היום בת30 וכשהייתי קטנה הרטבתי
סתם במקרה רואה את הפורום הזה וזה מזכיר לי נשכחות ומעלה חיוך על שפתי. כשהייתי קטנה עשיתי פיפי במיטה עד גיל יחסית מאוחר (אני חושבת ש-7), הייתי מתוסכלת אבל אמא שלי ובכלל כל המשפחה שלי לא נתנה לזה להפריע לי להיות ילדה מקובלת. הלכתי לכל סוגי הרופאים, אבל לא קיבלתי תרופות. ואני יודעת שמה שעזר לי הכי הרבה (וזה היה טיפולשל רופא) זה שציירתי על בריסטול טבלא של כל החודש ובכל יום שקמתי בבוקר ולא עשיתי פיפי הייתי מציירת ציור אופטימי ואם הייתי עושה פיפי הייתי מציירת ציור עצוב. וכל כך רציתי להרשים את הרופא שאני אחלה ילדה שפשוט מאוד מאוד התאמצתי לקום בבוקר ולא לעשות פיפי במיטה. לגבי הנושא החברתי, שום דבר לא פגע בי, הייתי בסופו של דבר ילדה מאוד חברותית, אפילו שכולם ישנו בצופים לילה מחוץ לבית, ושינו אחת אצל השניה, אני תירצתי בכל מיני תרוצים ואף אחד לא שם לב לזה. רק רוצה לעודד את כולם שכמו שאני הבנתי הרבה פעמים זו בשלות של שלפוחית השתן וצריך לתת לה את הזמן שלה. שיהיה בהצלחה.
סתם במקרה רואה את הפורום הזה וזה מזכיר לי נשכחות ומעלה חיוך על שפתי. כשהייתי קטנה עשיתי פיפי במיטה עד גיל יחסית מאוחר (אני חושבת ש-7), הייתי מתוסכלת אבל אמא שלי ובכלל כל המשפחה שלי לא נתנה לזה להפריע לי להיות ילדה מקובלת. הלכתי לכל סוגי הרופאים, אבל לא קיבלתי תרופות. ואני יודעת שמה שעזר לי הכי הרבה (וזה היה טיפולשל רופא) זה שציירתי על בריסטול טבלא של כל החודש ובכל יום שקמתי בבוקר ולא עשיתי פיפי הייתי מציירת ציור אופטימי ואם הייתי עושה פיפי הייתי מציירת ציור עצוב. וכל כך רציתי להרשים את הרופא שאני אחלה ילדה שפשוט מאוד מאוד התאמצתי לקום בבוקר ולא לעשות פיפי במיטה. לגבי הנושא החברתי, שום דבר לא פגע בי, הייתי בסופו של דבר ילדה מאוד חברותית, אפילו שכולם ישנו בצופים לילה מחוץ לבית, ושינו אחת אצל השניה, אני תירצתי בכל מיני תרוצים ואף אחד לא שם לב לזה. רק רוצה לעודד את כולם שכמו שאני הבנתי הרבה פעמים זו בשלות של שלפוחית השתן וצריך לתת לה את הזמן שלה. שיהיה בהצלחה.