night mistress
New member
היה לי אתמול יום כ"כ קשה..
בעיקר נפשית, יותר מפיזית..בכיתי, העניים שלי עדיין אדומות.. אחים שלי הפתיעו אותי ובאו ממש לקראת סיום, כשבדיוק התעוררתי מההרדמה, כ"כ הופתעתי,בכיתי מאושר.. ואיכשהו האופטימיות חזרה.. אני כ"כ מנסה לשמור על התקווה ,או איך שהעו"ס שדיברה איתי אמרה "להשאיר מקום לתקווה"..אני מנסה, ומשתדלת להאמין שיהיה בסדר, אבל איפשהו אני כל כך מפחדת.. הייתי מטושטשת ופתאום אני ואה את אח שלי ואשתו נכנסים..ואז האח השני שלי נכנס..כ"כ התרגשתי..באוטו הוא שדאל אותי למה לא סיפרתי..אמרתי לו את האמת..שפחדתי.. השאלה הראשונה שלו הייתה "איך אומרים לאמא?".. מחר.. מחר אנחנו מתייצבים אצל אמא שלי בבית ומספרים לה..כולנו יחד.. ואני מקווה שיהיה טוב.. או איך שחבר טוב שלי אומר "עכשיו טוב,אבל יהיה טוב יותר"..
הם הפתיעו אותי עם התמיכה,בחיים לא חשבתי שהם יהיו כאן בשבילי..ומסתבר שהם פה.. ואני לא רוצה למות, אני רוצה להילחם, אני רוצה למצוא תורם ואני רוצה לנצח.. בבקשה, תכלילו אותי בתפילות שלכם ותבקשו שאמצא התאמה ואנצח.. אוהבת אתכם.. ומודה לכם על התמיכה.. זה נשמע סביר?
בעיקר נפשית, יותר מפיזית..בכיתי, העניים שלי עדיין אדומות.. אחים שלי הפתיעו אותי ובאו ממש לקראת סיום, כשבדיוק התעוררתי מההרדמה, כ"כ הופתעתי,בכיתי מאושר.. ואיכשהו האופטימיות חזרה.. אני כ"כ מנסה לשמור על התקווה ,או איך שהעו"ס שדיברה איתי אמרה "להשאיר מקום לתקווה"..אני מנסה, ומשתדלת להאמין שיהיה בסדר, אבל איפשהו אני כל כך מפחדת.. הייתי מטושטשת ופתאום אני ואה את אח שלי ואשתו נכנסים..ואז האח השני שלי נכנס..כ"כ התרגשתי..באוטו הוא שדאל אותי למה לא סיפרתי..אמרתי לו את האמת..שפחדתי.. השאלה הראשונה שלו הייתה "איך אומרים לאמא?".. מחר.. מחר אנחנו מתייצבים אצל אמא שלי בבית ומספרים לה..כולנו יחד.. ואני מקווה שיהיה טוב.. או איך שחבר טוב שלי אומר "עכשיו טוב,אבל יהיה טוב יותר"..
