היום בבוקר...

אולה *

New member
היום בבוקר...

מנחה בארוץ 2 עיצבנה אותי.
היא ראיינה דוגמנית בהריון ושאלה אותה - "נכון, להיות בהריון זה מתסכל?" נו, מה תגידו? אני חושבת שבלי כל קשר לטיפולים השאלה דבילית לגמרי. ובעלי לא הסכים אותי (וזה תמיד מעצבן
). הוא טוען שהשאלה לגיטימית. ד"א, הדוגמנית אמרה שהיא ממשיכה לדגמן גם בהריון. אולי אני נעשית פרונואית וקופצת מכל דבר? תשפטו אותי!
 
אנחנו פשוט נהיות אובר-רגישות ../images/Emo4.gif

וכל דבר מקפיץ אותנו כשיש משהו שאנחנו כ"כ רוצות ולא מקבלות, ואחרים מעזים לקטר על אותו הדבר הנכסף. ביום שישי היה לי ויכוח מאוד לוהט עם ידידה על משהו שקשור לענייני גידול ילדים, וכשהיא ראתה שידי בויכוח על העליונה, היא סיימה אותו במילים "טוב, לך אין ילדים, את לא יודעת איך זה, כשיהיו לך ילדים נדבר". ממש התחשק לי לקום וללכת אבל כמובן שלא עשיתי את זה, ורק נשארתי יושבת המומה בלי מילים. א. מחוסר הרגישות (היא לא יודעת על הטיפולים, אבל היא יודעת כמה אני רוצה תינוק), ו-ב. איזה מין טיעון זה??? בעלי החמוד (שכמובן הצדיק אותי, חסר לו אחרת) אמר שאם היא היתה אומרת לי את אותן מילים לפני שנתיים-שלוש הייתי ממשיכה להתווכח איתה בלי בעיה וזה לא היה מפריע לי כ"כ. כל המגילה הזו היא כדי לומר לך, אולה, ש- א. את צודקת במאה אחוז, ו-ב. אנחנו נהיות הרבה יותר רגישות לדברים שלאנשים אחרים בכלל לא מפריעים, ושיכול להיות שגם לנו לא ניו מפריעים אם לא היו לנו בעיות פוריות.
 

אולה *

New member
חברה הכי טובה שלי

כמובן יודעת הכל על הטיפולים. זה לא מפריע לה להגיד, שכאשר בעלי הולך למילואים, לי יותר קל, כי היא נשארת עם תינוק. אבל מזמן הבנתי, שרק נשים שעוברות את הטיפולים מבינות אותי.
 
אני יודעת, אפילו אנשים עם כוונות

ממש טובות לפעמים קולעים בדיוק בנקודה הכואבת... כמו למשל השבוע כשקיבלתי, ניחמה אותי חמותי (אשה באמת מקסימה שאוהבת אותי ומודעת לכמה קשה לי) שבסוף אני אלד בגיל שהיא ילדה את בעלי... שזה יוצא עוד שנתיים!!! אני יודעת שזה יכול לקחת עוד הרבה זמן, אבל איזו מן נחמה זו שזה ייקח עוד שנתיים???
 

yaelhul

New member
זה כל כך נכון אולה. רק מי שעובר את

הטיפולים, את הכמיהה הבלתי ממומשת, את התסכול, את כאבי הגוף והנפש, רק הוא יכול באמת להבין (וזה רק אנחנו ובני זוגנו). כל השאר, מלאים בכוונות טובות ככל שיהיו, אמפתיים ככל שיהיו, יכולים להבין רק באופן מאד שטחי על מה מדובר, כי הם מעולם לא התנסו בדבר דומה בחייהם. לפעמים אני חושבת שמה שקורה לנו גרוע יותר מלאבד קרוב משפחה, כיוון שמישהו כזה לפחות היה לצידנו כמה שנים ויש לנו זכרונות ממנו שאפשר להתענג עליהם, ואילו אנחנו מתאבלות ומתגעגעות וחולמות על משהו שקיים בחלומותינו בלבד. מה אני יכולה לאמר? מקווה שעד שיגיע האושר ניתקל באנשים רגישים יותר ושנלמד לא להיפגע מהבלתי רגישים. יעל.
 

מרב.

New member
יעלה

אני ממש חושבת שאת טועה, ומקוה שלעולם לא תחושי אובדן ע"מ להשוות. היום התבשרתי על מות חברו הטוב של חבר טוב שלי. אין מילים לתאר את עוצמת ההלם, את הדמעות שזלגו (ואני בקושי מכירה אותו) לא, זה ממש לא נכון. לנו עוד יש תקווה, יש הרבה תקווה, וזה שאנחנו רגישות, בוכות, עצובות, עייפות, מיואשות- זה עדיין לא סיבה להגיד שלמי שחווה מוות קל יותר איזה תקווה יש למי שאיבד את יקירו? איזה עתיד יש לו? מרב
 

עידית ד

New member
יותר מזה, אני מוכנה להשאר ללא ילדים

העיקר לא לאבד יקירים וקרובים. נשמע דמיוני אני יודעת אבל ככה אני מרגישה יותר קל להתאבל על דבר שמעולם לא היה לך מאשר להתאבל על אדם אהוב שכבר לא נמצא איתך, בפרט בני זוג (חס וחלילה). עידית
 

yaelhul

New member
מרב

כבר חשתי אובדן, ועדיין - זו הרגשתי. מקווה שלא פגעתי ברגשותייך. שולחת
יעל
 

מרב.

New member
אולתי

קודם כל, אכן-הרגישות הגבוהה שלנו לנושא מעוורת אותנו מפני דברים אחרים. נשים רגילות מקטרות בהריון, קשה להן ועם כל הרצון בילד, הן מרשות לעצמן דברים שאנחנו לא נעלה על דעתינו. חברה טובה שלי שנכנסה ב"טעות" להריון, חודשיים לפני נישואיה, באה איתנו בחודש חמישי לרכב על סוסים ועכשיו, בחודש שישי, לקראת שביעי מטיילת בהודו ובסרי לנקה. כמעט התעלפתי כששמעתי את זה, אבל אני יכולה להבין את זה, והיא גם אמרה לי שאילו היתה במצבי, מן הסתם הגישה שלה הייתה שונה. וגם החברה שלך, שאומרת שכשבעלך הולך למילואים לך יותר קל, צודקת- כמובן. הבעיה היחידה שלי כשאני נשארת לבד לרגל מילואים או נסיעה לחו"ל של האיש היא למהר להוציא את לואה כי זה יושב רק עלי. ואני לא מתארת לעצמי מצב בו אני נשארת עם תינוק והבעל במילואים. לדעתו המילואים שלו יסתיימו לכשיהיה לנו תינוק
זה כמובן לא סותר ולא מקטין את הכאב, אבל צריך לזכור שיש דברים קשים וכואבים או מסובכים גם אחרי לידת הילדים, ולא צריך לזלזל גם בזה, כי גם לשם נגיע... אני לפעמים שמחה שאין לנו ילדים, כי אני מודה- אנחנו הרבה יותר חופשיים עכשיו, באים ויוצאים כרצוננו ללא שום דין וחשבון (חוץ מלכלבה ולתוכי..), ועדיין, הרצון הזה ממלא כל פינה בתוכי. מרב
 

יעל@

New member
אולה יקרה ../images/Emo9.gif

לא פשוט להיות בכל התהליך הזה שנקרא טיפולים. אני חושבת שמי שלא נמצא בתוך התהליך הזה אינו ער בכלל למה שאנחנו עוברות, ולכן דברים נאמרים לעתים, ללא כוונה, אך אנחנו נפגעות. קרו לי כל מיני מקרים אפילו בעבודה עם אנשים שיודעים שאני בטיפולים כגון, חלמתי בלילה שאת בהריון... או נו חשבתי שבחופש תכנסי להריון, או יש לי חברה שלא הצליחה להכנס להריון והיא השיגה אם פונדקאית שילדה לה תאומים... או כל מיני דברים שנאמרים בלי באמת כוונה לפגוע למרות שטקט אין בכל הסיפור. אני אישית כבר לא נעלבת, חבל לי על הבכי שלי ועל האנרגיות שלי במיוחד בתקופה הזו שהכוחות שלי קצת מתערערים. ולכן אני בעד הריכוז הכוחות החיוביים, ופחות התעסקות עם הכוחות השלילים. אני יכולה רק לומר שפעם הייתי במקום הזה של הנפגעת, אבל היום אני רוצה להרגיש חזקה. אוהבת, יעל
 

הרמוניה

New member
אני חיכיתי להזרעה בזמן הראיון הזה

לא ממש ראיתי או שמעתי הכל אבל דיברו איתן על הקושי שבלוותר על העבודה ואחת אמרה שצריך לשלב (ומדמה לי משהו על לא חופשת לידה...)ואני רק חשבתי שאני מוכנה להיותר 9 חודשים בשמירה רק שאהיה בהריון.... כך שכנראה הכל יחסי לא רוצה לשפוט אותך-אולי רק לדון אותך ל3 ילדים.... הרבה אהבה הרמוניה
 

yaelhul

New member
הרמונייתי, תקני אותי אם אני טועה...

אבל נראה לי שההודעה שלך לא מחוברת לשרשרת הנכונה. ומה שלומך? יעל.
 

הרמוניה

New member
למה? זה אותו ראיון בטלויזיה מהבוקר

אני קצת מצ´וקמקת אבל נראה לי שאחיה.... איך את עדיין עם כאבים?
 

yaelhul

New member
אין כאבים, יש אופטימיות קוסמית ../images/Emo9.gif

חוץ מזה שמלכלכים עלי בלי הפסקה בעבודה על הקטע של הטיפולים, ופשוט בא לי להקיא מהם - הכל טוב. למה את מצ´וקמקת? בואי לאכול פטריות מוחמצות אצלי, ואז תראי איך נראה משהו מצ´וקמק באמת, אך גם טעים שחבל על הזמן
יאללה ביי יעל
 

עמית@

New member
יעלי, נשמע טעים המוחמץ הזה ../images/Emo97.gif

ואני מחכה כבר לבטא שלך היפה בבטאות מה זאת אומרת מלכלכים עלייך בקטע של הטיפולים? צוחקים עלייך? או במובן של בעיות מקצועיות גרידא? בכל מקרה שיפסיקו מייד
 

yaelhul

New member
עמית - את פשוט לא תאמיני,

אבל אני שומעת מה אומרים עלי שלא בנוכחותי: -שמן הסתם אלה נישואי השניים (כי אין ילדים) -לא מבינים למה אני מחפשת עוזרת רצינית, אחראית ונחמדה (כי הרי אצלי היא לא תטפל בילדים, את מבינה, לכן אני יכולה לקחת כל פוסטמה שתטפל בבעל ובכלב בהעדרי...) -כשדובר על כמה קר כאן בחורף, ואני אמרתי שאני סובלת מקור, מישהי הדהימה אותי באמירה ש"קר אצלך זה לא כמו שקר אצלי, כי אצלי קר גם לילדים"... פשוט לא יאומן. מסתבר שעוד לפני שהגעתי למקום העבודה הזה, שאגו לידע אותם בדיוק מה אנחנו עוברים (יופי של חסיון ושמירת סודיות הפרט, ולמרות זאת אני מקבלת את ההערות הכי נבזיות שבנמצא. בהתחלה חשבתי שזה נובע מטמטום וחוסר רגישות. היום ברור לי לגמרי שמנסים דרך האמירות האיומות האלה להוציא ממני תגובה/מידע. לא נורא. העונש שלהן הוא שהן לא מקבלות שום מידע, לא מצליחות להתקרב אלי, ודי יוצאות מדעתן בגלל זה. יעל.
 

מרב.

New member
יעלי

באמת לא יאומן הרוע/בורות/טמטום/חטטנות של הקולגות שלך. בתור אחת שלא מחזיקה מעמד במקום עבודה אם לא יוצרת קשרים חברתיים חמים- כל הכבוד על יכולת ההתמדה. אני חושבת שזה קשה מאוד לעמוד מול ´התקפות´ מילוליות שכאלו. שהבטן התנוססת תגרום להן לבלוע את הלשון בקרוב. מרב
 

salpter

New member
בתור אחת שעד לפני חודש עמדה מול

סטודנטיות מבוגרות אשר ילדו לאורך כך השלוש שנים ולא הפסיקו לשאול ולנדנד ואף לחולום ולהתקשר לשאול אם קבלתי מחזור או האם אני כבר בהריון עם תאומים , תחזירי להם תעני כמו שצריך לדוגמא : ´´אל תדאגו אני הודיע לכם לבד ברגע שאהיה בהריון, כן אני יודעת שאתם מתקשרים לברר האם קבלתי מחזור , הודיע רק על מנת שתתחילו לישון טוב בלילה.
 
באמת לא יאומן! ../images/Emo4.gif

אין לי מילים, אני לא יודעת מה אני הייתי עונה על כאלה דברים. בקושי אני עומדת מול ההערות החביבות של ה"דודים" במפגשים משפחתיים על "נו, ומה עם איזה תינוק קטן?", והם באמת לא מתכוונים לפגוע, אבל כאלה הערות נבזיות??? את ממש גיבורה
(חיפשתי ציור של פופאי, אבל אין...
)
 
למעלה