היה ראיון למעריב לנוער...
לפני איזה חודש-חודש וחצי, על נוער שכותב בלוגים. קיבלתי הודעה מהכ"נית של מוסף המחשבים והיא רצתה לראיין אותי. סירבתי. הסיבה שסירבתי הייתה התחושה שעכשיו כל הפרטיות\חשיפה לעולם תהייה מעורערת לגמרי... אני יודעת שלפחות 50% מהילדים בבית הספר שלי קוראים מעריב לנוער, ואפילו שאני לא מציינת בברירות מי אני, זה לא בעייה להבין שזאת אני. עכשיו אני חוזרת ותוהה האם היה כדאי? אמנם אני שמחה שלא חדרו לי לפרטיות (קראתי את הכתבה בעיתון וראיתי איך הדברים היו). האמת שאני גם חושבת שהכתבה הייתה מובילה לסגירת הבלוג. אני כל כך אנטי פירסום, מכל סוג. אני כל כך שונאת את זה שכולם מתרכזים בי, אני אוהבת ללכת לצד. מאוד קשה לי אפילו לעמוד מול קבוצה קטנה של אנשים-- כשכולם משתתקים, אז גם אני נאלמת דום. מעניין אותי לדעת אם עוד מישהו חולק פה את הרגשתי. מצטערת על ההודעה הארוכה.
מעיין
לפני איזה חודש-חודש וחצי, על נוער שכותב בלוגים. קיבלתי הודעה מהכ"נית של מוסף המחשבים והיא רצתה לראיין אותי. סירבתי. הסיבה שסירבתי הייתה התחושה שעכשיו כל הפרטיות\חשיפה לעולם תהייה מעורערת לגמרי... אני יודעת שלפחות 50% מהילדים בבית הספר שלי קוראים מעריב לנוער, ואפילו שאני לא מציינת בברירות מי אני, זה לא בעייה להבין שזאת אני. עכשיו אני חוזרת ותוהה האם היה כדאי? אמנם אני שמחה שלא חדרו לי לפרטיות (קראתי את הכתבה בעיתון וראיתי איך הדברים היו). האמת שאני גם חושבת שהכתבה הייתה מובילה לסגירת הבלוג. אני כל כך אנטי פירסום, מכל סוג. אני כל כך שונאת את זה שכולם מתרכזים בי, אני אוהבת ללכת לצד. מאוד קשה לי אפילו לעמוד מול קבוצה קטנה של אנשים-- כשכולם משתתקים, אז גם אני נאלמת דום. מעניין אותי לדעת אם עוד מישהו חולק פה את הרגשתי. מצטערת על ההודעה הארוכה.
