היום כבר לא מתים מאהבה....?!

היום כבר לא מתים מאהבה....?!

חשבתי, אם אנחנו כל כך אוהבות אותם, או שאנחנו כל כך לא אוהבות את עצמנו... מה אתןאומרות?
 
אהההה

זה בהחלט גם יכול להיות אותן... וזה גם בדרך כלל זולג לילדים, לשכנים להורים הזקנים - לכל מי שבתור לפנינו ועכשיו תשאלי מי זה אנחנו...
 
אההה

הגעת לשאלה הפחות קלה. האמת שלזה אני מחכה לשמוע את התשובה שלך. שמת כאן את שפחותיו של המבט?
 
לא, לא שמתי כאן את שיפחותיו...

שמתי את כל המאמרים שלי שנוגעים להתמכרות לאשליית אהבה. ולגבי שאלת אלף הדולר, אז כאן אני לא מתמסרת בקלות . לא כי אני כזאת ערכית ומיוצבת, כמובן, אלא כי אין לי תשובה חד משמעית. רק....תחושות, השערות, מסקנות אד הוק שהן פרי התבוננות עצמית וסביבתית. ובכן אני סבורה שהחלק החלש ביותר ביצור המאה עשרים ואחד הוא העצמיות שלו. לכאורה זאת תקופת שיא האינדבידואליות , ויחד עם זאת , אנחנו קורסות תמיד למצב של בקשת אישור לקיומנו מהזולת . (ומאחר שזה התחום שמוכר לי, לזולת הגברי- אוי ערבה יקרה, נשארתי הטרו חסרת תקנה וחשוכת מרפא). ככל שאנחנו מתרחקות מהדיכוי החברתי הפיזי, אנחנו פוגשות יותר ויותר את הדיכויי המופנם.
 
למעלה