לא יאומן... כך קוראים לזה?
טוב, אז ראיתי את ההודעה בתפוז שיש את האירוח של ד'ר וינברג. ושמחתי, אולי מישהו סוף סוף יוכל לעזור לבעיות הנוכחיות שלי. והנה, נכנסתי לפורום הזה וגילית שאני לא לבד... אז לפני כמעט 42 שנה נולדתי כמו הבובה ימימה עם רגלים עקומות. טוב, עד עכשיו קראתי לזה כך ומעתה ברשותכם אקרא לזה קלאב פוט. יותר אלגנטי ופולטקלי קורקט. גובסתי למשך כמה שבועות. האורטופדית שראתה אותי אז, החליטה לא להעמיס עלי את המדרסים הנוראים שהיו מקובלים אז. ולימדה את אמי לעשות לי תרגילים . לא ממש התמדנו, אבל עם השנים הכל כאילו הסתדר. והתחלתי ללכת ישר עם נטיה החוצה קצת. ועם פלטפוס לא ממש נורא בלי כאבים. הלכתי נפלא, ואהבתי לטיל ברגל המון. לרוץ- אף פעם לא ידעתי ממש, ואני רצה נורא מצחיק ממש בושה... עד... להריון השלישי. אז, התחשק לי לקנות סניקרס, שטוחים. לא יודעת למה. היה אופנתי. הרגלים התחילו לכאוב. כל המומחים בגרוש אמרו שהכאבים בגלל ההריון, וכדאי ללכת רק עם נעלים שטוחות. הילד הזה כבר בן 11. מזמן זרקתי לפח את הסניקרס ההם. כבר 10 שנים אני עם מדרסים ביו מכניים שהכין לי ד'ר שגיב בחיפה. המדרסים מעולים ובזכותם אני יכולה ללכת. כשאני יושבת זמן ארוך, או ישנה הרגלים עוברות באופן אוטומטי בחזרה למצב הראשוני- המצב שאיתו נולדתי {שתי רגלים מעוקמות כלפי פנים מהברך ומטה}. כשד'ר שגיב הכין לי את המדרסים הוא הראה לי שבעצם ה- קלאב פוט עדיין שם. והרגלים לגמרי לא סדר, אבל חוץ ממדרסים אין לו ממש פתרון. עם הזמן התחילה דלקת כרונית בגידים. המצב היום, שיש לי דלקת בגיד הימני של רגל שמאל ,לא יודעת איך קוראים לגיד הזה, אבל הוא נמשך מהברך , שם הוא כואב קצת, ועד לקרסול - שם יש דלקת קבועה עם בצקת. טיפול בזריקות של ראומטולוג לא הועיל- טיפול ממושך של כירופרקט הועיל הרבה ואחריו אני כבר לא צולעת כל הזמן אלא רק אחרי מנוחה או ישיבה ממושכת, וגם כמעט שאין כאבים. אבל.. אני לא יכולה ללכת הליכה מאומצת, לא יכולה לרוץ בכלל, או לקפוץ ולרקוד. ואחרי ארבע שעות של שיטוט בחנויות אתמול יש לי כאבים חזקים בקרסול. הרופאים אמרו שהמצב הוא סטטי בגלל שהרגלים לא ישרות והיציבה שלהן לא טובה, למרות המדרסים. ויש כמובן סכנת קריעה של הגיד. אני רוצה ללכת, לטיל ולרקוד - היש לך רעיון חדש בשבילי? סליחה על ההודעה הארוכה. ותודה מראש על ההתיחסות.