הכי בא לי לשאול אותך
"למה" - למה את נגעלת. אבל אתאפק. למה זו לא שאלה טובה. היא מזמינה תירוצים והסברים שאותם את כבר בטח יודעת להגיד בעל פה כשמעירים אותך באמצע הלילה. "למה" יכניס אותך ללופ שאת מכירה כבר, רוצה לצאת ממנו ולא יודעת איך. במקום "למה" אשאל אותך "מה": מה לדעתך צריך לקרות כדי שתאהבי את עצמך קצת יותר? (אנא ממך, שימי לב שלא אמרתי ש
רק תאהבי את עצמך ולעולם לא תרגישי רגשות שליליים) קצת יותר, זה קצת יותר. שיפור מגמה כוון שונה אולי גם יעזור לך לקרוא מה שכתבתי לנמש
כאן. אני באמת חושבת שזה מזיק לאללה לקשור את כל ההערכה העצמית רק למראה החיצוני ולתזונה. תזונה צריכה גם להגיע לנפש, לרגש, למוח - אי אפשר רק לריב עם תזונת הגוף ולשכוח מכל השאר. אנחנו כולנו יותר מסך כל האיברים שלנו... ותודה לאל על חסדים קטנים.