היום יום צבעוני
אחרי הצהריים, אם ירצה השם, ניסע לקנות תחפושות לבנות. מהרגע שהודעתי להן על זה הבוקר, הקטנה (בת שלוש וחצי) לא הפסיקה לחזור על המשפט: אני רוצה להיות מלכת הליצנים. כל הבוקר. ורצתה שניסע תכף ומיד. מזל שהיא מאד אוהבת ללכת לגן,והסכימה שנלך לקנות רק אחרי הגן. כשאת הגדולה (בת חמש וחצי) שאלנו מה היא רוצה לקנות, ענתה ברוגע אופייני: מה שיהיה בחנות. נ-ש-מ-ה! ואני מאד אוהבת ללכת לחנויות תפושות, אוהבת את שלל הצבעים, את השמחה של הילדים, ותמיד מתפתה לקנות עוד ועוד אביזרים, כדי שיהיה שמח גם בבית...
אחרי הצהריים, אם ירצה השם, ניסע לקנות תחפושות לבנות. מהרגע שהודעתי להן על זה הבוקר, הקטנה (בת שלוש וחצי) לא הפסיקה לחזור על המשפט: אני רוצה להיות מלכת הליצנים. כל הבוקר. ורצתה שניסע תכף ומיד. מזל שהיא מאד אוהבת ללכת לגן,והסכימה שנלך לקנות רק אחרי הגן. כשאת הגדולה (בת חמש וחצי) שאלנו מה היא רוצה לקנות, ענתה ברוגע אופייני: מה שיהיה בחנות. נ-ש-מ-ה! ואני מאד אוהבת ללכת לחנויות תפושות, אוהבת את שלל הצבעים, את השמחה של הילדים, ותמיד מתפתה לקנות עוד ועוד אביזרים, כדי שיהיה שמח גם בבית...