היה או לא היה

אלי ו.

New member
לא נעים לי

אבל המסמך המצורף שם הוא פשוט שטחי ולא רציני. אני לא רואה את התנ"ך כספר הסטוריה אבל מצפה לטיעונים רציניים יותר. 1. אחשורוש מתחפש למלך טיפש שהוא בעצם בובה על חוט. המלך לא רק מתייעץ עם יועציו. הוא עצמו מוציא לפועל את החלטותיהם כאחרון הפקידים. "ויעש המלך כדבר ממוכן וישלח ספרים..." המלך מתייעץ עם יועציו, מה מוזר כאן?! אמת המגילה מציגה אותו כמלך חלש, אבל הטיעון הזה אינו חזק מספיק כדי לשכנע. (אגב, המפרשים מסבירים שממוכן מלכד את אחשורוש, אחשורוש פנה ליועציו מכיון שחיפש דרך "לרדת מהעץ" בלי להעניש את ושתי אבל ממוכן שלא הבין את הענין קפץ בראש ויצר מצב בו אחשורוש לא היה יכול להסתפק בפחות מגירושה) 2. מרדכי מתחפש לפרסי. יש לו שם של אל נכרי על אף שלכל אבותיו לפניו שמות עיברים. "איש יהודי ושמו מרדכי" זה כמו להגיד איש מוסלמי ושמו פיליפ. פתאם בעמדו לפני המן הוא הופך "דוס" גדול. אין הרי שום בעיה הלכתית להשתחוות להמן, אפילו להפך. דינא דמלכותא דינא- ההלכה מנחה את העם לנהוג לפי דיני הממלכה. "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה...אשר הוא יהודי" טוב, זה טיעון שמראה על חוסר ידע. ראינו כבר חכמי ישראל רבים בעלי שמות נוכריים (רב אדא, אנטיגונוס איש סוכו ועוד) יש כאן גם ייצוג לא מדויק של המצב וההלכה. רק משרתי המלך נדרשו להשתחוות ויתכן שהחשש של מרדכי היה שהמן מצפה שיעבדו אותו כאל (המלך בפרס למשל היה אל) ולכן במקרה כזה יש כאן איסור מובהק של עבודה זרה. גם שאר הטיעונים המופיעים שם אינם רציניים מספיק כדי לשכנע. שוב, איני טוען שהמגילה היא סיפור הסטורי מדוייק, אני לא חוקר מקרא או הסטוריון, סתם לא אוהב שמזלזלים באינטילגנציה שלי.
 

פלגיה

New member
למה לא נעים?

בדיוק בשביל הדברים האלה העליתי כאן את הדיון.
 

jayawan

New member
מאמר יפה, אבל כותב המגלה שוה לה

נסוח היסטורי: נזכרו בה ארועים שנכתבו "בספר דברי הימים למלכי פרס ומדי" שאחשורוש בקש לקרוא בו כשנדדה שנתו.
 

Marinette

New member
../images/Emo45.gif לגבי התנהגותו של אחשוורוש

אז בקשר לאחשוורוש: בזמנו קראתי את כתבי הרודוטוס בניסיון להבין האם אחשוורוש הוא אכן כסרכסס שאותו מתאר הרודוטוס, או לא (אני יודעת שיש הטוענים שכן). אז בעובדות לא ראיתי כל הוכחה לכך שכסרכסס=אחשוורוש (וגם לא ראיתי הוכחה לכך שהוא לא), אבל דבר אחד כן בלט לי לעין: האופי של כסרכסס כפי שהרודוטוס מתאר אותו דומה להפליא לאופי של אחשוורוש כפי שהוא מתואר במגילה! כסרכסס נתון להשפעת שריו ויועציו אפילו יותר מאחשוורוש, הוא משנה את דעתו מקיצוניות אחת לשניה בהתאם לכוח השכנוע של האדם שהוא דיבר איתו האחרון; כסרכסס יוצא למלחמה ביוון בהשפעתה וביוזמתה של אחת מנשותיו, שיש לה אינטרס אישי לדחוף אותו להילחם ביוון; כסרכסס מתואר כטוב לב ביסודו, ומגלה התנהגות ילדותית לפעמים (כשסערה במצי הבוספורוס הורסת את הגשר שאנשיו בנו, הוא מתעצבן ומצווה להלקות את הים בשלשלאות ולקלל אותו בסגנון "אף אחד לא יפליג עליך אף פעם כי אתה נהר מלוח ודלוח"); וכן הלאה. מסקנה: בין אם אחשוורוש הוא באמת כסרכסס ובין אם לא, האפשרות שמלך פרסי יהיה מושפע מאוד מיועציו ומאשתו כמו אחשוורוש, ושבאופן כללי יתנהג כמוהו - נראתה לפחות להרודוטוס לא בלתי-סבירה. מלך לא צריך להיות בובה על חוט או אחרון הפקידים בשביל להיות כזה, מספיק שיהיה לו אופי מסויים (לא החלטי במיוחד). 2. אסתר "פאסיבית", נלקחת ונבחרת, עושה את רצון מרדכי וכו' - לא משום שהיא מתחפשת במיוחד, אלא משום שכך היה מקובל שתתנהג נערה שהמלך בוחר לקחת אותה לאישה. נערה כזאת לא שואלים אם היא רוצה להינשא למלך או לא...
 

שוחר1

New member
יתכן וושתי זו ששיכנעה אותו לצאת

למלחמה ביוון. ולכן כעס עליה. או שזה היה אחרי??
 

masorti

New member
זה היה אחרי...

כסרכסס עלה לשלטון ב- 485 לפנה"ס ויצא למלחמה ביוון ב- 480 לפנה"ס. המשתה עם ושתי התקיים לפני שיצא למסע (כנראה בזמן ההכנות למסע).
 

שוחר1

New member
אז אולי היא הייתה מספיק חכמה להתנגד

למסע ואז כמובן היועצים שלו שכל כך רצו במלחמה. יעצו לו לסלק אותה מדרכם.
 

galgal21

New member
כנראה שהוא לא היה כסרקסס.

אשתו של כסרקסס התחתנה איתו לפני השנה השלישית למלכותו (כך אומרים היסטוריונים יונים) והאריכה ימים לאחר מותו. כמו כן כתוב בפרק י במגילה שהמלך אחשווראש הטיל מס על האיים היונים אך כסרקסס איבד את שלטונו על איים אלו בשנה השביעית למלכותו. זה היה כנראה ארתחשסתא השני 404-358 לפני הספירה.
 

Marinette

New member
הטענה הראשונה אינה תופסת

לכסרכסס, כמו לכל מלך פרסי, היו נשים רבות, ההרמון הפרסי היה שם דבר. גם ההיסטוריונים היוונים לא מנסים לטעון שהאישה ששכנעה את כסרכסס לצאת למלחמה ביוון הייתה אשתו היחידה; הרודוטוס עצמו מציין שהיו לכסרכסס 7 נשים שונות, ומפרט את שמותיהן ואת מוצאן (ולאף אחת מהן לא קוראים בשם שאפילו דומה לושתי, אסתר או הדסה...) הרודוטוס לא נחשב למקור הכי אמין ומדוייק שבעולם, אבל ריבוי הנשים של מלכי פרס הוא דבר ידוע ממקורות שונים. גם המגילה לא קובעת שאסתר הפכה לאשתו היחידה של המלך. היא כן קובעת שאסתר הייתה מעין אישה מועדפת שזכתה ליחס מיוחד (כפי שהייתה ושתי לפניה). אני לא שוללת את האפשרות שלא מדובר בכסרכסס אלא בארתחשסתא - פשוט טוענת שהטענה הראשונה שלך לא תופסת.
 

Marinette

New member
לא בדיוק

אישה זה דבר אחד ומלכה זה דבר אחר. למלך הייתה מלכה אחת מוצהרת, ונשים אחרות שהיו במעמד שאפשר להגדירו כפילגשים, וחיו בהרמון. יחד עם זה, גם לפילגש יש הזדמנות להשפיע על המלך מאחורי הקלעים, כל עוד היא מתראה איתו. היות ומההגדה ניתן להבין שהמלך גם לא הרבה לראות את אסתר (עם כל משיכתו אליה) עד שאזרה אומץ והזמינה אותו למשתה - אז ההבדלים בין יכולת ההשפעה של "מלכה" ו"אישה" יכולים להיות לא כל כך גדולים...
 

jayawan

New member
במקורות פרסיים אין זכר, למרות שנזכר

במגילה שדברים נכתבו "בספר דברי הימים למלכי פרס ומדי". שמעתי שאפילו ב"שאהנאמה" (ספר המלכים) שך פרדוסי אין זכר לספור.
 
למעלה