היום יום הולדת ל...

[ורדה 1]

היום יום הולדת ל...

היום יום הולדת ל...
היום 26.12.02 מלאו בדיוק שנתיים לאותו יום שבו קיבלתי תשובה חיובית. האם גם אתן מרגישות ביום זה מעין עוד יום הולדת? או שאולי יש ביניכן כאלה שאפילו לא זוכרות את התאריך... לפעמים נדמה לי שזה יום יותר משמעותי אפילו מיום הלידה. הרי מתישהו במהלך הטיפולים המטרה מפסיקה להיות תינוק אלא הריון. והרי זהו בעצם יום ההולדת להריון...

 

[לימי5]

יש משהו במה שאת אומרת

היום יום הולדת ל...
היום 26.12.02 מלאו בדיוק שנתיים לאותו יום שבו קיבלתי תשובה חיובית. האם גם אתן מרגישות ביום זה מעין עוד יום הולדת? או שאולי יש ביניכן כאלה שאפילו לא זוכרות את התאריך... לפעמים נדמה לי שזה יום יותר משמעותי אפילו מיום הלידה. הרי מתישהו במהלך הטיפולים המטרה מפסיקה להיות תינוק אלא הריון. והרי זהו בעצם יום ההולדת להריון...

יש משהו במה שאת אומרת
אני עד היום , 3 שנים אחרי הלידה לא יכולה לשכוח את היום בו ראיתי 2 פסים כחולים על המקלון, את הדמעה אצל בעלי ואת האחות בביה"ח אומרת לבעלי"מזל טוב אבאלה". זה כל פעם מרגש אותי מחדש הרבה יותר מהרגע בו הראו לי את שירי בתום ניתוח קיסרי שנערך אחרי 20 שעות של צירים. גם אחרי שילדתי אותה אני חושבת שבמשך 3 שבועות תפקדתי אוטומטית ורק אח"כ פתאום קלטתי שיש לי ילדה והתחלתי לבכות. בשבילי זה יותר מיום הולדת.

 

[לימי5]

יש משהו במה שאת אומרת

היום יום הולדת ל...
היום 26.12.02 מלאו בדיוק שנתיים לאותו יום שבו קיבלתי תשובה חיובית. האם גם אתן מרגישות ביום זה מעין עוד יום הולדת? או שאולי יש ביניכן כאלה שאפילו לא זוכרות את התאריך... לפעמים נדמה לי שזה יום יותר משמעותי אפילו מיום הלידה. הרי מתישהו במהלך הטיפולים המטרה מפסיקה להיות תינוק אלא הריון. והרי זהו בעצם יום ההולדת להריון...

יש משהו במה שאת אומרת
אני עד היום , 3 שנים אחרי הלידה לא יכולה לשכוח את היום בו ראיתי 2 פסים כחולים על המקלון, את הדמעה אצל בעלי ואת האחות בביה"ח אומרת לבעלי"מזל טוב אבאלה". זה כל פעם מרגש אותי מחדש הרבה יותר מהרגע בו הראו לי את שירי בתום ניתוח קיסרי שנערך אחרי 20 שעות של צירים. גם אחרי שילדתי אותה אני חושבת שבמשך 3 שבועות תפקדתי אוטומטית ורק אח"כ פתאום קלטתי שיש לי ילדה והתחלתי לבכות. בשבילי זה יותר מיום הולדת.

 

[רחל5]

רק זה?

היום יום הולדת ל...
היום 26.12.02 מלאו בדיוק שנתיים לאותו יום שבו קיבלתי תשובה חיובית. האם גם אתן מרגישות ביום זה מעין עוד יום הולדת? או שאולי יש ביניכן כאלה שאפילו לא זוכרות את התאריך... לפעמים נדמה לי שזה יום יותר משמעותי אפילו מיום הלידה. הרי מתישהו במהלך הטיפולים המטרה מפסיקה להיות תינוק אלא הריון. והרי זהו בעצם יום ההולדת להריון...

רק זה?
9.4.00 - וסת אחרונה... פסח תש"ס - ביוץ אחרון... יומיים לפני יום העצמאות - איחור ראשון... ארבעה ימים אחרי יום העצמאות - שני פסים כחולים... הריון בן 7 שבועות ויום - עובר עם דופק באורך 10 מ"מ... 19.9.00 - סקירת מערכות שניה (יצא ביום ההולדת שלי). 21.1.01 - בובי נולד. 14.8.02 - עוד וסת אחרונה... 30.8.02 - עוד ביוץ אחרון... שלושה ימים לפני יום כיפור - עוד שני פסים כחולים. סוכות תשס"ג - הסיפור נגמר. אלה התאריכים שאני מצליחה לזכור כרגע.

 

[ורדה 1]

רחל, את רוצה להתחרות איתי?

רק זה?
9.4.00 - וסת אחרונה... פסח תש"ס - ביוץ אחרון... יומיים לפני יום העצמאות - איחור ראשון... ארבעה ימים אחרי יום העצמאות - שני פסים כחולים... הריון בן 7 שבועות ויום - עובר עם דופק באורך 10 מ"מ... 19.9.00 - סקירת מערכות שניה (יצא ביום ההולדת שלי). 21.1.01 - בובי נולד. 14.8.02 - עוד וסת אחרונה... 30.8.02 - עוד ביוץ אחרון... שלושה ימים לפני יום כיפור - עוד שני פסים כחולים. סוכות תשס"ג - הסיפור נגמר. אלה התאריכים שאני מצליחה לזכור כרגע.

רחל, את רוצה להתחרות איתי?
מומלץ לקרוא כסיפור ולא רק בשביל התאריכים... 26.11.00 וסת אחרונה 10.12.00 שאיבה/הפריה 13.12.00 החזרת עוברים 26.12.00 בדיקת בטא - 172 28.12.00 בדיקת בטא נוספת - לא זוכרת כמה באותו ערב הדלקת נרות חנוכה אצלנו בבית עם הורי והורי בעלי כדי לספר את הנס הפרטי שלנו... 11.1.01 ראינו דופק... 19.1.01 סיפרתי לסבתא שלי כמתנת יום הולדת 97 (בגילה תמיד יש חשש שלא נספיק למרות שאני מקווה לתת לה מתנה דומה ליום הולדתה ה-99) 1.3.01 סקירת מערכות ראשונה 22.3.01 הופעתי לארוע משפחתי בשמלת הריון - עד אותו יום אף אחד לא ידע כולל אחי ואחיותי. 8.5.01 סקירת מערכות שניה. 4.9.01 עידן נולד. 26.5.02 עוד שאיבה/הפריה 29.5.02 החזרת עוברים 10.6.02 בטא 75 12.6.02 בטא 183 27.6.02 רואים שק הריון רואים עובר עדיין לא רואים דופק. 1.7.02 רואים דופק איטי 4.7.02 רואים דופק איטי 8.7.02 אין דופק... 24.7.02 עובר קטן נופל על רצפת המקלחת... זה המחיר של טבעי על פני גרידה. 20.12.02 שאיבה/הפריה 23.12.02 החזרה של עובר אחד שבועיים מורטי עצבים (ובינתיים מלאי בחילות ותכיפות במתן שתן

) בעזרת השם 5.1.03 בטא חיובית

 

[רוצה עוד 1]

אני לא במשחק הזה...

רחל, את רוצה להתחרות איתי?
מומלץ לקרוא כסיפור ולא רק בשביל התאריכים... 26.11.00 וסת אחרונה 10.12.00 שאיבה/הפריה 13.12.00 החזרת עוברים 26.12.00 בדיקת בטא - 172 28.12.00 בדיקת בטא נוספת - לא זוכרת כמה באותו ערב הדלקת נרות חנוכה אצלנו בבית עם הורי והורי בעלי כדי לספר את הנס הפרטי שלנו... 11.1.01 ראינו דופק... 19.1.01 סיפרתי לסבתא שלי כמתנת יום הולדת 97 (בגילה תמיד יש חשש שלא נספיק למרות שאני מקווה לתת לה מתנה דומה ליום הולדתה ה-99) 1.3.01 סקירת מערכות ראשונה 22.3.01 הופעתי לארוע משפחתי בשמלת הריון - עד אותו יום אף אחד לא ידע כולל אחי ואחיותי. 8.5.01 סקירת מערכות שניה. 4.9.01 עידן נולד. 26.5.02 עוד שאיבה/הפריה 29.5.02 החזרת עוברים 10.6.02 בטא 75 12.6.02 בטא 183 27.6.02 רואים שק הריון רואים עובר עדיין לא רואים דופק. 1.7.02 רואים דופק איטי 4.7.02 רואים דופק איטי 8.7.02 אין דופק... 24.7.02 עובר קטן נופל על רצפת המקלחת... זה המחיר של טבעי על פני גרידה. 20.12.02 שאיבה/הפריה 23.12.02 החזרה של עובר אחד שבועיים מורטי עצבים (ובינתיים מלאי בחילות ותכיפות במתן שתן

) בעזרת השם 5.1.03 בטא חיובית

אני לא במשחק הזה...
אף פעם לא הייתי טובה בתאריכים ומספרים ומה שאני לא רושמת, אני לא זוכרת (אני כל פעם צריכה להביט שוב מיומן כששואלים אותי באיזה שבוע אני...

). מה שכן, יש לי עד היום את שני המקלונים עם שני הפסים, האחד משנת 1995 והשני מ-1999. ורק עכשיו פתאום קלטתי שהפעם לא טרחתי להשתין על מקלון ואין לי עדות מוחשית מהסוג הזה לחיובי הנוכחי. ורדה יקרה, מחזיקה אצבעות חזק חזק שימשיכו לך הבחילות לפחות למשך עוד חודשיים וחצי. עוד פחות משבוע לטפס על הקירות!

 

[רחל5]

"עובר קטן נופל על רצפת המקלחת"../images/Emo5.gif

רחל, את רוצה להתחרות איתי?
מומלץ לקרוא כסיפור ולא רק בשביל התאריכים... 26.11.00 וסת אחרונה 10.12.00 שאיבה/הפריה 13.12.00 החזרת עוברים 26.12.00 בדיקת בטא - 172 28.12.00 בדיקת בטא נוספת - לא זוכרת כמה באותו ערב הדלקת נרות חנוכה אצלנו בבית עם הורי והורי בעלי כדי לספר את הנס הפרטי שלנו... 11.1.01 ראינו דופק... 19.1.01 סיפרתי לסבתא שלי כמתנת יום הולדת 97 (בגילה תמיד יש חשש שלא נספיק למרות שאני מקווה לתת לה מתנה דומה ליום הולדתה ה-99) 1.3.01 סקירת מערכות ראשונה 22.3.01 הופעתי לארוע משפחתי בשמלת הריון - עד אותו יום אף אחד לא ידע כולל אחי ואחיותי. 8.5.01 סקירת מערכות שניה. 4.9.01 עידן נולד. 26.5.02 עוד שאיבה/הפריה 29.5.02 החזרת עוברים 10.6.02 בטא 75 12.6.02 בטא 183 27.6.02 רואים שק הריון רואים עובר עדיין לא רואים דופק. 1.7.02 רואים דופק איטי 4.7.02 רואים דופק איטי 8.7.02 אין דופק... 24.7.02 עובר קטן נופל על רצפת המקלחת... זה המחיר של טבעי על פני גרידה. 20.12.02 שאיבה/הפריה 23.12.02 החזרה של עובר אחד שבועיים מורטי עצבים (ובינתיים מלאי בחילות ותכיפות במתן שתן

) בעזרת השם 5.1.03 בטא חיובית

"עובר קטן נופל על רצפת המקלחת"

גם לי זה קרה... בשנתיים וחצי שלי בפורום פוריות לא זכור לי שמישהי דיברה על כך, אבל כל הריון שמסתיים באופן טבעי בשבועות הראשונים מסתיים כך, לא? אני יודעת שהשאלה נשמעת חולנית אבל - מה עשית כשזה קרה? אני סגרתי את המים והתכופפתי כדי לראות מקרוב. כדי להפרד. בספר של בן רפאל (שהיה אצלי באדיבות "זוהרה מצליחה החודש") כתוב שכדי להבדיל בין רקמת הריון לקרישי דם יש לשפשף את ההפרשה בין בדים. אם היא מתפרקת בקלות - קריש דם. אם לא - חלקי הריון. בקיצור - לא היה לי בד, אבל על נייר טואלט. סליחה על התאור המחריד. נפרדתי ממנו...

- רחל - (שאתמול נפרדה מעוד בית חם לעובר שלא נוצר)

 

[רוצה עוד 1]

דילגתי ב"אלגנטיות" על השורה הזו../images/Emo4.gif

"עובר קטן נופל על רצפת המקלחת"

גם לי זה קרה... בשנתיים וחצי שלי בפורום פוריות לא זכור לי שמישהי דיברה על כך, אבל כל הריון שמסתיים באופן טבעי בשבועות הראשונים מסתיים כך, לא? אני יודעת שהשאלה נשמעת חולנית אבל - מה עשית כשזה קרה? אני סגרתי את המים והתכופפתי כדי לראות מקרוב. כדי להפרד. בספר של בן רפאל (שהיה אצלי באדיבות "זוהרה מצליחה החודש") כתוב שכדי להבדיל בין רקמת הריון לקרישי דם יש לשפשף את ההפרשה בין בדים. אם היא מתפרקת בקלות - קריש דם. אם לא - חלקי הריון. בקיצור - לא היה לי בד, אבל על נייר טואלט. סליחה על התאור המחריד. נפרדתי ממנו...

- רחל - (שאתמול נפרדה מעוד בית חם לעובר שלא נוצר)

דילגתי ב"אלגנטיות" על השורה הזו

כי לא ממש ידעתי איך להתמודד איתה.... נורא נורא קשה. לא. לא כל הריון שמסתיים באופן טבעי בשבועות הראשונים נגמר כך. במקרה שלי למשל, שק הריון אחד מתוך השלושה פשוט נעלם, כאילו "התנדף" ולא היה לו שום זכר באולטרסאונד של יום שישי. הוסבר לי שהוא "נספג" בגוף שלי. בלי שום דימומים בכלל. אין לי מושג איך הייתי מתמודדת עם היה קורה לי מה שתיארתן. איזה דברים איומים אנחנו עוברות בדרך לילד!

 

[רחל5]

כשנשאר עדיין הריון

דילגתי ב"אלגנטיות" על השורה הזו

כי לא ממש ידעתי איך להתמודד איתה.... נורא נורא קשה. לא. לא כל הריון שמסתיים באופן טבעי בשבועות הראשונים נגמר כך. במקרה שלי למשל, שק הריון אחד מתוך השלושה פשוט נעלם, כאילו "התנדף" ולא היה לו שום זכר באולטרסאונד של יום שישי. הוסבר לי שהוא "נספג" בגוף שלי. בלי שום דימומים בכלל. אין לי מושג איך הייתי מתמודדת עם היה קורה לי מה שתיארתן. איזה דברים איומים אנחנו עוברות בדרך לילד!

כשנשאר עדיין הריון
ההורמונים יכולים למנוע מהעובר האחר ליפול. העובר נופל אם יש נפילת הורמונים. לחברה שלי נפסק הדופק אצל אחד התאומים בשבוע 11. בלידה היא אמרה לרופא המיילד שישים לב אם יוצא עובר נוסף מת בן 11 שבועות, והוא אמר לה שהעובר ההוא כבר מזמן נספג.

 

[אמאשל נתנאל]

אל תנסו להתחרות איתי

כשנשאר עדיין הריון
ההורמונים יכולים למנוע מהעובר האחר ליפול. העובר נופל אם יש נפילת הורמונים. לחברה שלי נפסק הדופק אצל אחד התאומים בשבוע 11. בלידה היא אמרה לרופא המיילד שישים לב אם יוצא עובר נוסף מת בן 11 שבועות, והוא אמר לה שהעובר ההוא כבר מזמן נספג.

אל תנסו להתחרות איתי
אני לא אתחיל לפרט אבל פעם אחרונה זה נפל בשירותים...

 

[ורדה 1]

שאלה לרוצה עוד 1

דילגתי ב"אלגנטיות" על השורה הזו

כי לא ממש ידעתי איך להתמודד איתה.... נורא נורא קשה. לא. לא כל הריון שמסתיים באופן טבעי בשבועות הראשונים נגמר כך. במקרה שלי למשל, שק הריון אחד מתוך השלושה פשוט נעלם, כאילו "התנדף" ולא היה לו שום זכר באולטרסאונד של יום שישי. הוסבר לי שהוא "נספג" בגוף שלי. בלי שום דימומים בכלל. אין לי מושג איך הייתי מתמודדת עם היה קורה לי מה שתיארתן. איזה דברים איומים אנחנו עוברות בדרך לילד!

שאלה לרוצה עוד 1
מה קורה עם העובר השני שהיה לו דופק איטי וחלש והיה קטן בשבוע מגילו? הוא הדביק את הפער?

 

[רוצה עוד 1]

לא. השק עדיין שם, אבל

שאלה לרוצה עוד 1
מה קורה עם העובר השני שהיה לו דופק איטי וחלש והיה קטן בשבוע מגילו? הוא הדביק את הפער?

לא. השק עדיין שם, אבל
בלי דופק. הצ´מפיון שלי לעומת זאת גדל, פועם ומתנועע

וממלא את לבה של אמא שלו בתקווה ואמונה.

 

[תמי של יעל ומיכל]

קשה לי להתייחס לכל מה שנכתב

לא. השק עדיין שם, אבל
בלי דופק. הצ´מפיון שלי לעומת זאת גדל, פועם ומתנועע

וממלא את לבה של אמא שלו בתקווה ואמונה.

קשה לי להתייחס לכל מה שנכתב
עקב ההסטוריה הכאובה שלי, ולכן אתמקד בדברים האופטימיים , כמו למשל בצ´מפיון שגדל לו כאן בשקט בשקט !!!!! רוצה עוד 1, כשמך כן את, ואמשיך להחזיק לך אצבעות כי נראה לי שזה בהחלט יעיל

 

[ורדה 1]

זו תמונה שלעולם לא אשכח!

"עובר קטן נופל על רצפת המקלחת"

גם לי זה קרה... בשנתיים וחצי שלי בפורום פוריות לא זכור לי שמישהי דיברה על כך, אבל כל הריון שמסתיים באופן טבעי בשבועות הראשונים מסתיים כך, לא? אני יודעת שהשאלה נשמעת חולנית אבל - מה עשית כשזה קרה? אני סגרתי את המים והתכופפתי כדי לראות מקרוב. כדי להפרד. בספר של בן רפאל (שהיה אצלי באדיבות "זוהרה מצליחה החודש") כתוב שכדי להבדיל בין רקמת הריון לקרישי דם יש לשפשף את ההפרשה בין בדים. אם היא מתפרקת בקלות - קריש דם. אם לא - חלקי הריון. בקיצור - לא היה לי בד, אבל על נייר טואלט. סליחה על התאור המחריד. נפרדתי ממנו...

- רחל - (שאתמול נפרדה מעוד בית חם לעובר שלא נוצר)

זו תמונה שלעולם לא אשכח!
רחל, לא בדקתי אותו כי ידעתי שממילא אעשה אולטרסאונד אחרי זה. פשוט אספתי אותו (בקושי ראיתי בין שטף הדמעות) וזרקתי לאסלה. יש כאלה ש"נתמזל מזלן" והעובר נופל ישר לאסלה. גם זה לא תענוג גדול אבל חוסך את הכאב שבלהחזיק אותו. בת דודה שלי עברה עכשיו הריון דומה (ספונטני) והעדיפה לעשות גרידה מיד ולא לחכות להפלה טבעית. אמרתי לה שלפחות מבחינה רגשית היא מרוויחה. דרך אגב, כשהריתי את עידן, נקלט עוד עובר שנספג עוד לפני האולטרסאונד הראשון. הרופא הראה לי את המקום שבו הוא היה. לא היתה לי אפילו דקה של אבל, כי עד שבועיים לפני כן לא האמנתי בכלל שאהיה בהריון (4.5 שנות טיפולים), אבל בכל זאת, זאת עובדה שלעולם לא אוכל לשכוח...

 

[ת ו ת]

כל הזמן אני חושבת...

זו תמונה שלעולם לא אשכח!
רחל, לא בדקתי אותו כי ידעתי שממילא אעשה אולטרסאונד אחרי זה. פשוט אספתי אותו (בקושי ראיתי בין שטף הדמעות) וזרקתי לאסלה. יש כאלה ש"נתמזל מזלן" והעובר נופל ישר לאסלה. גם זה לא תענוג גדול אבל חוסך את הכאב שבלהחזיק אותו. בת דודה שלי עברה עכשיו הריון דומה (ספונטני) והעדיפה לעשות גרידה מיד ולא לחכות להפלה טבעית. אמרתי לה שלפחות מבחינה רגשית היא מרוויחה. דרך אגב, כשהריתי את עידן, נקלט עוד עובר שנספג עוד לפני האולטרסאונד הראשון. הרופא הראה לי את המקום שבו הוא היה. לא היתה לי אפילו דקה של אבל, כי עד שבועיים לפני כן לא האמנתי בכלל שאהיה בהריון (4.5 שנות טיפולים), אבל בכל זאת, זאת עובדה שלעולם לא אוכל לשכוח...

כל הזמן אני חושבת...
"ואם הוא לא היה נופל לאסלה מה הייתי עושה?" בהתחלה הקפיץ אותי מאוד צמד המילים "נתמזל מזלן" אבל אחר-כך הבנתי את הכוונה וכנראה שזה נכון.

 

[רחל5]

אני דוקא הייתי "מרוצה" שהוא לא נפל

זו תמונה שלעולם לא אשכח!
רחל, לא בדקתי אותו כי ידעתי שממילא אעשה אולטרסאונד אחרי זה. פשוט אספתי אותו (בקושי ראיתי בין שטף הדמעות) וזרקתי לאסלה. יש כאלה ש"נתמזל מזלן" והעובר נופל ישר לאסלה. גם זה לא תענוג גדול אבל חוסך את הכאב שבלהחזיק אותו. בת דודה שלי עברה עכשיו הריון דומה (ספונטני) והעדיפה לעשות גרידה מיד ולא לחכות להפלה טבעית. אמרתי לה שלפחות מבחינה רגשית היא מרוויחה. דרך אגב, כשהריתי את עידן, נקלט עוד עובר שנספג עוד לפני האולטרסאונד הראשון. הרופא הראה לי את המקום שבו הוא היה. לא היתה לי אפילו דקה של אבל, כי עד שבועיים לפני כן לא האמנתי בכלל שאהיה בהריון (4.5 שנות טיפולים), אבל בכל זאת, זאת עובדה שלעולם לא אוכל לשכוח...

אני דוקא הייתי "מרוצה" שהוא לא נפל
לאסלה. לא רציתי שהוא יפול ככה, כמו הפרשות הגוף, וירד עם המים. התאים לי מאוד לראות במו עיני את מה שהיה ואיננו עוד. הייתי חייבת את זה כדי לסגור את העניין מאחורי. לראות בעיניים את מה שנשאר מההריון. אני יודעת שאני נשמעת חולנית, אבל בהמשך, כשנפל עוד משהו דומה לאסלה, הוצאתי אותו משם, כדי לראות אם זה עוד חלק של אותו דבר. לא הייתי מסוגלת להוריד את המים בלי לבדוק במה מדובר. הרופא טען באולטרסאונד, לפני ההפלה, שרואים משהו לא ברור ברחם. אז אני ראיתי את הדבר הזה במו עיניי. בלילה לפני שהתחיל הדימום שבישר על ההפלה, חלמתי שיוצא ממני עובר קטנטן בתוך שקיק שטוח כמו מטבע. הנחתי אצבע על העובר, ואמרתי "יש דופק! אני מרגישה אותו! שאף אחד לא יגיד לי שאין דופק!" טוב, העובר שנפל לא דמה בשום אופן לעובר... אולי זה היה מוקדם מדי, ואולי הוא באמת התפתח באופן בלתי תקין לחלוטין. לפחות זה.

 

[רוצה עוד 1]

דווקא תגובה שנראית לי בריאה

אני דוקא הייתי "מרוצה" שהוא לא נפל
לאסלה. לא רציתי שהוא יפול ככה, כמו הפרשות הגוף, וירד עם המים. התאים לי מאוד לראות במו עיני את מה שהיה ואיננו עוד. הייתי חייבת את זה כדי לסגור את העניין מאחורי. לראות בעיניים את מה שנשאר מההריון. אני יודעת שאני נשמעת חולנית, אבל בהמשך, כשנפל עוד משהו דומה לאסלה, הוצאתי אותו משם, כדי לראות אם זה עוד חלק של אותו דבר. לא הייתי מסוגלת להוריד את המים בלי לבדוק במה מדובר. הרופא טען באולטרסאונד, לפני ההפלה, שרואים משהו לא ברור ברחם. אז אני ראיתי את הדבר הזה במו עיניי. בלילה לפני שהתחיל הדימום שבישר על ההפלה, חלמתי שיוצא ממני עובר קטנטן בתוך שקיק שטוח כמו מטבע. הנחתי אצבע על העובר, ואמרתי "יש דופק! אני מרגישה אותו! שאף אחד לא יגיד לי שאין דופק!" טוב, העובר שנפל לא דמה בשום אופן לעובר... אולי זה היה מוקדם מדי, ואולי הוא באמת התפתח באופן בלתי תקין לחלוטין. לפחות זה.

דווקא תגובה שנראית לי בריאה
לרצות "לסגור" ולראות במו עינייך. אני לא רואה בזה שום דבר חולני.

 

[ורדה 1]

גם אני ניסיתי לראות

דווקא תגובה שנראית לי בריאה
לרצות "לסגור" ולראות במו עינייך. אני לא רואה בזה שום דבר חולני.

גם אני ניסיתי לראות
אבל לא הצלחתי מבעד למסך הדמעות. אני לא רוצה לחשוב איך מרגישה מישהי שזה קורה לה בלי שידעה שאין דופק. לי לפחות היתה הכנה נפשית של שבועיים.

 

[רחל5]

גם אני חשבתי כך

גם אני ניסיתי לראות
אבל לא הצלחתי מבעד למסך הדמעות. אני לא רוצה לחשוב איך מרגישה מישהי שזה קורה לה בלי שידעה שאין דופק. לי לפחות היתה הכנה נפשית של שבועיים.

גם אני חשבתי כך
שאם זה היה מגיע בלי הכנה בטח הייתי מתעלפת. היתה לי הכנה של דימום, של US לא תקין, ושל בטא נמוכה מדי. איך הגענו לנושא הדיכאוני הזה, דווקא בשירשור יומולדת לצמד פסים כחולים?! (באשמתי... אני יודעת) אבל אני שמחה שניסחת כך את תאור ההפלה שלך, כי כשזה קרה לי שאלתי את עצמי - איך אף אחת לא כתבה על זה אף פעם בפורום? יכול להיות שיש נושאים שלא כותבים עליהם? זה עד כדי כך וולגארי? הרי כל אחת מתארת את ההפרשות שלה, התחושות שלה בכל האיברים האינטימיים, המחשבות שלה לגבי הבעל ואפילו הרופא... אז למה לא מדברים על עובר אחד קטן שהיה ואיננו עוד? עוד נקודה אחרונה לפני שאני תוקעת את המסמרים בארון הזה - קיוויתי להפלה טבעית ושלא אצטרך גרידה, כמו כל אחת, אבל מאוד חששתי מפני מה שיצא משם. פחדתי ממה שאני עומדת לראות.

 

[תמי של יעל ומיכל]

לא וולגארי יקירתי, פשוט כואב כלכך

גם אני חשבתי כך
שאם זה היה מגיע בלי הכנה בטח הייתי מתעלפת. היתה לי הכנה של דימום, של US לא תקין, ושל בטא נמוכה מדי. איך הגענו לנושא הדיכאוני הזה, דווקא בשירשור יומולדת לצמד פסים כחולים?! (באשמתי... אני יודעת) אבל אני שמחה שניסחת כך את תאור ההפלה שלך, כי כשזה קרה לי שאלתי את עצמי - איך אף אחת לא כתבה על זה אף פעם בפורום? יכול להיות שיש נושאים שלא כותבים עליהם? זה עד כדי כך וולגארי? הרי כל אחת מתארת את ההפרשות שלה, התחושות שלה בכל האיברים האינטימיים, המחשבות שלה לגבי הבעל ואפילו הרופא... אז למה לא מדברים על עובר אחד קטן שהיה ואיננו עוד? עוד נקודה אחרונה לפני שאני תוקעת את המסמרים בארון הזה - קיוויתי להפלה טבעית ושלא אצטרך גרידה, כמו כל אחת, אבל מאוד חששתי מפני מה שיצא משם. פחדתי ממה שאני עומדת לראות.

לא וולגארי יקירתי, פשוט כואב כלכך
שאני לא מסוגלת לכתוב על זה. עברתי כבר לא מעט הפלות לצערי, חלקן ספומטניות וחלקן הסתיימו בגרידה .זה פשוט מעל ליכולתי לכתוב ולדון על זה. אבל אם לכן זה עושה טוב ומקל על הנשמה אז בבקשה תמשיכו לשפוך מהלב. אני מעדיפה רק לקרוא ולא לשתף , במקרה זה. ומאחלת שכולנו לא נעבור יותר דברים כאלה !!!