היום "חוגגת" שנה למות התאומים

[סאני המצליחה]

היום "חוגגת" שנה למות התאומים

היום. ממש היום. בתאריך 30/3 זה היום שבו התרחשה הלידה של התאומים שלי.... זה היום השחור משחור שבו נילקחו ממני התאומים שלי.... שעברתי שנתיים וחצי טיפולי פיריון עד שהריתי אותם וסתם כך בחודש שישי הגוף החליט להדוף אותם החוצה. למה

למה

למה

למה זה מגיע לי

נמצאים אצלי כרגע חמי וחמותי ו"מודיעים" לי על יום הולדת של אחיין של בעלי. יום הולדתו הרביעי... ואני עדיין לא בהריון ואפילו לא בדרך, כי הרופאים פגעו לי ברחם ואני עסוקה בתיקונים. לפעמים בא לי למות ולא לחיות עם הכאב הזה. אני אשמה. רק אני. לא שמרתי מספיק. הייתה לי כל הזמן הרגשה שאני צריכה לשכב בבית לנוח. למה לא הקשבתי לנפש ולגוף שלי שרצה לשמור על התאומים שלי

למה

 

[sivanori]

../images/Emo7.gif ../images/Emo104.gif

יום עצוב לך, מאד. למה זה מגיע לך ? זה לא. פשוט מאד. לפעמים המחותנים הם האויבים הכי גדולים לשלוות הנפש שלך. מי כמוני יודע ... בימים כאלה של כאב, צריך לצרוח. במהלך השנה אחרי שהילד שלי מת כל חודש, באותו תאריך, היה כואב לי כל הגוף. לא הייתי צריכה לבדוק מה התאריך כשהייתי מתעוררת בבוקר עם כאב בטן. כל שנה, ביום ההולדת של בנינו הבכור, אני ובן-זוגי לוקחים יום חופש מהעבודה, הולכים "לבקר" אותו, ואז נוסעים לבלות. רק להיות ביחד ולא לעסוק, כל אחד בנפרד, בזוועות היום הזה. אני לא חושבת שאת אשמה. אני לא מסכימה איתך. זה רק העולם הנוראי הזה ששולח אסונות לאנשים. שולח רעידות אדמה, שריפות, פיגועים, ולנו את הסיוט הכי גדול שאפשר לשלוח לאדם אחד. אני בטוחה שבהריון הבא, שיבוא !!! את תשמרי מכל משמר. ולא בגלל שזה באמת מה שיעשה את ההבדל להריון, אלא מפני שזה מה שיעשה לך את ההבדל. גם כשהרופא יגיד זה בסדר, את תחמירי, וגם כשתדעי בראש שאת מגזימה, הבטן תגיד לך להגזים, כי הפעם חייבים לשמור כדי שזה לא יקרה שוב. אין מה לעשות, ככה זה החיים שלנו. נאחס. יש אנשים ששומרים מכל משמר ואסונות מתרחשים להם, ויש כאלה שעושות דברים ששערותי סומרות ויש להן ילדים מקסימים. אין חוקים ואין כללים. אז קחי חיבוק חזק, תנשמי עמוק ותעברי עוד יום ועוד יום. בסוף יהיה לך ילד !! אני בטוחה. איתך, סיון נ.ב. - הדגל בנושא - יוזמה של תפוז להוסיף לכל ההודעות דגל ישראל לאות הזדהות.

 

[anatgri]

בהצלחה

סאני גם אני חושבת שאין לך מה להאשים את עצמך. יש דברים שלא בשליטתנו ולא יעזור מה נעשה... עדיין אני חושבת שיש לקוות ולא להרים ידיים ובהריון בהא תלכי לפי רחשי הלב שלך ותקשיבי לגופך ועשי רק מה שנראה לך נכון. בהצלחה!!!

 

[סיגל היי-טק]

../images/Emo7.gif../images/Emo24.gif../images/Emo7.gif../images/Emo104.gif

סאני יקרה, אין לי מה לומר לך. יכולה רק לשלוח חיבוקים וירטואלים. סיגל

 

[תמיד איתנו]

לסאני...../images/Emo24.gif

שלום סאני, מבין את תחושתך...כן, החיים אצל האחרים ממשיכים כרגיל... חוגגים ימי הולדת... שמחים...אבל מה איתנו? מה עם התינוקות שאיבדנו? נכון, היום קשה להבין זאת, אולם כפי שאת רואה, בפורום כותבות נשים שחוו את אותן חוויות קשות והיום הן אמהות מאושרות. סאני, ממליץ למרות הקושי לאמץ את הראיה האופטימית ולייחל לטוב, כי הוא בוא יבוא! ממני, תמיד איתנו

 

[אולה *]

סאנושקה שלי!

אני מאמינה שיום בהיר אחד גם את תצליחי. מאמינה עם כל ליבי. אולה

 

[נועם@בת]

סאני אהובה שלי ../images/Emo14.gif

אני מבינה את הצורך שלך להאשים את עצמך. אם את מאשימה את עצמך אז יש סיבה, יש הגיון- גם אם הוא מעוות. אבל זה לא זה יקירה. את לא אשמה. גם אם היית שוכבת בבית עם שתי רגליים צמודות ולא זזה, אף אחד לא מבטיח לך שההריון היה נגמר אחרת. משהו ברחם שלך כשל ולא תוקן עד היום. לפעמים את מתבלבלת, זאת את שרצית לשמור את התאומים וזה הגוף שכשל לא ההיפך סאנשיין. הכאב ישאר בך עוד שנים, אבל יקטן כשיוולדו לך ילדים בריאים. בנתיים את צריכה למצוא דרך מהירה יותר להקטין את הכאב, ולמצוא סליחה ורגיעה. לך, לאיש שלך, ולרחם שנאבקת בך עדיין. למצוא מקום בו תםפגשי את עצמך בלי כאב. מחבקת, הלואי והייתי יכולה להסיר מעט מהכאב שלך.

נועם

 

[meirav69]

סאני - את לא אשמה !!!../images/Emo42.gif

סאני היי, נדמה לי שכבר התכתבנו? הפלתי תאומים בחודש יוני שעבר, חודש מחישי, הייתי בשמירה במח´ נשים השרון במשך שבועיים עם דימומים, וגם לאחר מכן הדימום נשמך עד היום של ההפלה, גם אני מאשימה את עצמי אבל לדעתי זה פשוט קרה. לפני כ- 3 ימים התחלתי טיפול להכין את הרחם להחזרה של מוקפאים. בנוסף לטיפול התרופתי אני הולכת לעופר רום, מטפל בדיקור סיני שמאוד עוזר לי!!! מאוד קשה לי עם ההחלטה להתחיל טיפול חדש, מה אם אני אתאכזב וכו´? מצד שני אני רוצה עוד ילדה ואני מרגישה שאני חייבת לעשות את זה. אני ממליצה לך לדבר עם עופר, הרבה בנות מפורום פוריות בוואלה שנתתי את הטלפון שלו להן התקשרו עברו אצלו סידרת טיפולים וכמה מהן בהריון. לדוגמא מרב אדלר. מקוה שתחזרי לטיפולים במהרה, אני שולחת לך אושר גדול!!!! מירב

 

[udie1]

אולי בלי פרסומות?

יכולת לומר שאם היא מעוניינת לשמוע פרטים שתיצור איתך קשר.

 

[udie1]

מותר לך להיות באבל!

אני גם באבל ואני מבין אותך ואת הרגשות הטהורים שלך. ואם בעזרת המקלדת אני יכול לתת לך קצת חום, אז קחי. והלוואי ובעוד שנים תסתכלי לאחור ותדעי שכל זה רק חיזק אותך. (זה מה שאני מאכל לאשתי וגם לי...)

 

[נצאב]

את לא אשמה בשום פנים ואופן

את לא אשמה בשום פנים ואופן. יש גורל שהוא הקובע. גם אם לא היית זזה מהמיטה היה קורה מה שקרה. כי ככה רצה הגורל. באמת לא מגיע לך. תשתדלי לא להשוות את עצמך לאחרים, כל אחד יש לו את הצרות שלו גם אם לפעמים זה לא נראה ככה. יתכן גם שמשהו לא היה בסדר בעוברים ולכן הגוף דחה את ההריון. העובר איבד אצלי את הדופק בשבוע 34 (מצב שהיה צפוי). כואב הלב. אבל אם העובר היה נולד חי, יתכן והיה שורד אך במצב מאוד לא טוב. פשוט אין לי דרך לעודד אותך חוץ מלשלוח אליך חיבוק חם ואוהב. החזיקי מעמד. גם אני אשתדל להיות חזקה. מה שלא הולך לי כל כך. תחשבי לרגע על כל הדברים הטובים שיש לך בחיים כמו בעל, משפחה, חברים, בית וכו´. יש אנשים שאין להם גם את זה (ולא שצריך להשוות את עצמנו לאחרים). בהצלחה!!!