היום זה היום

היום זה היום

בעוד כמה שעות, זה שפעם אהבתי והיה בעלי למשך שש שנים (יותר מידיי) יהיה בעלה של מישהי אחרת. חשבתי שזה יכאב, חשבתי שזה יפריע, חשבתי שאני אקנא, אבל אני לא מצליחה להגדיר מה אני מרגישה. מצד אחד שמחה, הנה המעגל ניסגר מבחינתנו, יש סיכוי שהשקט הנפשי יחזור למעוני. מצד שני אני עצובה, כי אני יודעת שעכשיו הכל עומד להשתנות, ככה זה מרגיש לי, מבחינת הילדים ועוד איזה צד קטן, גם אני רוצה אהבה, אבל משהו אמיתי, שיחזיק ולא רק תענוגות הבשרים (שכבר מיציתי מזמן, ככה שגם תענוגות סתמיים כבר אין) סורי, רציתי לפרוק משא (שלא כבד בכלל משום מה, וזה מפתיע אותי) אני לא אמורה להרגיש משהו אחר
 

גריפון

New member
מנסה לחשוב בעקבותיך מה ארגיש

אם וכאשר האקסית שלי תיכנס לזוגיות, שלא לומר תינשא... נראה לי שלא יהיה לי קל, עם כל הפירגון והידידות הטובה. ואולי בגללן.
 
המממ...

שלי עדיין לא התחתן אבל לפני כמה חודשים הוא הגיע לכאן עם מבט שאין לטעות בו. היה לי ברור שזה -זה ולא טעיתי. האמת שהרגשתי דברים דומים למה שאת מתארת - שהכל הולך להשתנות מבחינת הילד (וצדקתי) שאני גם רוצה (עדיין רוצה) ובעיקר שהנה שוחררתי סוף סוף, אני מרגישה משוחררת יותר מאז, כאילו שרק כשהוא מצא אותה באמת נפרדנו, כיוון שאני זו שפרקה את החבילה ולקחה איתה את מטען רגשי האשמה, השיחרור הזה עשה לי מאוד נעים וגם טוב. כן, זה מפתיע ובאופן פרדוקסלי אפילו קצת כואב שלא כואב (אם את מבינה למה אני מתכוונת). בקרוב אצלך.
 

לא ליטה

New member
היום שאחרי ../images/Emo42.gif

זהו, פנינה, עבר הרגע הסמלי הזה ועכשיו את מהצד השני. איך את מרגישה הבוקר
דרך אגב - הילדים היו בחתונה? ואם כן - איך עברה עליהם ההתרגשות הגדולה הזו? אני לא יודעת מה את "אמורה להרגיש", אולי כי אני חושבת שאין משהו כזה. הרגשה היא משהו אישי שלך ואם היא טובה ורגועה זה רק טוב. הרי שום תועלת לא היתה צומחת לך מתחושת מועקה "מוצדקת" ומיותרת. לא עמדתי במקומך (עדיין), אבל נדמה לי שאשמח בשבילו. אם תהיה צביטה בלב? אני לא בטוחה. ה"ביחד" שלנו כבר כל כך רחוק שאני כמעט לא זוכרת אותו. ימים קלים ומוארים שיהיו לך,
 
היום שאחרי../images/Emo9.gif

טוב, עדיין כלום מה שכן, רציתי שילך עם כל אחת אחרת, רק לא עם זאת שהרסה לי את הבית, אבל עכשיו גם זה כבר לא מפריע, כי בעצם רק עשתה לי טובה
 

יאיר 33

New member
פעם

היתה לי פה בתפוז חתימה למטה "היום זה המחר שאתמול פחדתי ממנו". מצד אחד את שמחה, ואת יודעת להגדיר למה. מצד שני את עצובה כי "הכל עומד להשתנות" אבל "כי ככה זה מרגיש לי". לא ממש הבנתי למה הכל עומד להשתנות. אולי זאת רק הרגשה של חוסר ודאות לגבי איך יראה המחר? אולי זה לא ישתנה? אולי זה ישתנה לטובה? אולי את עצובה בטרם עת ... (ואולי אני לא מבין בזה כלום, כי מה לעשות, לא התמודדתי עם הסיטואציה הזאת, אבל ככה זה נראה לי מהצד) וזה שאת רוצה אהבה זה ברור, מי לא רוצה? רק אל תערבבי שמחה בשמחה. את רוצה ומגיעה לך אהבה מן הסתם בלי קשר לחתונה שלו או של כל אחד אחר. גם יומך יגיע. בסוף זה קורה (כך שמעתי ...)
 
למעלה