היום בגלבוע
אלונה, איתי דן עינת ואני. היה תענוג יום קצת סגרירי..לא חם מידי, לא קר בכלל, והרוח המטורפת שעושה שמות בעמק, כמעט ולא מורגשת במהלך הטיפוס. אח"כ איתי יכניס תמונות וכו', אבל קודם כל המלצה: בסיום הטיפוס לברקן, ממש לפני החבירה לכביש שעולה למגדל התצפית, ישנה צומת שבילים-אדום ושחור אם אני לא טועה. הצומת שוכנת בצילו של עץ חרוב. היום, שסיימתי את העליה והמתנתי שכולנו נאסף,(אל תדאגו-לא סיימתי ראשון...איתי ודן הגיעו לפני והחליטו לרדת חזרה חלק מהדרך ולרכב עם אלונה ועינת) ישבתי בצל העץ, השקפתי על העמק המדהים, מתחת לשמיים מעוננים, והשקטתי את רעבוני בחרובים מתוקים מתוקים מתוקים ישר מהעץ (יותר נכון מהרצפה, אבל זה לא נשמע טוב). עילוי רוחני כזה לא הרגשתי הרבה מאוד זמן. מדהים איך 5 דקות בזמן ובמקום הנכונים, גורמים לך להסתכל על הכל באור שונה אני לשם חוזר שוב מבטיח
אלונה, איתי דן עינת ואני. היה תענוג יום קצת סגרירי..לא חם מידי, לא קר בכלל, והרוח המטורפת שעושה שמות בעמק, כמעט ולא מורגשת במהלך הטיפוס. אח"כ איתי יכניס תמונות וכו', אבל קודם כל המלצה: בסיום הטיפוס לברקן, ממש לפני החבירה לכביש שעולה למגדל התצפית, ישנה צומת שבילים-אדום ושחור אם אני לא טועה. הצומת שוכנת בצילו של עץ חרוב. היום, שסיימתי את העליה והמתנתי שכולנו נאסף,(אל תדאגו-לא סיימתי ראשון...איתי ודן הגיעו לפני והחליטו לרדת חזרה חלק מהדרך ולרכב עם אלונה ועינת) ישבתי בצל העץ, השקפתי על העמק המדהים, מתחת לשמיים מעוננים, והשקטתי את רעבוני בחרובים מתוקים מתוקים מתוקים ישר מהעץ (יותר נכון מהרצפה, אבל זה לא נשמע טוב). עילוי רוחני כזה לא הרגשתי הרבה מאוד זמן. מדהים איך 5 דקות בזמן ובמקום הנכונים, גורמים לך להסתכל על הכל באור שונה אני לשם חוזר שוב מבטיח