היום יש לי יום הולדת. היום אני בן עשרים ושבע. אני עוד זוכר כשהייתי בן שבע שנים. איך עברו כבר עשרים שנה? פעם הייתי בן שבע שנים. פעם הייתי בן שבע שנים.

[hrpbiiapnrpeltework]

אני עדיין יכול לזכור, כשפעם הייתי בן שבע שנים.

 

[אלן 5]

מזל טוב, בבריאות טובה,

 

[hrpbiiapnrpeltework]

מזל טוב, בבריאות טובה,

תודה רבה

 

[SupermanZW]

מזל טוב.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

מזל טוב.

תודה רבה

כפי מה שאתה יכול לראות, נולדתי בסמוך לתחילת השנה האזרחית. לא קל להיוולד בסמוך לסילבסטר. לא קל.

ב-31 בדצמבר אתה חוגג את עצם לידתו של גדול בני-האדם בכל הזמנים, שעם עצם לידתו אנחנו מסמנים את תחילתן וסופן של שנים, ב-1 בינואר אתה קם שבור כולך, ב-2 בינואר יש לך יום הולדת, וב-3 בינואר אתה קם שבור כולך עוד פעם, וייתכן שזה מצטרף לאפקט של הסילבסטר. לצורך הדוגמה, אני כבר יומיים אחרי היום הולדת, ועד עכשיו עדיין לא חזרתי לעצמי

הקטע הכי מצחיק הוא שאני אפילו לא שותה או מעשן או עושה סמים או שום דבר. היה אפשר לחשוב שמישהו כמוני לא ידע לשבור את הראש כמו שצריך (הרי להגיד "לדפוק את הראש" אני לא יכול להגיד, זה שמור לאנשים ששותים ), אבל בסופו של דבר רק צריך להבין ולשים לב מה כן אפשר ואתה מרשה לעצמך לעשות, לעשות את כל הדברים האלו ביחד ולעשות אותם בהפרזה, ואפשר להגיד עליך שאתה חוגג ונהנה לא פחות מכל אחד אחר.

בנוגע לבעיה של מועדי שמחה שקרובים אלו לאלו, אם אני זוכר נכון, לגרג לצורך הדוגמה, יש בעיה דומה אבל שונה, ובאחד הספרים מסופר לנו שהוא נולד היכנשהו שם בשליש האחרון של דצמבר, וכל קרובי המשפחה שלו, הקרובים והרחוקים, השרמוטות האלו, קונים לו מתנה אחת כל אחד ואומרים לו "זה גם לחג המולד וגם ליום-הולדת"

שרמוטות

חרא על הפרצוף שלהם

גרג:



הקטן יותר, כן?

הגדול זה רודריק, אחיו.

על-פניו אני הייתי אמור כביכול לאהוב יותר את רודריק או להזדהות איתו יותר או משהו כזה, כי כמו רודריק, גם אני האח הגדול של המשפחה שלי, שזאת גם כנראה אחת הסיבות ללמה אני כל-כך חכם ומוכשר וצנוע וחתיך ומצחיק, כן (לצידם של גורמים רבים נוספים, כמו לדוגמה צריכת החלב המופרזת שלי ועוד כל מיני. גאונות מולפגת כל-כך כמו שלי הרי לא נוצרת על-ידי גורם יחיד)? אני מניח שאתה הרי מכיר את האפקט הזה של זה שהאחים הגדולים מוצלחים יותר, נכון?:

סדר הלידה במשפחה – ויקיפדיה

אבל קודם כל, גרג הוא הדמות הראשית, ולכן הוא זה שאנחנו לומדים להכיר הכי טוב והכי לעומק, שכמובן שזה דבר שבצורה בלתי נמנעת תורם את חלקו, ודבר שני, הוא הרבה יותר דומה לי מבחינה אישיותית, אני רואה בו את דמותי שלי, ואוהב אותו אהבת נפש, כפי מה שסיפרתי פעם באחד מהשרשורים שלי על "יומנו של חנון":

יומנו של חנון 18 הוא אכזבה ענקית! | תפוז פורומים