היום אני בדיכאון!!!

[מיריאל1]

היום אני בדיכאון!!!../images/Emo10.gif

הי משפחתי היקרה, היום אין לי מצב רוח. דמעות חונקות את גרוני, היום נפלתי/מעדתי - מחר יום חדש כרגיל אאסוף את כוחותי מחדש. מן הסתם אני פורקת את מצב רוחי איתכם - בשביל זה אנחנו משפחה ורק אתם תבינו. אז ככה.. רום מגלה יותר ויותר ריגרסיה בהתנהגות ההיפראקטיבית שלו. ולמרות 2 כדורי ריטלין בבוקר מוקדם ושוב בבוקר המאוחר (בהפרש של 4 שעות באישור הנורולוגית) ולמרות שהנורולוגית אמרה שאפשר לתת לו עוד כדור כאשר הוא מגיע הביתה. נוצר מצב שברגע שהריטלין פג הוא מאוד מאוד מאוד היפראקטיבי- אוכל באימפולסיביות, רץ ממקום למקום ומבקש "רוצה לרוץ" ומבקש ע"י דחיפות מאחורי גבי שגם אני ירוץ, ואני בין תינוק לילדה שזקוקה גם היא לרגעים עם אמא ובין כביסות, ובית וסידורים שוטפים פשוט נופלת קורסת ממש לא מתביישת לומר רוצה למות!!!!!!!!!!!! ניסינו תרופה נוספת שמרגיעה (אם אני זוכרת נאופטיל ) אשר גרמו לו ממש להרדם ולא עשו לו טוב ובטח ובטח גם לנו לו. יש לי ממש יסורי מצפון כלפי הילדים וכלפי רום שאין לי כבר סבלנות בשבילו האם אני אמא רעה??? בקיצור שיתפתי אותכם ושפכתי את ליבי בפניכם. לא יודעת איך תגיבו אבל היום הייתי זקוקה לכתף ולכתף שלכם. לילה טוב וכל טוב שלכם מירי

 

[עמיקםרז]

היי מירי ../images/Emo24.gif

כואב... כואב לקרוא על התחושות העוברות עלייך... והכאב חריף עוד יותר בגלל התסכול שהוא תוצאה של הסתירה החריפה בין הדחף החזק לעזור לבין חוסר האונים... לכולנו יש ימים כאלה, ימים שבהם אנחנו חשים בדידות נוראה עם הבעיה שלנו. הרגרסיות הנוראיות האלה, שכל כך שכיחות אצל ילדינו, הן הקשות מכל... התחושה של צעד אחד קדימה ושניים אחורה... אבל כמו שאת כותבת, מחר יש יום חדש ותחושות חדשות, לא בגלל שהבעיות חלפו ואינן עוד, אלא משום שאנחנו קצת יותר משלימים ומבינים שיחד עם הכול, אין טעם להתעסק בשאלות הקשות של איך זה קרה לי ולמה דווקא אני ומה יהיה הסוף, כי התשובות ממילא לא תגענה משום מקום, והרי גם לנו יש אחרי הכל את הפכים הקטנים של אושר ושמחה שבהם חשוב להתעסק... ואז הפרופורציות בין הדברים משתנות והם נראים אחרת... מירי, מכל מה שכתבת עד היום בפורום מצטיירת אמא נפלאה, גם לרום וגם לילדייך האחרים. את הסבלנות מאבדים לפעמים עם כל ילד, וזה דבר טבעי לגמרי, במיוחד כשמדובר בילד היפראקטיבי. אז בבקשה, יסורי מצפון זה ממש לא מה שמגיע לך. נא לסלק אותם, ומהר!! תודה ששיתפת אותנו, לילה טוב, עמיקם

 

[peri101]

מירי שלום

קראתי את הדברים שכתבת, ורציתי לומר לך שגם לנו הייתה תקופה שהרגשנו שאנחנו נותנים את התרופה והיא לא עוזרת להיפר אקטיביות. אבל אנחנו לא נותנים ריטלין, כי הריטלין גורם לכאבי בטן, ועם הזמן גם יכול לגרום לדיכאון (מניסיון של אחרים). אנחנו נותנים לילד ריספרדל, וכשראינו שזה לא עוזר כל כך, רצינו לתת לו בנוסף גם ריטלין או קונסרטה, אבל הרופאה אמרה לנו שעדיף להעלות את המינון של הריספרדל. הרספרדל לא גורם לכאבי בטן ולא פוגע בתיאבון, ולא יוצר דיכאון, אלא רק גורם לילד לאכול יותר, ואז הוא גם יותר רגוע ופחות היפר. אנחנו העלינו מעט את המינון של הריספרדל, והילד שוב שקט יותר. כשהבן שלי מתרוצץ יותר מדיי, זה סימן שהוא במצוקה, שכואבת לו הבטן או שיש לו כאב מסוים, והוא מבוהל ולא יודע מה לעשות עם עצמו, ולכן רץ הלוך חזור, כי הוא לא יכול להגיד מה קורה לו ומה הוא מרגיש.אני לא רופאה, אבל אולי כדאי לשנות את התרופה. אולי זה לא עושה לו טוב. אולי שני ריטלינים גורמים לו לכאבי בטן... מקווה שמחר יהיה לך יום קל יותר, פרי

 

[אורית הלפרין]

מירי יקרה שלי

כל כך מבינה אותך..לכולנו יש את המשברונים האלו פה ושם..על למות עוד לא חשבתי האמת (לא משהו הפתרון הזה נראה לי

), אבל על להעלם לאיזו תקופה בה אוכל להיות קצת עם עצמי בהחלט כן.. אז הנה, יש לך את הזמן לעשות את זה ולהיעלם לך לרומניה קצת (רומניה? למה רומניה למה).. אני בטוחה שתשעים אחוז מהזמן תהיי עסוקה בלחשוב מה עם רום, מה עם התרופות, את מה הוא שבר היום וכו' וכו', אבל בכל זאת, תנצלי את הזמן היקר הזה של הלבד שלך לנקות קצת את הראש מכל הבלאגן של הבית, ילדים, כביסות ומה לא..ותחזרי אלינו רגועה ומלאת אנרגיות (רק תיזהרי לא לחזור משם בלי השעון

).. לגבי התרופות- 2 דברים: תנסי לברר עם הנוירולוגית שלך על תרופה שנקראת קונסרטה. זו תרופה דמויית ריטלין אבל ללא תופעות לוואי ולדעתי יותר אפקטיבית. לגבי נאולפטיל- שי קיבלה את זה בעבר..זה היה נורא.. מה עם ריספרדל? הוא מקבל? באחריות- מרגיע בגדול.. מירוש- לא דיברנו בימים האחרונים ומתנצלת על כך שעפרי לא ענה לזהר גם היום..אשמתי.. הלוואי שיכולתי להבטיח שמחר הוא יענה לה אבל לא נראה לי כי לא אהיה בבית עד מאוחר בערב.. אבל מבטיחה מבטיחה בחמישי..תתנצלי בפני זהר המתוקה ותגידי לה שזו לא אשמת עפרי אלא זו האמא המכתית שלו אשמה.. נשיקות, הרבה אהבה אורית