היה לי אתמול יום כ"כ קשה..

night mistress

New member
היה לי אתמול יום כ"כ קשה..

בעיקר נפשית, יותר מפיזית..בכיתי, העניים שלי עדיין אדומות.. אחים שלי הפתיעו אותי ובאו ממש לקראת סיום, כשבדיוק התעוררתי מההרדמה, כ"כ הופתעתי,בכיתי מאושר.. ואיכשהו האופטימיות חזרה.. אני כ"כ מנסה לשמור על התקווה ,או איך שהעו"ס שדיברה איתי אמרה "להשאיר מקום לתקווה"..אני מנסה, ומשתדלת להאמין שיהיה בסדר, אבל איפשהו אני כל כך מפחדת.. הייתי מטושטשת ופתאום אני ואה את אח שלי ואשתו נכנסים..ואז האח השני שלי נכנס..כ"כ התרגשתי..באוטו הוא שדאל אותי למה לא סיפרתי..אמרתי לו את האמת..שפחדתי.. השאלה הראשונה שלו הייתה "איך אומרים לאמא?".. מחר.. מחר אנחנו מתייצבים אצל אמא שלי בבית ומספרים לה..כולנו יחד.. ואני מקווה שיהיה טוב.. או איך שחבר טוב שלי אומר "עכשיו טוב,אבל יהיה טוב יותר"..
הם הפתיעו אותי עם התמיכה,בחיים לא חשבתי שהם יהיו כאן בשבילי..ומסתבר שהם פה.. ואני לא רוצה למות, אני רוצה להילחם, אני רוצה למצוא תורם ואני רוצה לנצח.. בבקשה, תכלילו אותי בתפילות שלכם ותבקשו שאמצא התאמה ואנצח.. אוהבת אתכם.. ומודה לכם על התמיכה.. זה נשמע סביר?
 

trap

New member
we meet again

שלום! אני שמח שאת מצליחה לעכל את הבשורה, ואת בתהליך ידוע לסובבים אותך. סביר להניח שאמך תהיה בהלם, ולאחר מכן תכאב ותבכה קצת. זה טבעי, ראיתי את זה בהרבה מקרים (ותמיד, עדיין כל מקרה שמבשרים לחולה ולמשפחה על קיום של מחלה ממארת הורס אותי מבפנוכו). בסוף היא תתאושש ותלך איתך ביחד בדרך הלא קלה אל ההחלמה. לעניות דעתי ממרום נסיוני המאוד לא רב, אני משוכנע שתמיכת המשפחה נורא חשובה גם לצד הנפשי וגם לצד האדמינסטרטיבי של סידורים לטיפולים ובדיקות. כדאי להתייעץ עם העובדת הסוציאלית במחלקה (עד כמה שאני זוכר מהן, הן מקסימות) בקשר לזכויות המרובות שמגיעות לך כעת ואולי גם קצת לדבר על המצוקה הנפשית הנוראית שהמחלה הזאת יוצרת. לדבר ולהתפרק זאת לא חולשה, זה חוזק! את לא תמותי!!! אני לא דואג בקשר להתאמה, אני בטוח שימצא האיש או האישה המתאימים, ואת לא במצב שצריך את זה מהיום למחר אלא יש עוד הרבה זמן עד הזמן שתצטרכי לעשות את ההשתלה, אז גם יש זמן לחפש היטב, והמאגרים העולמיים הולכים וגדלים מרגע לרגע. אם את צריכה משהו, let me know, אילן.
 

night mistress

New member
אילן../images/Emo24.gif

שמחה לראות אותך.. ותודה על המילים, שוחחתי אתמול עם העובדת הסוציאלית,היא באמת הייתה מדהימה ונתנה לי לפרוק את הכל בצורה שלא הייתי מצליחה לפרוק אם הייתי מדברת עם אחד מבני משפחתי,היא נטעה בי שורש של תקווה, ואני מקווה שהתקווה הזו תתחזק ותגדל מיום ליום..
 

elylan

New member
את כל כך מתוקה!!!!

אני אתפלל בשבילך. בטוחה שה' יעזור לך ואת תבריאי!!!!!!!!
 

RozeMary

New member
אני לא יודעת בדיוק מה המצב שלך אבל

הלוואי ותצאי מזה הכי מהר שאפשר, תקווי שיהיה טוב ואני כל כך מקנאה בך כל יכולתךלהיות אופטימית, זה כל כך נדיר, ואת תהיי חזקה.. שולחת לך חיבוק ענקי ורפואה שלמה. סופשבוע רגוע
 

night mistress

New member
היכולת להיות אופטימית..

אני חייבת אותה להרבה אנשים שעודדו אותי ותמכו בי (מיליתו, גם את
.. אני לא תמיד אופטימית, יש לי קטעי פאניקה, אבל החלטתי שהרבה יותר טוב לחשוב חיובי מאשר לחשוב שלילי, אז אני מתכננת לי בראש ברית,וטיולים ברחבי העולם והרצאות על חשיבות תרומת מח עצם ברחבי העולם וכו'..וכל מיני מחשבות שעוזרות לי להרגע ולהאמין שעכשיו טוב, אבל יהיה יותר טוב.. לפעמים המחשבות הרעות מגיעות, ואני מנסה בכל כוחי להרחיק אותן, על אף הקושי..גיליתי שאם אני אומרת אותן בקול הן מתנדפות מהר..
 

מיליתו

New member
הי

יופי שבאת לעדכן בפורום. יופי שהמשפחה שלך תומכת. יופי שהרגשת שאת יכולה לדבר עם העו"סית. יופי שאת רוצה לחיות. אני צריכה להמשיך? תראי כמה דברים יפים את מגלה על עצמך, על הסובבים אותך ועל החיים שלך. יש לי הרגשה שמחר אני כבר אוכל להוסיף גם "יופי שאמא שלך קיבלה את זה טוב ועוזרת לך. ובעוד כמה ימים - "יופי שאחיך נמצא תורם מתאים..." (את זה הוספתי לתפילת הדלקת הנרות אתמול).
 

smady a

New member
ממוש את רואה. התמיכה והאהבה

תעזור לך . ואנחנו פה בשבילךךךךךךךך אני פה בשבילך. חמודה. את תנצחי את זה. את תחלימי. אמן
 

kanb

New member
את נשמעת מדהימה וחזקה

וזה אכן סביר ואפילו הגיוני. אם בן האדם אין רצון שום דבר לא יעזור ולך יש תהיי חזקה ותמשיכי כך. בהצלחה
 
למעלה