מיכי 10
Member
היה לנו ערב חמוד וכייפי.
Matene, ni estis 14 geamikoj en la klubo.
טוב, בעצם כבר מאוחר, ועדיף שאכתוב בשפה בה אני יכולה להריץ את השורות צ'יק צ'ק.
שיחקנו "שבץ-נא", כלומר vorto-mozaiko. לשם כך הזמנתי מראש ארבעה שולחנות קטנים, כפי שהיה כששיחקנו בהנחייתו של יוסי שמר, בארבע קבוצות, והוא התהלך בינינו ועזר לנו כשהתעוררו שאלות לגבי מילים מסויימות וכללים במשחק.
כשהגעתי, התברר שיוסי, מנהל המשק (= אב הבית) החדש של המרכז, בכוונה לא הכין לנו את השולחנות, כי רצה לתת לי לבדוק ולבחור איזה אני מעדיפה. כדי לקצר, אספר רק שהוא הביא לנו שני שולחנות ארוכים, והצמיד אותם, כך שקיבלנו ריבוע גדול, סביבו יכולנו לשבת כולנו ביחד, בקבוצה אחת!! זה היה פחות נוח מבחינה טכנית, אבל מאד נעים מבחינה חברית
יוסי המקסים הזה, יזם והביא לנו גם 17 כסאות פלסטיק פשוטים, כי אמר שלא יהיה לנו נוח עם כסאות הסטודנטים הרחבים. ובהמשך גם הציץ לתוך החדר, כדי לוודא שנוח לנו ושהכל בסדר!!
לשמחתי הרבה, לא נאלצתי להנחות לבד (אלדד לא יכול היה להגיע היום), כי שאולי היה איתנו ונשאר אפילו עד הסוף. הוא היה היועץ האספרנטי שלנו, ועזר לי בכל.
שיחקנו בכיף, כל אחד בתורו, והיה נעים ונחמד. בשלב כלשהו, התחיל עודד לבקש שכל אחד ימציא משפט עם המילה אותה הרכיב בַּמשחק. זה הוסיף עוד עניין ועוד חיוכים.
ארבעה מהחברים היו צריכים ללכת מוקדם יותר, ואנחנו נשארנו עד שמונה וחצי. לאה נזכרה פתאום שהיא רוצה לצלם אותנו. צילמנו והצטלמנו בשלוש מצלמות (סמארטפונים), והיא סִפרה לנו על תוכנית מסויימת שלה, שעבורהּ היא רצתה את התמונות.
בִּקשו שנעשה ערב כזה פעם בחמישה, שישה שבועות. אפשר, למה לא?

Matene, ni estis 14 geamikoj en la klubo.
טוב, בעצם כבר מאוחר, ועדיף שאכתוב בשפה בה אני יכולה להריץ את השורות צ'יק צ'ק.
שיחקנו "שבץ-נא", כלומר vorto-mozaiko. לשם כך הזמנתי מראש ארבעה שולחנות קטנים, כפי שהיה כששיחקנו בהנחייתו של יוסי שמר, בארבע קבוצות, והוא התהלך בינינו ועזר לנו כשהתעוררו שאלות לגבי מילים מסויימות וכללים במשחק.
כשהגעתי, התברר שיוסי, מנהל המשק (= אב הבית) החדש של המרכז, בכוונה לא הכין לנו את השולחנות, כי רצה לתת לי לבדוק ולבחור איזה אני מעדיפה. כדי לקצר, אספר רק שהוא הביא לנו שני שולחנות ארוכים, והצמיד אותם, כך שקיבלנו ריבוע גדול, סביבו יכולנו לשבת כולנו ביחד, בקבוצה אחת!! זה היה פחות נוח מבחינה טכנית, אבל מאד נעים מבחינה חברית

יוסי המקסים הזה, יזם והביא לנו גם 17 כסאות פלסטיק פשוטים, כי אמר שלא יהיה לנו נוח עם כסאות הסטודנטים הרחבים. ובהמשך גם הציץ לתוך החדר, כדי לוודא שנוח לנו ושהכל בסדר!!
לשמחתי הרבה, לא נאלצתי להנחות לבד (אלדד לא יכול היה להגיע היום), כי שאולי היה איתנו ונשאר אפילו עד הסוף. הוא היה היועץ האספרנטי שלנו, ועזר לי בכל.

שיחקנו בכיף, כל אחד בתורו, והיה נעים ונחמד. בשלב כלשהו, התחיל עודד לבקש שכל אחד ימציא משפט עם המילה אותה הרכיב בַּמשחק. זה הוסיף עוד עניין ועוד חיוכים.
ארבעה מהחברים היו צריכים ללכת מוקדם יותר, ואנחנו נשארנו עד שמונה וחצי. לאה נזכרה פתאום שהיא רוצה לצלם אותנו. צילמנו והצטלמנו בשלוש מצלמות (סמארטפונים), והיא סִפרה לנו על תוכנית מסויימת שלה, שעבורהּ היא רצתה את התמונות.
בִּקשו שנעשה ערב כזה פעם בחמישה, שישה שבועות. אפשר, למה לא?