אני מסיימת את היום בשעה 10:00
ואין עם מי לדבר, אז מכוח ההרגל (עוד בצבא), אני מתעוררת לאחר 6 שעות. האמת, שבמהלך השנה, בשעות כאלה אני בודקת מבחנים, עבודות, כותבת מכתבים לתלמידים סוררים, מכינה מערכי שיעור... גם היום אני בתקופה די לחוצה מבחינת עבודה, אך בכדי לשמור על שפיות הדעת, חצי שעה ביום. השעון מזכיר לי שצריך להכין את הילד לגן, את הבן-זוג לעבודה ואת עצמי לבית-הספר. עם השעון אי אפשר להתווכח.