פריט הקולנוע היקר בהיסטוריה: הנעליים האדומות של דורותי נמכרו ב-28 מיליון דולר
הנעליים שנעלה ג'ודי גרלנד בסרט "הקוסם מארץ עוץ" מ-1939, נמכרו במכירה פומבית בדאלאס והפכו לפריט היקר ביותר שנמכר מסט של סרט. עד כה בשיא החזיקה השמלה הלבנה המתנפנפת שלבשה מרילין מונרו בסרט "חטא על סף ביתך", שנמכרה ב-5.52 מיליון דולר ב-2011
דניאל אדלסון, ניו יורקזוג "נעלי האודם" (Ruby slippers) שנעלה ג'ודי גרלנד כשיחקה בתפקיד דורותי בסרט האייקוני "הקוסם מארץ עוץ" נמכרו במכירה פומבית בדאלאס בסכום שיא של 28 מיליון דולר (או 32.5 מיליון אחרי עמלות ומסים), והפכו לפריט הקולנועי היקר ביותר שנמכר אי-פעם. מדובר באחד מארבעה זוגות בלבד שנותרו מאז צילומי הסרט בשנת 1939, והן נחשבות לאחת מהתפאורות המזוהות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע.
נעלי האודם
(צילום: Heritage Auctions)
הנעליים נמכרו על ידי בית המכירות Heritage Auctions, בהערכה מוקדמת של 10 מיליון דולר בלבד, אך זינקו לסכום הגבוה משמעותית במהלך המכירה. שמו של הקונה נשמר בסוד. במחיר זה הנעליים שברו את השיא שנקבע ב-2011, כאשר השמלה הלבנה המתנפנפת שלבשה מרילין מונרו בסצנה האייקונית מ"חטא על סף ביתך" נמכרה ב-5.52 מיליון דולר.
לכתבה https://www.ynet.co.il/entertainment/article/bjdljpfe1e
האם ידעתם שבסרט שיצא לאקרנים ב-1939 דורותי, המגולמת על ידי ג'ודי גרלנד, נועלת נעליים אדומות. במקור לדורותי יש נעלי כסף. על השאלה מדוע בחר המפיק להנעיל את דורותי של הסרט בנעליים אדומות יש מספר תשובות אפשריות, חלקן טכניות (כמו בהירות הצבע האדום בטכנולוגיית הצילום באותה תקופה, לעומת הכסף שנראה חיוור ודומה ללבן) וחלקן קונספירטיביות יותר, שהרי לצבע הכסף המקורי יש משמעות גדולה בהנחה שבאום אכן כתב משל פוליטי. הוויכוח באותה תקופה כפי שניתן לראות בסעיפים הבאים, היה על שאלת בסיס המטבע. השמרנים - בדרך כלל רפובליקנים - טענו שיש להצמיד את כמות שטרות הנייר שבמחזור לכמות הזהב שבמלאי בארצות הברית. יריביהם - דמוקרטים בדרך כלל ו'פופוליסטים' (לפני שהמושג הפוליטי הזה הפך לבעל קונוטציה שלילית), סברו שבסיס כמות הכסף חייב להיות שילוב של זהב וכסף. במונחים מאוחרים יותר תומכי 'בסיס הזהב' היו 'מרסנים' או 'דפלציוניסטים' ואילו תומכי הזהב-כסף, שנקראו אז 'בימטליסטים', היו 'מרחיבים' או 'אינפלציוניסטים'. אותו ויכוח מתנהל ממש ברגעים אלו ברחבי העולם, הגם שבסיס הזהב או הכסף מזמן הפסיק להיות גורם בהחלטה האם להרחיב את הכלכלה או לרסנה. באום שללא ספק היה מתומכי הבימטליזם, למעשה אומר לנו באמצעות סיפורה של דורותי, שעל מנת שאמריקה 'תשוב הביתה' במובן שנזכר בקטעים אחרים בערך הזה (מוטיב הבית), כל שעליה לעשות הוא להקיש בנעלי הכסף. דורותי כמובן לא יודעת זאת ולכן היא מוצאת עצמה הולכת בדרך הלבנים הצהובות (הזהב) אל עיר האיזמרגד (הירוק) שם יושב המניפולטור האדיר (הממשל בכלל והנשיא בפרט).
ראה גם תגובה