היום יום הנישואין שלנו

[nubi]

היום יום הנישואין שלנו

מוזר קצת. בשנה שעברה בילינו במסעדה בארוחת צהריים טובה. הייתי אז בחודש שישי. השנה-יש לי כל כך הרבה כעסים עליו. הוא כבר שבועיים רצוף לא ראה את הקטנה. אני כבר אדישה לקושי (למרות שאני גם לומדת רחוק מהבית וגם עובדת). אבל ביננו-מן מתח מוזר. הוא מלא בייסורי מצפון ורגשות אשם ואני לאט לאט מתחילה לפתח אדישות. הפסקתי להתקשר אליו במהלך היום, כך שאנחנו מדברים קצת בלילה, כשהוא חוזר (אם לא הלכתי לישון, אני כבר לא מחכה לו). אני נורא אוהבת אותו וחבל לי שזה ככה. סתם הירהורים ליום הנישואין השני שלנו.

 

[pepperony]

../images/Emo10.gif עצוב לי לקרוא

קשה לי כרגע לכתוב..לירי בוכה..מבטיחה להכנס מאוחר יותר..כל כך חבל

 

[יעל י]

../images/Emo24.gif

למרות הכל...מזל טוב חשבתי,הבנתי שהגעתם להבנה והדברים מתחילים להסתדר מה קרה שוב שיש משבר? נסו בכל זאת לפנות לעצמכם קצת זמן הערב לבילוי משותף ואולי לגישור פערים.

 

[אפרת12]

../images/Emo24.gif לא כייף להרגיש ככה

אתם יוצאים לאנשהו בכל זאת

אני חושבת שאפסו לי העצות, אבל המצב שאת מתארת פשוט זועק לתיקון. לתיקון - לא לשבירה. הרי ברור ששניכם רוצים לחזור להרגשה הזוגית הטובה שהיתה, ואיכשהו החיים מטלטלים לכם את הסירות הרחק זו מזו. רק אל תוותרו. וויתור זה גם להמשיך ככה הלאה. כל זמן שזה מפריע לך זה איכשהו טוב, אבל האדישות מפחידה. כבר אמרתי שאפסו לי העצות אז לא אתן. את גם לא מבקשת. אבל אני מבקשת - אל תוותרו לעצמכם, טוב

 

[yaelia]

אולי תעשו משהו נחמד בכל זאת?

בשנה שעברה כשהיינו עניים נורא ולא היה לנו חשק לצאת כמעט, עשינו יום נישואים סמלי בלבד. קצת פירות אקזוטיים (אננס, ליצ'י, מנגו), קצת שמפניה וזהו. רק לדעת שאתם עוד שם. שמתחת לטרדות ולכעס עוד יש ניצוץ של פעם. את נשמעת כל כך עצובה ונראה לי שאת חייבת לדבר איתו. פשוט חייבת.

 

[ליצה]

עצוב לשמוע

מקווה שתפתרו את הענינים ביניכם. אולי בכל זאת תצאו ותדברו?

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo4.gifמזל טוב?

אולי באמת פה יכולה לבא נקודת מפנה לטובה? תיזכרי למה בחרת לקשור את חייך בחייו של האיש הזה,צאו,תאכלו,דברו,אולי זו תהיה תחילתן של פתרון הבעיות?

 

[בלינקה]

../images/Emo10.gif

אני מצטרפת להמלצות לעשות משהו בכל זאת. אני מתנדבת לשמור על שי. ואם את מרשה לי להיכנס לך לחיים... אולי בכל זאת לעבור למרכז? ככה הנסיעות גוזלות לכם עוד לפחות שלוש שעות ביום, שזה המון. וגם, ואולי אני טועה כאן בגדול, ואולי אני מתערבת מדי, אבל מהשתיים-שלוש שיחות טלפון שלכם ששמעתי בחצי אוזן, נראה לי שנורא קשה לך לסלוח, גם כשהוא משתדל לעשות צעדים לקראתך. אני יכולה להבין אותך, אבל אולי תנסי לעשות רגע פוס ולראות את הדברים מהצד שלו? והכי חשוב-יעוץ זוגי. נראה לי ששווה בשבילכם להשקיע את הזמן ואת הכסף ואת המאמץ שזה דורש.

 

[משוש30]

אוי נובי נשמע שלא טוב לך ../images/Emo24.gif

גם יום נישואין עצוב גם המחלה (תהיו בריאות כמה שיותר מהר). מה בסוף נסגר עם טיפול זוגי? החלטתם שלא? אפשר להגיד בכל זאת מזל טוב?

 

[rnati]

../images/Emo24.gif

אין לי מה להוסיף רק שנורא עצוב לי לקרוא את הודעות האלו שלך בלי יכולת ממשית לעזור

 

[נועה ו]

אם את אוהבת אותו אל תרימי ידיים

אולי תיזמי בכל זאת שיחה על ארוחת ערב , ותנסי ללבן את העניינים , אדישות זה הדבר הכי נורא , הרבה יותר מכעס ...

 

[שרון של לוטן]

זה נשמע כמו מעגל שמזין את עצמו

ככל שאת יותר אדישה, כך הוא מרגיש יותר אשם, וככל שהוא אכול יותר ברגשות אשמה כך את מרגישה יותר צודקת - דבר שמצדיק את האדישות שלך. אני מציעה מתור צעד ראשון לנסות לשבור את המעגל ולא לשחק את התפקיד שנועד לך: תפסיקי להיות אדישה. תתקשרי אליו המון, תציפי אותו במידע עליכן, כך שירגיש שותף. תנסי באופן פעיל לדבר איתו על כל מה שמפריע לך אצלו, מבלי לנסות לחדד את רגשות האשמה שלו, אלא באמת לנסות לעבוד איתו ביחד לקראת פתרון. נשמע שאת מרגישה מאוד צודקת בכל הסיפור. אני לא מכירה אתכם ואת הנסיבות ויוצאת מנקודת הנחה שאת אכן צודקת. אבל אני בטוחה שהצדק שלך לא מסייע בחיזוק הקשר ביניכם. ככל שאת מרגישה יותר צודקת, כך הכעס שלך עליו גובר והוא מרגיש אשם. קצת חזרתי על עצמי, אבל זה מעגל שמוכר לי מאוד. אני אדם שמאוד אוהב להיות צודק, ושמתי לב שפעמים רבות זה על חשבון פתרון אמיתי לבעיה. מאחלת לכם המון בהצלחה ומזל טוב לרגל יום הנישואין!

 

[אמברון]

יקירתי ../images/Emo24.gif

את חייבת לצאת מהאדישות - ולו בשביל הרוגע שלך. הרי האדישות הזאת היא לא ממשית. היא מכרסמת ומציקה ומעסיקה ומבלבלת. תנסי לצאת מהלופ הזה, כי הוא שואב ומדכא כל סימן לרגש שבטח קיים (הוא רק קצת מתחבא עכשיו). אל תתחפרו בנישות הקטנות שיצרתם לעצמכם - גם אם זה אומר שאת היא זאת שמושיטה יד ושולפת החוצה. תחשבי לרגע למה את איתו מלכתחילה. למה בחרת בו? למה התאהבת בו? והכי חשוב - תגדירי לעצמך ציפיות. גיליתי שבכל פעם שאני מנסה לשנות את בן הזוג שלי (הרבה פעמים מאותן הסיבות שאת מציינת) זה הפך את המצב לבתי נסבל. עשיתי חושבים וביררתי עם עצמי מה אני בעצם רוצה. החלטתי להפסיק להילחם ובמקביל לנסות להוציא את הטוב ביותר ממה שיש. התרככתי. הפסקתי לתקוף ויצאתי מהאדישות. הרי אין קל מלהפוך לאדישים. זה כאילו מסיר מאיתנו את האחריות למערכת היחסים ומציב אותנו בעמדת התגוננות מתמדת (לא בא לי להתמודד אז אני אדישה ומתבצרת). בן הזוג שלי עובד בעבודה מאוד תובענית. הוא מגיע הביתה אחרי 10 בלילה (וזה מוקדם) ונמצא בעיקר בסופי שבוע (וגם זה לא תמיד, כי הטלפון מצלצל ופתאום מקפיצים). היו שבועות שלמיםפ שבקושי התראינו ו"עול" הטיפול בילדים נפל בעיקר עלי. היו רגעים שהרגשתי שאני משתגעת והיו גם רגעים של ייאוש (אני מסתדרת כל כך טוב בלעדיו, אז למה בעצם אני צריכה אותו?). השיחות תמיד נסובו סביב אותם הנושאים, ובאיזה זהוא מקום הרגשתי כמו תקליט שרוט, שקופץ וקופץ וקופץ... מכירה את זה שיש מוסיקה ברקע, שאת אוהבת ולרוב היא נעימה, אבל כשאת מקשיבה לה שוב ושוב היא הופכת לבלתי נסבלת? הדבר היחיד שאני יכולה להציע לך הוא לנסות להיות אדישה פחות ולהתאזר בסבלנות. קחי ממה שהוא מסוגל לתת את המירב (בהנחה שאת מסוגלת או רוצה לחיות עם זה) ותזכרי תמיד למה את בכלל איתו. אני בטוחה שזה יעבור.

גדול ומזל טוב ליום הנישואין.

 

[ornaok]

אם אחרי הכל ולמרות הכל את אומרת

שאת נורא אוהבת אותו, אז עוד לא אבדה התקווה לדעתי

אין לי מושג מה עליכם לעשות כדי לשנות את המצב, אבל אתם חייבים לעשות *משהו*. ההתנהלות הזו, האדישות והאשמה וכו', לא תקדם אתכם לשומקום. מאחלת לכם עוד המון ימי נישואים - וכולם מאושרים!

 

[נעמולה]

אני חושבת שבכ"ז יש להגיד ../images/Emo49.gif

ואולי היום הזה יהיה המפנה לטובה? אתם חייבים לפנות זמן לעצמכם, רק שניכם בלי הקטנה, אולי זה יביא לשינוי, את תוותרי קצת והוא יתגמש קצת. אין לי עצה יותר מדי מועילה כי גם אני מרגישה ככה לפעמים, אבל אני עדיין בשלב שבו אני מאמינה שהאהבה שלנו תתגבר על הכל. ובלי קשר

גדול, אם לא יועיל- לא יזיק

 

[ayush]

../images/Emo24.gif לא כיף. מקווה שיסתדר.../images/Emo49.gif

 

[נטע 123]

שולחת ../images/Emo24.gif

מקווה שעם הזמן המצב ישתפר

 

[תומרלי]

תעשי משהו. לא הייתי מעבירה כך את

היום. גם אם לא מדובר בהפקה גדולה, הייתי עושה משהו לציון היום הזה. משהו רגוע ושקט, רק בין שניכם ובתוך הבית. הרי את חייבת להפסיק את המתח והיום הזה הוא סיבה טובה בהחלט.

 

[dorlim]

עשית לי עצוב בלב ../images/Emo10.gif

אבל המשפט שלך של "אני נורא אוהבת אותו וחבל לי שזה ככה" משאיר בי תקווה שיש עוד מקום לשיפור ואני מצטרפת לכל הבנות שזה היה הכיוון שלהן. עכשיו זה הזמן! כל יום שעובר מביא איתו בעיות חדשות ... שולחת המון

ים ומאחלת ימי נישואין באים ומאושרים

 

[sipi1]

מצרפת ../images/Emo24.gif נוסף...

ובאמת מקווה שעם השקעה ובסיס טוב של אהבה תצליחו לעבור את התקופה הזו, ולהגיע לימים הרבה יותר מאושרים...