היום הזה התחיל גרוע..

oritgz

New member
היום הזה התחיל גרוע.. ../images/Emo5.gif

בכלל כל הטיפול הזה ניראה קצת אופסייד לעומת הטיפול הראשון שלא הצליח. הפעם החלטתי שבעלי מזריק לי וכל פעם יש משהו אחר. או שלמכבי נגמרו האמפולותת או שעפו לי יותר מידי טיפות החוצה מהמזרק בזמן שניסיתי להיפטר מאווירת היום בבוקר התנועה הרגה אותי והגעתי לאסותא באיחור ובנוסף לכל הצרות הבחורה שעושה לי את הUS לא היתה ובמקומה היתה מישהי אחרת שהכאיבה לי ואמרה לי שיש לי זקיק 20 מחוץ לשחלה (כך היא חושבת)... מה זאת אומרת היא חושבת?! אחר כך נתקענו בפקק אחרי איזה מבוגרת שבכת רצתה להיכנס לחנייה בבזל. בקיצור התפרצתי בצורה מטורפת ופעם ראשונה שבכיתי מאז שקיבלתי את השלילי הראשון לפני שבועיים וחצי. ובעלי כל כך נלחץ ממני שהתחיל לצעוק עלי על זה שאני בוכה. (אח"כ הוא התקשר לשאול אם אני בסדר) מה אני אגיד לכם ההרגשה שלי שהכל הולך ברגל שמאל הפעם.......
 

עמית@

New member
כנראה שהכל מצטבר ../images/Emo10.gif

עד שאי אפשר יותר. למרות שטיפול שהולך עקום לאו דווקא מבשר על סוף עקום.. אני מציעה (פרקטית) להצטייד מראש בכמה שיותר אמפולות מהקופה, למניעת עצבים (ומגע יומיומי עם הקופה הוא מתכון בטוח לעצבים) וגם לבכות מדי פעם זה די פרקטי. עמית
 

אולה *

New member
אורית! ../images/Emo85.gif

מותר להתפרק מידי פעם. וזה קורנ לעיתים קרובות יותר שאנחנו על הורמונים.
אבל אולי מה שמתחיל ברגל שמאל יגמר בימין. ואח"כ עוד תצחקו על הזקנה שחיפשה חניה...
אולה
 

מרב.

New member
יש ימים כאלה...

וכנראה שהיום הזה בא כדי להוציא ממך את הדמעות שנכלאו אצלך אחרי הטיפול האחרון... אז תני לדמעות חופש ודרור, ומחר בטח השמש תחייך אלייך חיוך רחב וגדול
אחרי רגל שמאל מייד צועדת רגל ימין, ואם היום התחיל ברגל שמאל, מחר רגל ימין תהיה חייבת להתחיל לצעוד, חשבי על זה
שיהיה יום מקסים- מה שנשאר ממנו מרב
 

yorck

New member
תמיד "בזמן המתאים" אין זמן

שבעה חודשים, שבע פעמים, בדיוק כשהכל מצביע על הביוץ וצריך להכנס ל"כוננות ספיגה" או שאני חולה אנושה או שבעלי צריך להשאר בעבודה משמרת לילה דחופה, או שהרופא שלי בחו"ל או ש.. או ש.. מיליון סיבות שהכל לא יילך כמו שצריך, חוץ מסוף העולם הכל כבר קרה בביוצים שלי (ואם הוא יגיע חס וחלילה תדעו שבאותו יום בייצתי!) משום מה כל החודש רגוע ושלו וכולם מחכים לאמצע החודש עם כל הצרות והבלאגנים, זה נכון, או שאני טועה?! אני לא בלחץ שזה יצליח כמו הפאניקה ששום דבר לא ידפוק לי את התאריך הקריטי. את לא לבד אורית, ומותר לך להתפרץ, אני מזהירה את בעלי כמה ימים לפני שאני אמורה להיות בקריזה (בדר"כ קצת לפני ההזרקה או במחזור) והוא יודע להיות עדין ומבין בימים האלה (ואח"כ אני מפצה אותו). בהצלחה בפעם הבאה!
 

salpter

New member
זה קורה וזה בא בגדול

אני בחודש שעבר ביום שבת, הורי לקחו את הילד לים וההינו כמו זוג צעיר יכולים לישון לקרוא עיתונים וכוי´ אבל אני עם כל הדם (סליחה על התאור ) התנפלתי על השכנה שלי בצעקות הערתי את כל השכנים כולם יצאו מהחלונות ולא הבינו מה קרה (היא ליכלכה את הגג) בעלי היה מזועזע מהעוצמה של הדברים . זהירות. רמי ורד במופע שלו עושה קטע מדהים כיצד הבעל צריך ללכת ולדבר בימי המחזור.
 

oritgz

New member
תודה על העידוד ../images/Emo13.gif

האמת היא שכנראה היתי צריכה איזה מטורף כזה כדי להתפרק בבכי. חבל שאני לא מסוגלת לבכות לעיתים קרובות יותרת זה כל כך משחרר. הבעייה שהכנסתי לעצמי לראש לפני שנים שלבכות זה מתוך רחמים עצמיים לכן הפסקתי לבכות וחבל...... מקווה שלא יהיו לנו סיבות לבכות יותר. תודה על העידוד
 

פנינה ו

New member
היי אורית ../images/Emo23.gif

אין ספק שדמעות עוזרות (לי לפחות) אני גם יכולה להעביר קורס בנושא
מותר לבכות אנחנו לא עשויות מאבן יש ימים כאלה, ויש טובים יותר מאחלת לכולנו ימים טובים יותר
פנינה
 

רומי 007

New member
אורית - יהיה טוב

בזה אני משוכנעת ובינתיים - לא נורא אם צעקת או בכית - לפעמים זה אפילו רצוי (למדתי את זה כאן בפורום ונהייתי אדוקה). יש ימים כאלה, ששום דבר לא הולך... ויש ימים נפלאים וכיפים שמהרגע הראשון בבוקר הכל מחייך והכל מצליח (היה לי לא מזמן יום כזה: לא נמחק לי החיוך שעות). ואפילו שבעלך עיצבן - בסוף הוא ביקש סליחה. אני מוכרחה רגע לומר מילה לטובתו בתנאי שלא תלשיני עלי לבעלי: גם להם זה קצת קשה. הם אמנם לא עוברים את הסבל הפיזי אבל מי שאוהב את אשתו קשה לו לראות אותה כל הזמן סובלת ולנחם אותה (ומי ינחם אותו??) יש הרבה פעמים מתיחות סביב נושא הטיפולים ומי שבוחר לעשות טיפול במרכז תל אביב ומוסיף לעצמו בעיות של חניה - אני בטח לא מקנאה בו (סתאאאאם - אסותא מקום נפלא). יללה, חיבוק נשיקה ולילה טוב
 

oritgz

New member
הי רומי ../images/Emo24.gif

אני יודעת שקשה לו, הוא כל כך דואג. לפעמים הוא ניראה לי כמו ילד קטן במצוקה. את צריכה לראות איך הוא דואג שאני בסדר אחרי שהוא מזריק לי, ואם הוא הכאיב לי בכלל חבל על הזמן. אז ברוב המיקרים שכואב אחרי ההזרקה אני קמה מיד מהמיטה וכיאלו אין כאב עם חיוך ענק ותודה. לפעמים אני חושבת עד כמה בעצם אני חזקה בשביל שנינו, אבל כנראה שהגעתי לאיזה קצה גבול יכולת. בכל מיקרה המון תודה על ההבנה ולילה טוב גם לך!
 
למעלה