סבבה
אז הטירונות בקצרה
אז אחרי הבקו"ם כאמור שלחו אותנו לביתינו עד יום ראשון הבא. אני הייתי ממליץ שבסופ"ש תנסו קצת לרכך את הנעל, כי לי היא כאבה קצת במהלך הטירונות (קצת שמן, אולי איזה פטיש). ביום ראשון היינו צריכים להתייצב בבה"ד 12 שבצריפין. זה לא היה כל כך מסובך להגיע לשם - מהמרכזית בתל אביב לוקחים 156 וזה מגיע עד הבסיס (זו התחנה אחרי שרואים את המטוס ליד בסיס 108). שם אמרו לנו לשבת על טריבונות ולחכות למפקדים. אחרי כמה דקות חילקו אותנו למחלקות ולצוותים. הצוותים היו מחולקים ככה שכל מי שישן שם היה בצוות עם עוד אנשים שישנו שם ולהיפך. אחרי זה פגשנו את המפקדות, ואלה אמרו לנו כל מני חוקי טירונות כאלה, כמו להגיד הקשב המפקדת וכו'. קשה לי עכשיו כל כך לפרט על הפרטים הקטנים שקרו שם כי זה קצת מעורפל, אבל בגדול הראו לנו המגורים (את "הפלוגה", אני אישית לא לנתי שם אז אני לא יכול לפרט על המאורעות שקרו שם בלילה, אבל שמעתי שהיה מצחיק), שם גם עשינו את המסדר הפנה כל בוקר. טוב אז במסדר הנפה הם בוחרים כל יום שני מצטיינים שמרימים את הדגל, וגם מלמדים איך עומדים דום ונוח, וגם המ"פ אומר כמה מילים. במהלך היום נכנסים הרבה לכיתות לימוד שם מלמדים אתכם חומר עיוני (כמו אב"ך, עזרה ראשונה, מרכיבי הנשק) ואז כמובן יש הפסקה
. משהו שהם ממש מדגישים שם זה לעמוד בזמנים, לא חובה לבוא עם שעון אבל צריך שיהיו לפחות מישהו אחד בצוות שיהיה לו שעון ויוכל לעדכן את הצוות שלו עוד כמה זמן, או את המחלקה. החדר אוכל שם לא משהו אבל סביר, עושים שם כל פעם טורים ונכנסים בשלישיות, שהזמן עד שנכנסים נראה כמו נצח. יהיה גם שיעורים מעשיים כמו איך לבדוק נשק (לנו המפקדת נתנה את הנשק שלה ועשינו לו בדיקה) והיה לנו גם יריה בלייזר שרוב האנשים אהבו (גם אם הם היו שמים את המטרה על הפרצוף שלי לא הייתי מצליח לפגוע
). אז בואו נדלג לטקס הסיום. ביום האחרון, אני חושב שבאו אלינו מתא מתנדבים אבל אני לא בטוח, והם עברו איתנו על האיגרת למתנדב (שגם קיבלנו בבקום), אצלנו היה קצת מצחיק כי הרבה אנשים היו מאד מתוסכלים מהם, וכל פעם צעקו שהם אף פעם לא עונים בטלפון. אחרי זה אתה מתקבצים ליד הטריבונות ובא אליכם הרס"ר, אדם נחמד סה"כ, והוא ינסה ללמד אתכם מה לעשות. זה לא מסובך מדי אבל כן לוקח זמן. אם עד היום באתם עם גרביים כפולות אני ממליץ להוריד גרב אחת, כי מעמידים שם את הטירונים בחום אימים של הקיץ והנעל השחורה הופכת לתנור.
בטקס עצמו צריך לצאת מהטור, להגיד "כן המפקדת", להצדיע למפקדת המחלקה, לקחת נשק וספר תורה, לדפוק עם הספר תורה על הנשק (שזו הצדעה כביכול), ולרוץ מסביב חזרה לשורות (אני מקווה שלא הרסתי איזה משהו מרגש כשסיפרתי מה עושים, אבל את הכל הם יסבירו לכם שם).
אחרי הטקס אולי עושים כמה תמונות עם החברי צוות והולכים הביתה עם ההורים.
עכשיו לגבי השיבוץ, לפני הטקס המפקדת באה אל כל הצוות ואומרת כמה מילים (עם דמעות בעיניים כמובן, חח סתם לא), ונותנת לכם כמה דברים - 1. תמונה כזאת פלוגתית שלקחתם בתחילת אותו יום. 2. את הציונים במבחן וחוות דעת של המפקדת (שכחתי לפרט אני יפרט עליו עוד מעט) 3. את השיבוץ שלכם ליום ראשון הבא
אוקיי, לגבי המבחן קודם כל. זה מבחן ממש ממש קל, גם אם נרדמת בכל השיעורים זו לא אמורה להיות בעיה. היו שאלות קלות כמו - מה היתרונות והחסרונות של ה M16 והיו גם שאלות קשות כמו - מהם 5 הדגשים המרכזיים בתדריך היציאה, שעל זה אפשר לענות רק אם ממש מקשיבים למפקדת בתדריך. אני אישית קיבלתי 83 אם זה מעניין אף אחד
בדף שיבוץ כתוב לאן צריך להגיע ביום ראשון, אני יכול להגיד שכל מי שהיה צריך להגיע למודיעין היה צריך להתייצב ברמת"ג חמ"ן. לגבי גלי צה"ל כנראה זה יהיה במקום אחר. בתור אחד שהגיע למודיעין, אני יכול לפרט על מה שקרה. הגענו לרמת"ג שם חיכינו בסביבות 45 דקות עד שמישהו הגיע לחלון קבלת קהל ונתן לכולם סיכות ותגים (ששמים על הכותפת). ואחרי זה שלח כל אחד לבסיס המיועד שלו.
וזהו
הכי חשוב לא לשכוח להנות מחווית הטירונות הזאת, גם אם קצת קשה להתחבר לעובדה שבעצם לא זזים שם הרבה