SelmaFingers
New member
היום בו ארצח את אבא
הוא ישכב מדמם על הרצפה. חסר אונים הוא יבכה. אבא בוכה. מצחיק. זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו כך. תוציא אבא, תפרוק. אתה תרגיש טוב יותר לאחר שאקיז את כל המוגלה שהצטברה אצלך 50 שנה. הוא יקלל. ינסה להתקשר למוסד הפסיכיאטרי הקרוב, אך ללא הצלחה. יירק את כל שנאתו בפניי ויכה את הרצפה עליה הוא מוטל. הוא יאנק מכאב. לבו הסתום, הלחוץ, הדחוס, הזורם בחדריו דם שחור מצער, ינסה לזנק החוצה ממנו מעבד לבית החזה. ידיו הגדולות, המחוספסות והעדינות, המכות והמציירות, ינסו לעצור את זרם הדם. לשונו העבה תפרוץ מתוך שפתיו הגדולות, וכשלא יצרח היא תיכלא בין שיניים קטנות שמעולם לא ראיתי. ואני אשב בפינה. מתבוננת בשקט. בוכה בהסטריה לבד. מבולבלת בין רחמים לזעם, בין הוקרה לאשמה, בין טוב-לב למחלת נפש. לעולם לא תעלה בי יותר בחילה אבא, לעולם לא תדכא שביב שמחה בליבי העצוב. לעולם לא אתעצבן מקולך, לעולם לא תפיל חיוכים עם דבריך. לעולם לא תטיל בבית אימה, לעולם לא אצטרך להתחבא בחדרי. לעולם לא תוסיף לליבי עוד צער עם צעקותייך, לעולם לא תחזור להחשיך את ליבי.
הוא ישכב מדמם על הרצפה. חסר אונים הוא יבכה. אבא בוכה. מצחיק. זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו כך. תוציא אבא, תפרוק. אתה תרגיש טוב יותר לאחר שאקיז את כל המוגלה שהצטברה אצלך 50 שנה. הוא יקלל. ינסה להתקשר למוסד הפסיכיאטרי הקרוב, אך ללא הצלחה. יירק את כל שנאתו בפניי ויכה את הרצפה עליה הוא מוטל. הוא יאנק מכאב. לבו הסתום, הלחוץ, הדחוס, הזורם בחדריו דם שחור מצער, ינסה לזנק החוצה ממנו מעבד לבית החזה. ידיו הגדולות, המחוספסות והעדינות, המכות והמציירות, ינסו לעצור את זרם הדם. לשונו העבה תפרוץ מתוך שפתיו הגדולות, וכשלא יצרח היא תיכלא בין שיניים קטנות שמעולם לא ראיתי. ואני אשב בפינה. מתבוננת בשקט. בוכה בהסטריה לבד. מבולבלת בין רחמים לזעם, בין הוקרה לאשמה, בין טוב-לב למחלת נפש. לעולם לא תעלה בי יותר בחילה אבא, לעולם לא תדכא שביב שמחה בליבי העצוב. לעולם לא אתעצבן מקולך, לעולם לא תפיל חיוכים עם דבריך. לעולם לא תטיל בבית אימה, לעולם לא אצטרך להתחבא בחדרי. לעולם לא תוסיף לליבי עוד צער עם צעקותייך, לעולם לא תחזור להחשיך את ליבי.