היה לי היום יום סיוט!
יש לי שתי בנות אחת בת 4.5 השניה בת 2.5 עוד מעט.
הגדולה היא מאז נולדה היו בעיות, נולדה פגית והיו מסלול של אתגרים איתה.
היום היא בגן עם חברות והבגן עצמו הוציא שני בנים חברים שלה עקב שבגן יש אלימות לשמחתי הבת שלי לא היתה מעורבת.
אבל היא סיפרה לי כל פעם מה קורה.
היום זה היה פשוט בלתי אפשרי, לקחתי אותה מהגן שניה בדרך כלל היא ראשונה אבל מיהרתי ,
איך שסיפרתי לה שאני הולכת להשתלמות מהלימודם התחיל הכל, הרביצה לאחותה משכה לה את היד, ניבלה את הפה שלה במילים שאני לא שמעתי צרחה צעקה את מעצבנת אני יהרוג אותך ועוד ועוד...
שהגענו הביתה היא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אלך עם בכי צרחות והרביצה לי. כל הדרך עד הבית לפני
כמובן שלא הלכתי הרגשתי שהילדה צריכה אותי יותר.
אבל זה לא הפסיק למרות הכל לקחתי אותה לחברה טובה שלה היא לא נתנה לי ללכת משם נדבקה לי לרגל והתחילה לבכות, בדיוק כמו שהיא עושה בגן בבוקר.לא האמנתי הופתעתי לא לטובה בסוף נשארתי איתה כמה דקות והלכנו הביתה.
בבית היא נדבקה אליי. אני סחוטה מה עושים עם ההתנהגות הזאת ?
איך אני מנסה להבין אותה לבסופו של דבר אני רק כועסת צורחת ופוגעת בי ובבנות שלי.
אני כבר אבדה עצות ברור לי שיש דברים שנגררו וזהו התוצאה סיפור ארוך יש לי עם הבת הגדולה עברה הרבה עצירות שלא נגמרת ניתוח עברנו דירה גן ונולדה לה אחות אבל עם כל זה הרגשתי שהיא הסתגלה מאוד יפה...העצירות לא נגמרת מטפלת בה בדיקור וטיפות ופרביוטיקה...אין הרבה שינוי.
כואב לי לראות את הבת שלי ככה ומצד אחד אני רוצה להפסיק את זה אבל איך?!?!?!
יש לי שתי בנות אחת בת 4.5 השניה בת 2.5 עוד מעט.
הגדולה היא מאז נולדה היו בעיות, נולדה פגית והיו מסלול של אתגרים איתה.
היום היא בגן עם חברות והבגן עצמו הוציא שני בנים חברים שלה עקב שבגן יש אלימות לשמחתי הבת שלי לא היתה מעורבת.
אבל היא סיפרה לי כל פעם מה קורה.
היום זה היה פשוט בלתי אפשרי, לקחתי אותה מהגן שניה בדרך כלל היא ראשונה אבל מיהרתי ,
איך שסיפרתי לה שאני הולכת להשתלמות מהלימודם התחיל הכל, הרביצה לאחותה משכה לה את היד, ניבלה את הפה שלה במילים שאני לא שמעתי צרחה צעקה את מעצבנת אני יהרוג אותך ועוד ועוד...
שהגענו הביתה היא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אלך עם בכי צרחות והרביצה לי. כל הדרך עד הבית לפני
כמובן שלא הלכתי הרגשתי שהילדה צריכה אותי יותר.
אבל זה לא הפסיק למרות הכל לקחתי אותה לחברה טובה שלה היא לא נתנה לי ללכת משם נדבקה לי לרגל והתחילה לבכות, בדיוק כמו שהיא עושה בגן בבוקר.לא האמנתי הופתעתי לא לטובה בסוף נשארתי איתה כמה דקות והלכנו הביתה.
בבית היא נדבקה אליי. אני סחוטה מה עושים עם ההתנהגות הזאת ?
איך אני מנסה להבין אותה לבסופו של דבר אני רק כועסת צורחת ופוגעת בי ובבנות שלי.
אני כבר אבדה עצות ברור לי שיש דברים שנגררו וזהו התוצאה סיפור ארוך יש לי עם הבת הגדולה עברה הרבה עצירות שלא נגמרת ניתוח עברנו דירה גן ונולדה לה אחות אבל עם כל זה הרגשתי שהיא הסתגלה מאוד יפה...העצירות לא נגמרת מטפלת בה בדיקור וטיפות ופרביוטיקה...אין הרבה שינוי.
כואב לי לראות את הבת שלי ככה ומצד אחד אני רוצה להפסיק את זה אבל איך?!?!?!