היום בזיכרון
כבר בעמדה היה אפשר לראות שמזג האויר משתנה. הראות היתה מצויינת - כל רכס הכרמל , ארובות חדרה והים נראו בבהירות מרעננת. גם שכבת השיט המאפיינת את הקיץ נראתה דקה ולא מאיימת והרוח חלשה יחסית. המראתי ראשון ומיד היה ברור שהרכס לא מחזיק ולמזלי תפסתי די מהר טרמיקה מבלי לאבד גובה רב.אילן שהמריא אחרי כ 20 דקות נראה נלחם באגרסיביות ובגובה נמוך מאד מעל העמדה והואדי שמימין כדי לעלות בסוף לגובה רגוע. האויר היה די פעיל והמעברים בין פלוס 4 למינוס 3 היו חדים ואלימים. הטרמיקות היו צרות עם מוקדים של אפילו פלוס 6 במקרה אחד אבל בשום אופן לא היה קל. במקרה אחד נסחפנו עד אחרי זיכרון (מעל היקב) עד גובה 700 וחזרנו. לא פעם מצאתי את עצמי במצב המאפיין טיסה אוירובטית ולא טיסה טרמלית. בהמשך יצאנו החוצה לכיוון כביש החוף שם אילן הצליח שוב לטפס לגובה של כמעט 700. מטוס אולטרחייט שגילה אותנו ביצע סביבנו כמה יעפי הפחדה והמשיך. מעניין אם המנייק צילם אותנו לפחות - הראות היתה מצויינת ובטח התמונה היתה יוצאת 10. אגב ניתן היה לראות את התבור מזיכרון. נחיתה לתפארת כעבור 1:20 וטיפוס רגלי . לא הזענו כמו בימי הקיץ הקלאסיים וחבל שאין יותר ימי קיץ כאלה.
כבר בעמדה היה אפשר לראות שמזג האויר משתנה. הראות היתה מצויינת - כל רכס הכרמל , ארובות חדרה והים נראו בבהירות מרעננת. גם שכבת השיט המאפיינת את הקיץ נראתה דקה ולא מאיימת והרוח חלשה יחסית. המראתי ראשון ומיד היה ברור שהרכס לא מחזיק ולמזלי תפסתי די מהר טרמיקה מבלי לאבד גובה רב.אילן שהמריא אחרי כ 20 דקות נראה נלחם באגרסיביות ובגובה נמוך מאד מעל העמדה והואדי שמימין כדי לעלות בסוף לגובה רגוע. האויר היה די פעיל והמעברים בין פלוס 4 למינוס 3 היו חדים ואלימים. הטרמיקות היו צרות עם מוקדים של אפילו פלוס 6 במקרה אחד אבל בשום אופן לא היה קל. במקרה אחד נסחפנו עד אחרי זיכרון (מעל היקב) עד גובה 700 וחזרנו. לא פעם מצאתי את עצמי במצב המאפיין טיסה אוירובטית ולא טיסה טרמלית. בהמשך יצאנו החוצה לכיוון כביש החוף שם אילן הצליח שוב לטפס לגובה של כמעט 700. מטוס אולטרחייט שגילה אותנו ביצע סביבנו כמה יעפי הפחדה והמשיך. מעניין אם המנייק צילם אותנו לפחות - הראות היתה מצויינת ובטח התמונה היתה יוצאת 10. אגב ניתן היה לראות את התבור מזיכרון. נחיתה לתפארת כעבור 1:20 וטיפוס רגלי . לא הזענו כמו בימי הקיץ הקלאסיים וחבל שאין יותר ימי קיץ כאלה.