היום התחלנו תהליך איבחון לילד הקטן

[שיריתה המקורית]

היום התחלנו תהליך איבחון לילד הקטן

שהוא בן 4 ו - 4 חודשים, ילד רגיל לחלוטין. קצת בעיות במוטוריקה עדינה, קצת תחושה, ממש לא רציני. אבל... ישבתי איתו היום באיבחון וחשבתי לעצמי כמה נמאס לי מכל זה. עוד מכון להתפתחות הילד, עוד מרפאה בעיסוק, עוד עבודה בבית. (גם לגדול היו בעיות שדרשו טיפול בן שנה אצל מרפאה בעיסוק ועבודה בבית). אפילו שזה לא רציני (יחסית כמובן), אני מרגישה שבכלל אין לי כח. ומצד שני חשבתי כמה מעט אני מקדישה לילד הזה, כמה מעט אני יושבת איתו על ציורים משחקים, הרכבת פאזלים וכו´. אני כן משתדלת להשקיע אבל זה תמיד מעט , מעט מדי. ועם הגדול, בכלל הכל כבדרך אגב, אין זמן אין כח. הנה עכשיו יש לו שבוע של מבחנים (כיתה ד´) ואני בקושי מצליחה לשבת איתו טיפונת ולבחון אותו. הוא כועס. לא רוצה להתחשב בזה שאני צריכה להיות צמודה לאחותו. ולי אין כח אפילו להסביר שוב ושוב. הרגשה כללית של חוסר כח. ומצד שני רוצה מאד להשקיע יותר בבנים, זה חסר לי. ומצד שלישי, אין כח ואין מוטיבציה.

 

[זהבה נ]

באמת שיריתה לא מתאים לך../images/Emo124.gif

עוד לא ירדת מהעץ הזה? את ועוד איך יכולה, תראי שכן יסתדר. די אני לא מרשה לך שוב להרים ידיים ולוותר, אין כוח אז עושים שיהיה יותר כוח, עשי משהו שיעשה לך ורק לך יותר כוח, רק את יודעת מה לעשות ושעושה לך טוב על הנשמה. זה יכול להיות קוסמטיקאית, מספרה, מסג´, יום פינוק בספא ויש עוד אלף אפשרויות... אש באמת שיריתה הבן הוא ממש ילד קל לפי מה שאת מספרת כאן מה זה בשבילך,"פי אוף קייק", באנגלית זה נשמע יותר טוב, הכוונה לא ממש לפרוסת עוגה יקרה שלי.