היה שבוע איום ונורא

אסתרס

New member
היה שבוע איום ונורא

מאז שחזרנו מים המלח , שלמה הפוך לגמרי. בלילה שבין שני לשלישי התעוררתי בשעה שלש ושלמה לא היה במיטה. מצאתי אותו בכניסה לשרותים יושב מסכן על הריצפה. ניסיתי להרימו והוא לא שיתף פעולה , והתנגד, גררתי אותו לסלון כי שם יש תנור וחם יותר, ויש שטיח כדי שלא ישכב על הרצפה, שמתי כרית למראשותיו וכך הוא על הרצפה ואני על הכורסא חיכיתי חמש בבקר, הערתי את בתי מיכלי ובכוחות משותפים הרמנו אותו. חששתי שמא קבל שוב ארוע מוחי, ולשמחתי, ברגע שהרמנו אותו לכסא הוא גם קם ללכת. מדהים נכון ? היום הוא פנטסתי , משתף פעולה, מגיב בחיוב. אז שיהיה לנו לכולנו לילה טוב ומשעמם !
 
כבר התגעגעתי אליך

אסתר יקרה , בימים האחרונים ראיתי שגם את וגם נילי וגם ענתי לא כותבות , אז כמו פולנייה טובה אני כבר דואגת. אני מצטערת לשמוע שעברו עלייך ימים קשים , אך אני שמחה שהיום הוא חזר לעצמו ומגיב בחיוב. כנראה שזה מה שמחכה לנו בהמשך הדרך , ימים קשים ואחר כך רגיעה ואיסוף כוחות. אני מאחלת לך ולשלמה שיהיה לכם יחד המשך שבוע נעים , מלא שיתוף פעולה. את בשבילי דמות מאד חזקה שאני בטוחה שלמרות הקשיים את תמיד תמצאי את הדרך הנכונה להתמודד. הלוואי שגם אני אצליח כך כשאגיע לזמנים הקשים יותר. חיבוק ענק ממני לך ולשלמה החמוד, שיהיה לך לילה רגוע ומשעמם, טובה
 

אסתרס

New member
תודה תודה רבה

ובאמת אין כל ידיעה מענת מקווה שהכל בסדר. לא נעלמתי, פשוט הייתי כל כך עייפה מהמאבקים עם שלמה, והמומה ממה שקורה שלא היה לי כח לשבת ולכתוב לכם על כל מה שעברתי. באמת אני מקווה לישון הלילה . לילה טוב
 

נילי41

New member
../images/Emo68.gifאסתר יקירתי

אני כל כך מבינה אותך. כל יציאה מן השגרה גורמת למטופלים שלנו זעזוע וקשה להם אחר כך לחזור לשגרה. גם לי היו אי אלו מקרים שבעלי ירד בלילה לשירותים ולא יודעת איך ולמה, היה מועד, נופל על הרצפה וזהו... אני לא מסוגלת להרים אותו והוא לא מסוגל להתרומם בעצמו. יש לנו לחצן מצוקה שמחובר לחברה שנותנת גם שירותי הרמה. אז לא פעם ישבתי איתו על הרצפה וחיכיתי איתו שיגיע הבוקר ושמישהו יבוא לעזור לו לקום. בדרך כלל הוא מנסה לקום לבד ולא מצליח, ואני דואגת שלא יעשה מאמצים יותר מדי גדולים כי גם הלב לא בסדר (בפרפור פרוזדורים מתמשך), אז אני מרגיעה אותו, אומרת לו לנוח, לא להתאמץ, יושבת איתו על הרצפה ואחרי שהוא נח קצת ונרגע, פעם או פעמיים הוא אפילו הצליח לקום לבד עם הוראות ממני איך להסתובב ובמה להיאחז וכו'. פעמים אחרות נאלצנו לקרוא לעזרה. זה מצב מאוד לא נעים, בייחוד בחורף. כבר מזמן זה לא קרה לנו, (אני מקישה בעץ...). הפחד בנפילות הוא כמו שאמרת, אולי אירוע מוחי, או אפילו שהוא ייפגע בנפילה עצמה ויקבל מכה בראש או באבר פנימי ובכלל יש לבדוק את נושא שיווי המשקל והסיבה לנפילות. אצלנו קבעו שיש לו אלצהיימר עם איפיונים פרקינסוניים והוא מקבל גם תרופה שניתנת לחולי פרקינסון כדי לאזן את שיווי המשקל. זו גם הסיבה שהוא לא מקבל קומדין בשביל הלב, מאחר וכל נפילה שלו יכולה לגרום לשטף דם פנימי שלא נוכל לזהות אותו בזמן. בקיצור... שלא נדע. אני מקווה שאצלכם זה יהיה אירוע חד פעמי ושלא תצטרכי לחוות שוב לילות שכאלה. קבלי חיבוק אמיץ
 
למעלה