עינת דולב הדס
New member
היום היה אחד הימים הכי גרועים בחיי
אני לא רוצה להכנס לפרטים אבל סתם לשתף ואולי לקבל מכם חיבוק ואמפטיה...
היה לי יום זוועה, המתח שבו הייתי לקראת משהו שהייתי צריכה לעבור עם אחד הילדים היה מאוד גדול ואחרי שהכל נגמר פשוט התפרקתי פיזית.
אני לא זוכרת שזה קרה לי אי פעם, פשוט באופן פיזי היתה לי בחילה והרגשתי שאני עומדת להתעלף וראיתי מעורפל, לא הצלחתי לתפקד. החרדה והמתח היו כל כך גדולים והשפיעו עלי כל כך ואני כל כך שמחה שזה מאחורי כרגע אבל זה היה ממש קשה ומבהיל להיות במצב הזה. ממש התרסקתי.
כמובן שתוך כדי הייתי הכי חזקה שאפשר אבל כשהגענו הביתה וכולם הלכו לישון הרגשתי שאני מתרסקת לחתיכות.
הם כאלה מדהימים הילדים שלנו והם כל כך סומכים עלינו ולעיתים יש דברים שאנחנו חייבים לעבור ולהעביר אותם ואנחנו מוצאים את עצמנו חסרי אונים. היום הייתי חסרת אונים...
סתם רציתי לשתף.
תודה שאתם פה.
אני לא רוצה להכנס לפרטים אבל סתם לשתף ואולי לקבל מכם חיבוק ואמפטיה...
היה לי יום זוועה, המתח שבו הייתי לקראת משהו שהייתי צריכה לעבור עם אחד הילדים היה מאוד גדול ואחרי שהכל נגמר פשוט התפרקתי פיזית.
אני לא זוכרת שזה קרה לי אי פעם, פשוט באופן פיזי היתה לי בחילה והרגשתי שאני עומדת להתעלף וראיתי מעורפל, לא הצלחתי לתפקד. החרדה והמתח היו כל כך גדולים והשפיעו עלי כל כך ואני כל כך שמחה שזה מאחורי כרגע אבל זה היה ממש קשה ומבהיל להיות במצב הזה. ממש התרסקתי.
כמובן שתוך כדי הייתי הכי חזקה שאפשר אבל כשהגענו הביתה וכולם הלכו לישון הרגשתי שאני מתרסקת לחתיכות.
הם כאלה מדהימים הילדים שלנו והם כל כך סומכים עלינו ולעיתים יש דברים שאנחנו חייבים לעבור ולהעביר אותם ואנחנו מוצאים את עצמנו חסרי אונים. היום הייתי חסרת אונים...
סתם רציתי לשתף.
תודה שאתם פה.
