אין לי דגם. מה שהייתי עושה
בבובות פה (נראה לי שעם כפפה זה אותו עיקרון) זה היה לצייר ביחד עם היוצר את הדגם לפי מה שהוא רוצה על גבי בד כפול. למשל אם הוא רצה להכין דב, היינו מציירים ראש יותר שמנמן ואליפטי מעוך. אם רצה ציפור אז היינו עושים ראש יותר מאורך וביצתי וכך הלאה. אפשר להתאמן על דף רגיל לפני כן ואח"כ לצייר על הבד עם טוש פרמננט. זה לא נורא אם יש טעויות או בלגן בקווים כי במילא הופכים את הבד. בבובת כפפה הייתי אומרת להשאיר מקום לפחות לגודל היד שלו בפנים +עוד איזה 2 ס"מ לתפירה שיורדים מהנפח אחרי ההפיכה ולראות שהמרווח בין האצבעות של הילד נוח (בתנועה שבה מכניסים אצבעות לידיים) למיקום של הידיים בגזרה. ממש להגיד להם שיניחו את היד על הבד עם שתי האצבעות והאגודל פרושים לצדדים תחת ראש הבובה וימדדו לתת הערכה, כדי שתדעו איפה למקם את הידיים. חשוב להשאיר מספיק מקום גם לזרוע להכנס, שלא יהיה צר מדיי. אחרי כן, גוזרים, תופרים והופכים
ניתן לעצב בפנים ראש יותר תלת מימדי עם ספוגים וכאלה.. לא יודעת כמה בא לך להכנס לזה.. אבל זה יכול מאוד להוסיף וגם לעזור בהפעלה כי זה עושה את היד יציבה שם בפנים. האמת שעכשיו כשכתבתי את זה חשבתי שתכלס זה הרבה עבודה ולא הייתי ממליצה לעשות את זה רצוף. הם יתעייפו לך... אולי אפשר לפשט את זה קצת, לא יודעת. נורא תלוי בילדים וכמה הם יאהבו לתפור... אולי פשוט שיציירו צורה לפי היד שלהם ואח"כ יעצבו את הדמות, אחרי ההפיכה. זה יהיה פחות מורכב.
צלליות- הייתי אומרת להם לחשוב על דמות, יכולה להיות גם מדומיינת ולצייר אותה. אחרי כן יש להסביר איך לגזור כך שקווי המתאר של הדמות יהיו ברורים וניתן להוסיף צלופן במקומות מסויימים. חשוב לפקוח עין בזמן שהם גוזרים ולשים לב שהם לא הורסים לעצמם את הבובה. אולי לצייר על דף לבן ולצבוע את הקווים של הגזירה ואז רק לפני הגזירה להדביק על בריסטול שחור. כדאי לפתוח בהסבר על צלליות ועל המעבר מדמות דו מימדית שאנו רואים באור מלא לכזו בצל. ולהדגים. להראות מאחורי המסך מה קורה אם מניחים דמות שהמרווחים בין קווי המתאר לא גזורים. אני גם אוהבת להסביר איך זה עובד וכאלה אבל זה כבר תלוי בקבוצה ובזמן וכו'.
מקווה שעזרתי במשהו..
