סוכריה על מקל
New member
היום יונתן בן חודש ../images/Emo171.gif
ואני - אני למדתי ה-מ-ו-ן דברים בחודש הזה: למדתי שאני יכולה לעשות המון דברים שבחיים לא חשבתי שאוכל, כשזה לטובת התינוק שלי. למדתי שהרבה יותר כואב כשמכאיבים לו מאשר לי. למדתי גם שאני מסוגלת להכאיב לו בעצמי (ולכאוב עוד יותר) כשזה לטובתו. למדתי לשמוע צלילים בווליום אפסי מהחדר השני, גם כשהדלת סגורה. למדתי להתעורר מעצמי כל שעתיים וחצי לבדוק אם הוא כבר רעב. למדתי שגם 10 דקות שינה זה משהו (פעם על פחות משעתיים לא היה על מה לדבר...). למדתי לסחוב חפצים כבדים ומשקלות נכבדים בלי לעפעף אפילו. למדתי שכשמדובר בחיתול של הילד שלי, פתאום הוא בכלל לא מסריח (טוב, נו, הוא כן מסריח, אבל זה בכלל לא מפריע). למדתי לתמרן בין הדרישות של התינוק הקטן והתינוק הגדול שפתאום מרגיש שמקומו נגזל. למדתי לעשות כביסה, בישולים, לעבוד על המחשב, והכל - ביד אחת. למדתי להיות אסרטיבית ולא נחמדה גם עם אנשים שאני מאוד אוהבת, כשמדובר בטובתו של התינוק שלי. למדתי שאני יכולה לעשות הכל, אבל ה-כ-ל, ואין דבר העומד בפני הרצון. למדתי שיש בי מאגרים בלתי נגמרים של אהבה. ושל אושר.
ואני - אני למדתי ה-מ-ו-ן דברים בחודש הזה: למדתי שאני יכולה לעשות המון דברים שבחיים לא חשבתי שאוכל, כשזה לטובת התינוק שלי. למדתי שהרבה יותר כואב כשמכאיבים לו מאשר לי. למדתי גם שאני מסוגלת להכאיב לו בעצמי (ולכאוב עוד יותר) כשזה לטובתו. למדתי לשמוע צלילים בווליום אפסי מהחדר השני, גם כשהדלת סגורה. למדתי להתעורר מעצמי כל שעתיים וחצי לבדוק אם הוא כבר רעב. למדתי שגם 10 דקות שינה זה משהו (פעם על פחות משעתיים לא היה על מה לדבר...). למדתי לסחוב חפצים כבדים ומשקלות נכבדים בלי לעפעף אפילו. למדתי שכשמדובר בחיתול של הילד שלי, פתאום הוא בכלל לא מסריח (טוב, נו, הוא כן מסריח, אבל זה בכלל לא מפריע). למדתי לתמרן בין הדרישות של התינוק הקטן והתינוק הגדול שפתאום מרגיש שמקומו נגזל. למדתי לעשות כביסה, בישולים, לעבוד על המחשב, והכל - ביד אחת. למדתי להיות אסרטיבית ולא נחמדה גם עם אנשים שאני מאוד אוהבת, כשמדובר בטובתו של התינוק שלי. למדתי שאני יכולה לעשות הכל, אבל ה-כ-ל, ואין דבר העומד בפני הרצון. למדתי שיש בי מאגרים בלתי נגמרים של אהבה. ושל אושר.
