היום בתבור...
עליתי מבית קשת לתבור, היה כיף. ולחלק הספרותי: אם הגליל העליון הוא ארץ פראית וירוקה, אז הגליל התחתון היא גברת אחרת – בשלה ומנוסה, שהרבה רוח ומים ליטפו את הריה ונחליה, כובשים רבים קיבלו עליה בעלות זמנית ונשכחו, ומחרשות אינספור חרשו את עמקיה. ולכן כל נופה רך, נעים ומקבל בברכה את המטייל. (את זה הרשטיק בטח לא יכניס לחוברת הבאה...
) טיילתי בטבע, באזור בית קשת, והרגשתי בבית. עצי אלון פזורים באופן טבעי, וביניהם מרבד של פרחים. סלעי גיר פזורים פה ושם, שיהיה איפה לשבת. מרחוק שומעים כלבים, עיזים ופעמונים. אולי הרעב תיעתע בי, אבל אני בטוח גם שהרחתי תבשילים וקפה שחור. טוב, מספיק להשתפך פה. אל תחשבו שהיא לא מציבה אתגרים, ארץ גליל-תחתון: חוץ מכמה בקעות (בית נטופה, טורען ויבניאל), אין רגע משעמם לחובבי עליות / ירידות. למשל, הרכיבה בדרך נוף יער בית קשת מזכירה רכבת הרים; והטיפוס מהכינרת לתבור שקול לעלייה לרמת הגולן. יש המון דרכים חסינות בוץ. וואלה, כמה אני אוהב את האזור הזה. ורק התחלתי לגלות אותו.
עליתי מבית קשת לתבור, היה כיף. ולחלק הספרותי: אם הגליל העליון הוא ארץ פראית וירוקה, אז הגליל התחתון היא גברת אחרת – בשלה ומנוסה, שהרבה רוח ומים ליטפו את הריה ונחליה, כובשים רבים קיבלו עליה בעלות זמנית ונשכחו, ומחרשות אינספור חרשו את עמקיה. ולכן כל נופה רך, נעים ומקבל בברכה את המטייל. (את זה הרשטיק בטח לא יכניס לחוברת הבאה...