../images/Emo45.gif לגבי התנהגותו של אחשוורוש
אז בקשר לאחשוורוש: בזמנו קראתי את כתבי הרודוטוס בניסיון להבין האם אחשוורוש הוא אכן כסרכסס שאותו מתאר הרודוטוס, או לא (אני יודעת שיש הטוענים שכן). אז בעובדות לא ראיתי כל הוכחה לכך שכסרכסס=אחשוורוש (וגם לא ראיתי הוכחה לכך שהוא לא), אבל דבר אחד כן בלט לי לעין: האופי של כסרכסס כפי שהרודוטוס מתאר אותו דומה להפליא לאופי של אחשוורוש כפי שהוא מתואר במגילה! כסרכסס נתון להשפעת שריו ויועציו אפילו יותר מאחשוורוש, הוא משנה את דעתו מקיצוניות אחת לשניה בהתאם לכוח השכנוע של האדם שהוא דיבר איתו האחרון; כסרכסס יוצא למלחמה ביוון בהשפעתה וביוזמתה של אחת מנשותיו, שיש לה אינטרס אישי לדחוף אותו להילחם ביוון; כסרכסס מתואר כטוב לב ביסודו, ומגלה התנהגות ילדותית לפעמים (כשסערה במצי הבוספורוס הורסת את הגשר שאנשיו בנו, הוא מתעצבן ומצווה להלקות את הים בשלשלאות ולקלל אותו בסגנון "אף אחד לא יפליג עליך אף פעם כי אתה נהר מלוח ודלוח"); וכן הלאה. מסקנה: בין אם אחשוורוש הוא באמת כסרכסס ובין אם לא, האפשרות שמלך פרסי יהיה מושפע מאוד מיועציו ומאשתו כמו אחשוורוש, ושבאופן כללי יתנהג כמוהו - נראתה לפחות להרודוטוס לא בלתי-סבירה. מלך לא צריך להיות בובה על חוט או אחרון הפקידים בשביל להיות כזה, מספיק שיהיה לו אופי מסויים (לא החלטי במיוחד). 2. אסתר "פאסיבית", נלקחת ונבחרת, עושה את רצון מרדכי וכו' - לא משום שהיא מתחפשת במיוחד, אלא משום שכך היה מקובל שתתנהג נערה שהמלך בוחר לקחת אותה לאישה. נערה כזאת לא שואלים אם היא רוצה להינשא למלך או לא...