר במכה. פין מק-קואל היה מנהיגה של חבורת גיבורים, שהגנה על גבולות אירלנד מאויבים. המיתוס אומר כי אנשי הפיאנה (חבורתו של פין) לא מתו מעולם, והם שוכבים רדומים במערה, ומחכים שעובר אורח יתקע שלוש פעמים בשופר המונח לידם. דבר זה, כמובן, מזין מיתוסים רבים המשפיעים עד ימינו. לא בכדי נקראות שתי המפלגות העיקריות באירלנד כיום על שם הפיאנה. המיתולוגיה הקתולית-אירית, המלאה כולה בסיפורי גבורה, מפלצות ואגדות, שימשה כחומר גלם למפלגת השין-פיין (הזרוע המדינית של המחתרת האירית). אחד הדברים הראשונים שהשין-פיין עשתה, כאשר קמה בסוף המאה ה-19, היה להחיות את השפה הגלית והתרבות האירית העתיקה באמצעות גל של ספרים והצגות תיאטרון מקוריות. המיתולוגיה שיחקה כאן, כמובן, תפקיד חשוב. אצל הפרוסטטנטים המצב שונה לחלוטין. אין להם שורשים עתיקים כמו לקתולים, ולכן גם לא מיתולוגיה מפותחת. למעשה, מקורם בהתיישבות במאה ה-15 בעידוד הבריטים, ששאפו להשריש את אחיזתם במקום. כאשר שוטט הסופר, חוקר המיתוסים והעיתונאי יהודה ליטני באירלנד ודיבר עם אנשים רבים, אמרו לו הרבה פרוטסטנטים כי המיתולוגיה הקתולית היא "שקרים, אמונות תפלות וקשקוש". הם נטו לזלזל בסיפורים אלו ולא היו מוכנים לדון בהם ברצינות. לעומת זאת, יש להם סיפור מיתולוגי משלהם: לפי סיפור זה (שיש לו שורשים במציאות, יש לומר), במהלך אחת מהפלישות הויקינגיות לאירלנד, הכריז מלך הויקינגים כי אירלנד תהיה שייכת ללוחם הראשון שיניח על אדמתה את כף ידו. כל הלוחמים הפליגו בספינות והתחרו בינהם. כאשר התקרבו לחוף, כרת לוחם נועז בשם אוניל את כף ידו והשליך אותה על החוף האירי. היד המדממת נחתה על החוף של מחוז אלסטר (צפון אירלנד של היום) והקנתה לאוניל את השליטה בארץ. סיפור "היד האדומה של אלסטר" מקודש בידי פרוטסטנטים אירים רבים. היד האדומה הפכה לסימלם של הארגונים הפרוטסטנטיים המיליטנטיים באירלנד. לדעתי, סיפור זה קוסם להם, מאחר וגם הם סבורים כי באמצעות הקורבנות שהקריבו (והיד האדומה היא משל) הוקנתה להם השליטה במחוז אלסטר (צפון אירלנד), בו הם מהווים רוב. הקתולים, כמובן, מגדירים סיפור זה כנטע זר בתרבותה של אירלנד, מאחר והוא סיפור ויקינגי. לפי טענתם, ה"נטע הזר" (הפרוטסטנטים), משתשמשים גם במיתוס זר על מנת להצדיק את שהייתם בארץ לא להם. ואני שואל אתכם- לדעתכם, מה המשמעות של מיתוסים במאבקים לאומיים, באירלנד ובמקומות אחרים? יש בשאלה הזאת פוטנציאל מאד מעניין לדיון. שלכם, קוכולין