מ-ד-ה-י-ם
לפני הכל, תודה. תודה ליוסי מלמן שאירגן הכל. ניסיתי לתפוס אותך כמה פעמים, להגיד תודה ולהכיר באופן אישי, אבל לא יצא. היה מרוץ מושלם. כמו שרק רציתי ורק יכולתי לקוות. האירגון, האנשים, המקצועיות, הכל 1000 אחוז. פשוט לא להאמין. אתה מלך. ישר ולענין. נראה לי שתבין את הדרך הזו. מ-ל-ך. להרים תחרות כזו, בגודל כזה, לכ"כ קצת אנשים - לסגור את הקצוות ולהתיר אותם בצורה אנושית, אחראית ומרגשת כשצריך. רק כבוד. לעידו, מנהל התחרות. רואים שהבנאדם פשוט אוהב את האנשים "שלו". אותנו, המתחרים. כל הזמן, בכל מקום, נמצא, עוזר, מחייך. מקצוען אמיתי ובן אדם זהב. בסוף הריצה עצר לידי והתנצל שלא יוכל לקריין את הסיום שלי כי הוא עוזר לאנשים לסיים את הריצה בחשכה. איזה בנאדם. למתנדבים - הייתי בתחרויות פה ושם אבל כזו רוח, כזו התלהבות, כזו נכונות להשאר עד הסוף, בחושך, בקור, להמשיך לעודד ולתמוך, לתת עוד מילה טובה, עוד טפיחה על השכם, עוד עזרה, עוד לא ראיתי. כבוד גדול. ולתחרות - היה קשה, היה קר, היתה רוח, היו עליות, היו ירידות, היה מהר (70) היה לאט (9). אבל בעיקר - היה כיף, היה מושלם, היה ארוע מדהים. ועכשיו אני איש ברזל - תודה, תודה, תודה לכולם. מתי עוד פעם?
