היום זה קרה לי שוב

[TheGreatNut]

היום זה קרה לי שוב ../images/Emo42.gif

הייתי במצב של טביעה בתוך גן של מחשבות הרסניות למשך כמה עשרות של דקות, ואיפשהו בדרך פתאום ראיתי את זה. ראיתי שאני שבוי בתוך גן של מחשבות הרסניות. ראיתי שהמחשבות האלו הן רק מחשבות ולא כל שאר המציאות. הרגשתי שבהתייחס למציאות, אין שום סיבה כרגע שאני ארגיש לא נעים. ראיתי והרגשתי פיסית, אבל ממש פיסית!!!, מעטה סמיך וסגור אשר מקיף את ראשי, והמעטה הזה הוא היה, לפחות בין היתר, קובץ המחשבות ההרסניות האלו. המצב היה כל כך ברור וכל כך בהיר שזה היה בעיני וודאי - אין הגיון במה שקורה לי עכשיו. כל המחשבות האלו הן שטויות והן לא אני, הן לא כל שאר המציאות. ההרגשה המגעילה הזו היא שטויות ואין לה כל הצדקה. עם זאת, לא ידעתי מה לעשות. ידעתי שזה שטויות אבל לא ידעתי איך להרפות מהשטויות הללו. זה הרגיש שכל מה שנשאר לאותו הרגע היה להגיד לשטויות האלו - "או קי, תודה וביי... לא נתראה יותר". אבל לא ידעתי איך להגיד את זה. או איך לעשות את זה. אז.... השאלה שלי היא... איך מרפים מהשטויות הללו???

 

[wolfbrother27]

לוחם יקר

העולם בו אנו חיים כיום הינו חומרי ושכלתני, כיום החברה נוטה להשאיר את הפתרון להגיון הבריא שהוא בעצם תוצר נוסף של החברה שלנו. אני לא יודע על איזה מחשבות אתה מדבר בדיוק אבל הרעיון הוא להשתחרר מהאמת שגדלנו לתוכה ולהפתח לאמת שלך הנמצאת בנפשך. האם אתה אמיתי עם עצמך ? האם אתה מקבל את עצמך לטוב ולרע ? האם אתה חי את החיים ? האם אתה מעריך את עצמך ?

 

[מיכל הררי]

כיוונים אפשריים:

לא יודעת מה יעבוד לך ממה שאכתוב: (1) ביסוד כמעט כל תחושה שלילית עומד דמיון שלילי לגבי מה שקורה עכשיו ולגבי מה שיקרה בהמשך. יש דמיון שלילי ויש סיפור שלילי לגבי מה שקורה. משהו שעשוי לעזור זה לזהות את הדמיון השלילי לגבי מה שקורה כעת ומה שיקרה בהמשך. ממש לעלות עליו. לראות איזה דמיון רץ. לא להיאבק איתו אלא להפעיל דמיון נעים וחיובי לגבי מה שקורה כרגע ומה שיקרה בהמשך. ולשנות את הסיפור שאתה מספר לעצמך בתוכך. בלי מאבק. רק לשנות אותו. (2) קרה לי שהרגשתי איכסה ופשוט מישהו דיבר איתי על דא ועל הא, וצחק איתי, וסיפר לי דברים מעניינים וזה העלים את רוב התחושה הרגישת הלא נעימה שהיתה. ממש צחקנו ביחד ונהנינו. לסיפור השלילי שמסופר בתוכנו אין כוח הישרדות מול אהבה ושמחה וצחוק. (אלא אם מישהו ממש נאחז בסיפור השלילי ולא לגמרי נמצא בצחוק ובאהבה ובהנאה, כשהוא מדבר עם מישהי/מישהו שהוא אוהב לדבר איתם) (3) לעשות משהו כיפי עם אדם שאתה אוהב ובדרך (בדרך לשם/איתו ביחד/בבית אחרי המקלחת/בדרך עד שאתה מגיע לפגישה/כל אופצייה אחרת) אולי לשלב עבודה כלשהי עם הגוף שדורשת מאמץ של ריכוז בתנועה. משהו רך ועדין שדורש התכוונות ורגש. (4) להכין לעצמך מראש כלי עזר במצבים כאלו. לאתר מפיץ אושר שיעזור לך ממש כשזה קורה. זו יכולה להיות מדיטציה מסויימת או משפט מסויים או משהו אחר שתנסה אותו עד שתמצא משהו שיעיל לך במצבים כאלו.

 

[עמנואל זיטנר]

מחשבות הם "רק" מחשבות ...

את המחשבות אתה יכול לשפוט כ-בונות, הרסניות או איך שבא לך... כיוון שאין לך אפשרות לתפוס את המציאות (את כל כולה) מוזר המשפט "הרגשתי שבהתייחס למציאות, אין שום סיבה..." תיזהר כשאתה אומר:"כל המחשבות האלו הן שטויות והן לא אני" נכון שהמחשבות הם לא אתה כי אתה יותר מהמחשבות... אך אל תשכח שהמחשבות הם שלך, הם חלק ממך... אתה יוצר אותם... אם תשתכנע שאין שופ קשר בינך לבין המחשבות שלך יהיה לך מאוד קשה לקחת אחריות על המעשים ועל המחשבות שלך... והתשובה שלי לשאלתך "איך מרפים מהשטויות הללו?": על מנת להרפות מהשטויות צריך להבין שהכל שטויות (7 עקרונות היקוש). על מנת ליישם את עקרונות היקוש צריך להבין את הילכי הרוח של הייקוש. כדי להיות ב"מצב רוח של יוקש" צריך להבין את האפוריזם: אתם צריכים לדעת ש- העולם/היקום וכל מה שבתוכו זה מסתורין אין סופי. חובתנו כידעיים לפתור את התעלומה. אסור לנו לחשוב שאנו מסוגלים לפתור את התעלומה. כיוון שידעיים מודעים למסתורין שסביבם אנו צריכים להכיר בזה שאנו חלק מהמסתורין, ולהפוך להיות אחד עם המסתורין. כשאתה אחד עם המסתורין אתה מבין ש- לב המסתורין זה המסתורין של ההוויה (הלהיות). לא משנה אם "להיות" מציין צמח, מינרל, חיה, אדם, תת אדם או סופר אדם. כשידעיי מבין את זה הוא נכנס למצב של ענווה, כי בתוך המסתורין של ההוויה כולנו שווים. וכמובן שגם עשיית המיטב ליישום 4 ההסכמות לא תזיק לך כלל. אתה יכול להוסיף לכל זה גם את ההבנה של מה זה לפעול ללא פגם. אם אתה לא יכול לחיות עם פחות אשליות לפחות תיהיה מודע לכך שאתה חי באשליות.

 

[TheGreatNut]

איך לוקחים אחריות על מחשבה?

או - מה זה בכלל לקחת אחריות על מחשבה?

 

[יוסי חבושה]

לא להזדהות ולקיחת אחריות

זה דבר אחד לדעת שיש בך מחשבות, והן חולפות בך, והן לא אתה. אתה כבר יודע את זה, לפי מה שאתה מתאר. מצד שני - *אתה* יצרת את המחשבות האלו. הן שלך. רק אתה יכול לשנות אותם, אף אחד אחר לא יכול לשנות אותם. המחשבות שלך הן חלק ממך, כמו שהיד שלך היא חלק ממך [רק קצת אחרת]. לא להזדהות עם מחשבה ולקחת עליה אחריות זה לראות את המחשבה "ממרחק" [לא להיבלע בה] ולשנות את הייצור שייצר את המחשבה הזו - במידה והיא לא מועילה. ברגע שתשנה את עצמך - המחשבות שלך ישתנו בהדרגה.

 

[ibag]

../images/Emo45.gif

 

[fire snake]

עשית פעם פזצט"א?

עשה פזצטא. אני מתכוונת - פיזית, במקום שבו זה תופס אותך. "פול, זחל" - זה קל. הקושי מתחיל ב"צפה, טווח" - כי מקור ההתקפה קצת קשה למיקוד, בהיותו מעגלי סביב אזור ראשך. קשה להתמקד. אבל אפשרי. באשר ל"טוח, אש:" נדלג על מיהם ומה הם רוצים, נסתפק בכך שהם שם ומתקיפים; הזרם כוח מן המקום ממנו נובע הרצון שלך (נקודה המצויה שתיים-שלוש אצבעות מתחת לטבורך) לתוך בטנם, והפעל לחץ - פוצץ. אם ילדות תשאלנה אותך מה אתה עושה, תוכל להסביר להן "פזצט"א". יש תרגיל מניעה, אבל לא אוכל ללמדו בכתב.