היום היה יום קשה

[sreuveni]

היום היה יום קשה../images/Emo122.gif

אימי מבינה שאנו רוצים להכניס עובדת זרה. ומאוד כועסת על זה. בכל התהליך היא מוציאה את זה עלי. היום היא אמרה לי "את מרמה אותי" . גם אם שיננתי לעצמי "זה לא היא, זו המחלה", מאוד נעלבתי ולא הצלחתי לא לקחת ללב. שלכם, שיר

 

[ענתי44]

שיר יקרה ../images/Emo24.gif

כשאת שומעת את אמא שלך, האשה שנשאה אותך תשעה ירחים בתוכה, יילדה אותך, וגידלה אותך באהבה. שלימדה אותך כל מה שידעה וששירת חייה חרוזה בליבך, " מזמרת" לך שיר כזה, אין ספק שזה קורע מיתר סמוי בלב. הרי לא לב אבן לך, אלא לב אוהב של בת שדואגת לאימה, שחסרה את אימה כל כך.את אימה הבריאה, או כפי שרוני ציינה אמא א'. ולכן גם אם את יודעת בשכל שזו אמא ב', החולה מדברת, אין ספק שאת נעלבת וליבך נקרע. הלוואי ויכולתי לומר לך שלא יהיו יותר אירועים כאלו בעתיד, כי יהיו, הלוואי ויכולתי לומר לך שהופכים אדישים, כי לא!. זה לא נעשה קל יותר. זה קשה.אבל כמו שפוליקר המדהים שר " לומדים לחיות עם זה ככה פחות אבל עוד כואב!" אם החלטתם שהכי טוב לאמא, עובדת זרה, סימן שזה הדבר הכי טוב עבורה. שהמילים האלו, שיקירינו החולה רוגם אותנו ללא רחם לא ירתיעו אותנו לנמשיך ולצעוד בשביל המעשיות.תנו לדמעותחך לזלוג ולהמיס את הגוש השחור בליבך והמשיכי לעשות מה שטוב עבור אמא. כולנו כאן בפורום שולחים לך חיבוק תומך ויישר כוח

 

[sreuveni]

תודה ענתי, ריגשת אותי מאוד

את תמיד מוצאת את המילים שחודרות אל תוך ליבנו וקולעת לסיטואציה. אנצור את הודעתך וההודעות הקודמות שלך אלי ולאחרים. בינתיים הבנו מה קרה. אמשיך בהודעה אחרת כי זה יכול לעניין את הפורום בנפרד. שיר

 

[ענתי44]

תודה לך שיר../images/Emo24.gif

אם יכולתי ולו לעזור במשהו קטן... דיינו