היום בעיתון📰

[יעלקר]

פריט הקולנוע היקר בהיסטוריה: הנעליים האדומות של דורותי נמכרו ב-28 מיליון דולר​

הנעליים שנעלה ג'ודי גרלנד בסרט "הקוסם מארץ עוץ" מ-1939, נמכרו במכירה פומבית בדאלאס והפכו לפריט היקר ביותר שנמכר מסט של סרט. עד כה בשיא החזיקה השמלה הלבנה המתנפנפת שלבשה מרילין מונרו בסרט "חטא על סף ביתך", שנמכרה ב-5.52 מיליון דולר ב-2011​

דניאל אדלסון, ניו יורק

זוג "נעלי האודם" (Ruby slippers) שנעלה ג'ודי גרלנד כשיחקה בתפקיד דורותי בסרט האייקוני "הקוסם מארץ עוץ" נמכרו במכירה פומבית בדאלאס בסכום שיא של 28 מיליון דולר (או 32.5 מיליון אחרי עמלות ומסים), והפכו לפריט הקולנועי היקר ביותר שנמכר אי-פעם. מדובר באחד מארבעה זוגות בלבד שנותרו מאז צילומי הסרט בשנת 1939, והן נחשבות לאחת מהתפאורות המזוהות ביותר בהיסטוריה של הקולנוע.

נעלי האודם
(צילום: Heritage Auctions)

הנעליים נמכרו על ידי בית המכירות Heritage Auctions, בהערכה מוקדמת של 10 מיליון דולר בלבד, אך זינקו לסכום הגבוה משמעותית במהלך המכירה. שמו של הקונה נשמר בסוד. במחיר זה הנעליים שברו את השיא שנקבע ב-2011, כאשר השמלה הלבנה המתנפנפת שלבשה מרילין מונרו בסצנה האייקונית מ"חטא על סף ביתך" נמכרה ב-5.52 מיליון דולר.

לכתבה https://www.ynet.co.il/entertainment/article/bjdljpfe1e

האם ידעתם שבסרט שיצא לאקרנים ב-1939 דורותי, המגולמת על ידי ג'ודי גרלנד, נועלת נעליים אדומות. במקור לדורותי יש נעלי כסף. על השאלה מדוע בחר המפיק להנעיל את דורותי של הסרט בנעליים אדומות יש מספר תשובות אפשריות, חלקן טכניות (כמו בהירות הצבע האדום בטכנולוגיית הצילום באותה תקופה, לעומת הכסף שנראה חיוור ודומה ללבן) וחלקן קונספירטיביות יותר, שהרי לצבע הכסף המקורי יש משמעות גדולה בהנחה שבאום אכן כתב משל פוליטי. הוויכוח באותה תקופה כפי שניתן לראות בסעיפים הבאים, היה על שאלת בסיס המטבע. השמרנים - בדרך כלל רפובליקנים - טענו שיש להצמיד את כמות שטרות הנייר שבמחזור לכמות הזהב שבמלאי בארצות הברית. יריביהם - דמוקרטים בדרך כלל ו'פופוליסטים' (לפני שהמושג הפוליטי הזה הפך לבעל קונוטציה שלילית), סברו שבסיס כמות הכסף חייב להיות שילוב של זהב וכסף. במונחים מאוחרים יותר תומכי 'בסיס הזהב' היו 'מרסנים' או 'דפלציוניסטים' ואילו תומכי הזהב-כסף, שנקראו אז 'בימטליסטים', היו 'מרחיבים' או 'אינפלציוניסטים'. אותו ויכוח מתנהל ממש ברגעים אלו ברחבי העולם, הגם שבסיס הזהב או הכסף מזמן הפסיק להיות גורם בהחלטה האם להרחיב את הכלכלה או לרסנה. באום שללא ספק היה מתומכי הבימטליזם, למעשה אומר לנו באמצעות סיפורה של דורותי, שעל מנת שאמריקה 'תשוב הביתה' במובן שנזכר בקטעים אחרים בערך הזה (מוטיב הבית), כל שעליה לעשות הוא להקיש בנעלי הכסף. דורותי כמובן לא יודעת זאת ולכן היא מוצאת עצמה הולכת בדרך הלבנים הצהובות (הזהב) אל עיר האיזמרגד (הירוק) שם יושב המניפולטור האדיר (הממשל בכלל והנשיא בפרט).
ראה גם תגובה

 

[יעלקר]

אי שם מעבר לקשת: כשלדורותי קראו נורית​

מה הקשר בין איוב מארץ עוץ לקוסם מארץ עוץ? ומי זה הכלב זאטוט? אספנו כמה עובדות מפתיעות מתרגומי הספר "הקוסם מארץ עוץ" לעברית​

הדר בן-יהודה

נַעֲלֵי כֶּסֵף נוֹצְצוֹת,
נַעֲלֵי כֶּסֶף מַפְלִיאוֹת,
אָנָא שָׂאֶנָה אוֹתִי,
אָנָא הָבֶאנָה אוֹתִי,
לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי,
אֶל דוֹדִי וְדֹודָתִי!

כך פונה נורית מהספר "נורית והקוסם עוץ" אל נעלי הכסף שלה. והן, ששירתו אותה בנאמנות לאורך כל הדרך, נושאות אותה "חִישׁ מַהֵר מֵעַל לַמְדְבָּר הנוֹרָא, לְעֵבֶר אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ" (הוצאת "אל המעין", תל אביב).
ב-15 במאי 1900, ביום הולדתו ה-44 של הסופר והמחזאי לימן פרנק באום, ראה אור העותק הראשון של אחד מספרי הילדים האהובים והמצליחים בכל הזמנים, "הקוסם מארץ עוץ". הספר עוקב אחרי סיפורה של דורותי (או דורית, וכאמור אפילו נורית לפי חלק מהתרגומים לעברית), ילדה קטנה שגרה בבית העץ הקטן של דודה ודודתה "באמצע הערבה המשתרעת במדינת קנזס".

איור מתוך "נורית והקוסם מארץ עוץ"
בחיפושיה אחר הדרך הביתה היא הלכה בדרך הלבנים הצהובות (או בדרך האבנים האדמדמות לפי אחד ה-, נו, אתם כבר יודעים) לעיר האזמרגדים או הזמרגדים או הברקת הירקרקת, פגשה דחליל בלי שכל, איש פח בלי לב ואריה בלי אומץ, והארבעה עשו את דרכם אל הקוסם מארץ עוץ, שרק הוא יכול לתת מענה לבעיותיהם.

הם נדדו זמן רב בדרכים, פגשו ננסים, מכשפות טובות ומכשפות רעות, ואפילו שהקוסם לא ממש פתר את בעיותיהם, הוא עזר להם לגלות שהאומץ, הלב או השכל שחיפשו, נמצאים כבר בתוכם.

איור של דורותי, הדחליל, האריה ואיש הפח, וטוטו גם. מתוך המהדורה הראשונה של ו. ו. דנסלו, 1915

שם הספר במקור האנגלי הוא "The Wonderful Wizard of Oz". במבט ראשון נטעה לחשוב שמדובר בתרגום כמעט מילולי – אך במבט שני נגלה שהמילה "המופלא" ירדה בעריכה. ומכאן הסיפור הולך ומסתבך: אז נכון, "הקוסם" נשאר ו"אוֹז" נעשתה לארץ עוץ, אבל רגע, האם זאת ארץ עוץ שאנחנו מכירים מספר איוב, שנפתח במילים "איש היה בארץ עוץ"? רבים חושבים שכן, בגלל הדמיון בצליל ובגלל שגם עוץ של איוב היא מקום דמיוני כי הרי "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה" (בבא בתרא ט"ו). אך מתברר שההברקה של הפיכת ארץ אוֹז לארץ עוּץ שמורה כנראה לירושלים סגל, מתרגם הכתוביות לעברית של העיבוד הקולנועי משנת 1940. זה היה תרגום כה מוצלח, שכל התרגומים שהופיעו אחריו, וביניהם גם תרגום של הסופרת ימימה טשרנוביץ בהוצאת "יזרעאל" משנת 1946, דבקו בו ונותרו נאמנים אליו.

הקוסם מארץ עוץ מחזה לילדים, אוסף עיריית תל אביב, 1959, אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית
אם זו לא ארץ עוץ התנ"כית שמתורגמת לאנגלית בכלל כ-UZ, מאיפה בכל זאת מגיע השם OZ? ההסבר הפשוט והמוזר לדבר הוא שבאום, אשר אהב להעניק שמות סתומים לממלכות שהמציא, מצא את השם לארץ הדמיונית שאליה הועפה דורותי בסופת הטורנדו בתווית שעל מגירת כרטסת אלף-בית, שעליה היה מודבק הסימון: o-z.
הספר "הקוסם מארץ עוץ" תורגם כמעט לכל לשון אפשרית וזכה לסדרה ארוכה מאוד של ספרי המשך. 14 מהם כתב באום בעצמו ועוד 26 נכתבו אחרי מותו. כמו כן זכה הספר לאינספור עיבודים לתיאטרון ולקולנוע. העיבוד המוכר ביותר הוא, כאמור, סרט הקולנוע בכיכובה של ג'ודי גרלנד, או כפי שנכתב באחת מכרזות הסרט בעברית, שהוקרן בקולנוע ארמון: "ז'ודי גרלנד".

הקוסם מארץ עוץ, אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית
ואיך אפשר בלי שיר "שם מעבר לקשת", שיר הנושא של הקוסם מארץ עוץ ששרה ג'ודי גארלנד? הנה התרגום של דוני ענבר והביצוע של נורית גלרון:

שָׁם מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת
בַּמְּרוֹמִים
יֵשׁ פִּנָה מֻפְלָאָה,
מָקוֹם שֶׁאֵלָיו חוֹלְמִים.
שָׁם רָקִיעַ שֶׁל תְּכֵלֶת,
אֵין עָנָן,
פֹּה אֲנִי מְבַקֶּשֶת
מָה שֶׁרַק שָׁם נִתַּן.
אֶשְׁאַל כּוֹכָב, כּוֹכָב בֹּועֵר
אֵיךְ מַגִּיעִים לְשָׁם? סַפֵּר,
סַפֵּר לִי.
בְּתוֹךְ הַכְּחֹל, הַרְחֵק מֵעַל,
שָׁם כֹּל כְּאֶב נָמוֹג כַּטַּל
שָׁם אֶשָּׁאֵר לִי.
אֶל מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת בְּרִחוּף,
גַּם אֲנִי מְבַקֶּשֶת
כְּמוֹ הַצִּפּוֹר לָעוּף
כְּמוֹ הַצִּפּוֹר לָעוּף

הספרנים בלוג הספרייה הלאומית