היום כבר הגעתי לשפל

מיצי007

New member
היום כבר הגעתי לשפל

פשוט,אני נגעלת מעצמי... ראיתי את עצמי במראה שמדדתי בגדים ופשוט בא לי להקיא מעצמי ומרוב שבא לי להקיא מעצמי אכלתי עד שבא לי להקיא גם פיזית אני שונאת את עצמי! שונאת!
 
הכי בא לי לשאול אותך

"למה" - למה את נגעלת. אבל אתאפק. למה זו לא שאלה טובה. היא מזמינה תירוצים והסברים שאותם את כבר בטח יודעת להגיד בעל פה כשמעירים אותך באמצע הלילה. "למה" יכניס אותך ללופ שאת מכירה כבר, רוצה לצאת ממנו ולא יודעת איך. במקום "למה" אשאל אותך "מה": מה לדעתך צריך לקרות כדי שתאהבי את עצמך קצת יותר? (אנא ממך, שימי לב שלא אמרתי שרק תאהבי את עצמך ולעולם לא תרגישי רגשות שליליים) קצת יותר, זה קצת יותר. שיפור מגמה כוון שונה אולי גם יעזור לך לקרוא מה שכתבתי לנמש כאן. אני באמת חושבת שזה מזיק לאללה לקשור את כל ההערכה העצמית רק למראה החיצוני ולתזונה. תזונה צריכה גם להגיע לנפש, לרגש, למוח - אי אפשר רק לריב עם תזונת הגוף ולשכוח מכל השאר. אנחנו כולנו יותר מסך כל האיברים שלנו... ותודה לאל על חסדים קטנים.
 

מיצי007

New member
אני לא יודעת מה צריך לקרות...

קשה לי להגיד,אבל לפעמים אני מרגישה הכי יפה והכל...אבל לרוב קורה לי שאני מרגישה רע וכל הזמן יורדת על עצמי,כל הזמן.... אבל פשוט,אני לא יודעת... כל כך נמאס לי מהמצב הזה שאני תקועה בו,אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי בכלל
 
בעצם

אני שומעת ממך שאת לא כל כך יודעת מה את מרגישה. את בוחרת להגיד מין "רע" כזה שזה כמו שק גדול לא מובחן בו כלמיני רגשות שליליים מוטלים בערבובייה. "רע" זה לא רגש או הרגשה. "רע" זה שם תואר שאפשר לחבר לכל מיני דברים כולל רגשות. אולי אם היית מוכנה יום אחד להסתכל אל תוך השק הזה ולדלות מתוכו את הרגשות שלך בשמם המדוייק יותר, היינו יכולים להתקדם לאנשהו. האם את עצובה? מתוסכלת? מפוחדת? כועסת? משועממת? מאוכזבת? מבולבלת? מיואשת? יש המון המון מילים לרגשות ולהרגשות וכדי לעשות קצת סדר צריך לפחות לדעת עם מה מתמודדים. "רע" לא עוזר לי להבין. גם לא עוזר לך להבין. תגידי לו קישטה!
 
למעלה