היום אני עייפה - וגם לדורית...
לדורית, ההודעה שלך כבר לא קופצת כי היא ישנה, אז הנה העלתי אותך לכאן. מה שעוזר לי זה בעיקר אמונה, אבל גם אצלי יש המון המון רגעים של חרדה, וסרטים היסטריים שרצים לי בראש עם המקרים הכי גרועים שיכולים להיות. ועכשיו אלי - בא לי קצת לקטר על זה שאני עייפה, ויש המון דברים שאני רוצה לעשות, ואין לי כוח להתחיל, ובטח שלא לסיים. לא יודעת למה אני כל כך עייפה. אני רוצה לחשוב שזה כי חזרתי לקחת תרופות מעייפות, אבל אני על מינונים נמוכים, אז למה? חוץ מזה - היום הלכתי לקחת תו חניה באוניברסיטה, והסכימו לתת לי רק לסמסטר אחד (עד פברואר) כי האישור מביטוח לאומי הוא רק עד סוף מרץ, ורק אז תהיה לי שוב ועדה. ומה אני אמורה לעשות בחודש מרץ? אמרו לי - כשתגיעי לשם דברי עם מנהל הביטחון - איזה מעצבנים!!! בשנה שעברה גם היה לי אישור עד מרץ (כי הם מאריכים בשנה), ונתנו לי לכל השנה, אולי כי באתי יעם קרחת, ועכשיו כבר צמח לי השיער? הלוואי ובאמת הייתי מסיימת את כל הטיפולים בקצב צמיחת השיער. חוץ מזה, אני כבר קצת מותשת מעבודת המחקר שלי, רוצה לגמור איתה, ומרגישה תקועה. אין לי כבר כוח להתרוצץ בכל הארץ, אבל אם לא אעשה זאת, העבודה פשוט לא תיגמר... אני גם אמורה לעשות בדיקת PET CT, ואני שונאת את הבדיקה הזו כי צריך לשבת מלא זמן בלי לזוז, ואין לי סבלנות, ואחר כך משתגעים עד שיש תוצאות. הנה, אני כבר במתח. מה יהיה עם הלימפומה תחזור. מישהו למעלה יחליט שסופסוף דברים התחילו להסתדר לי אז צריך להרוס... אוף.
לדורית, ההודעה שלך כבר לא קופצת כי היא ישנה, אז הנה העלתי אותך לכאן. מה שעוזר לי זה בעיקר אמונה, אבל גם אצלי יש המון המון רגעים של חרדה, וסרטים היסטריים שרצים לי בראש עם המקרים הכי גרועים שיכולים להיות. ועכשיו אלי - בא לי קצת לקטר על זה שאני עייפה, ויש המון דברים שאני רוצה לעשות, ואין לי כוח להתחיל, ובטח שלא לסיים. לא יודעת למה אני כל כך עייפה. אני רוצה לחשוב שזה כי חזרתי לקחת תרופות מעייפות, אבל אני על מינונים נמוכים, אז למה? חוץ מזה - היום הלכתי לקחת תו חניה באוניברסיטה, והסכימו לתת לי רק לסמסטר אחד (עד פברואר) כי האישור מביטוח לאומי הוא רק עד סוף מרץ, ורק אז תהיה לי שוב ועדה. ומה אני אמורה לעשות בחודש מרץ? אמרו לי - כשתגיעי לשם דברי עם מנהל הביטחון - איזה מעצבנים!!! בשנה שעברה גם היה לי אישור עד מרץ (כי הם מאריכים בשנה), ונתנו לי לכל השנה, אולי כי באתי יעם קרחת, ועכשיו כבר צמח לי השיער? הלוואי ובאמת הייתי מסיימת את כל הטיפולים בקצב צמיחת השיער. חוץ מזה, אני כבר קצת מותשת מעבודת המחקר שלי, רוצה לגמור איתה, ומרגישה תקועה. אין לי כבר כוח להתרוצץ בכל הארץ, אבל אם לא אעשה זאת, העבודה פשוט לא תיגמר... אני גם אמורה לעשות בדיקת PET CT, ואני שונאת את הבדיקה הזו כי צריך לשבת מלא זמן בלי לזוז, ואין לי סבלנות, ואחר כך משתגעים עד שיש תוצאות. הנה, אני כבר במתח. מה יהיה עם הלימפומה תחזור. מישהו למעלה יחליט שסופסוף דברים התחילו להסתדר לי אז צריך להרוס... אוף.
