היום לא אוכל להגיע למפגש הצ'ט
- פותח הנושא קסנדרה*
- פורסם בתאריך
הנה מידגם ממה שהיה...
aiziq: הי! צינסקי: מה קורה aiziq: אחלה- הייתי בשמירה היום וכשחזרתי לא היה איש בחדר צינסקי: וולה, אני אומר לך צינסקי: בא לי לצרוח aiziq: מה אם אין קס ופרח אז אין עם מי לדבר? צינסקי: למה , קס לא היתה כאן היום ? aiziq: קס ופרח הודיעו שהן לא יבואו ל"צאט"... aiziq: אז צינסקי- כך פיקוד צינסקי: אין לי בעיה לקחת aiziq: תכין סדנא בנושא פרוזה צינסקי: תראה, בפרוזה קל מאד לעשות סדנא צינסקי: יש המון נושאים לדיון ולמידה צינסקי: זה מתרגל הרבה אלמנטים aiziq: כמו? צינסקי: כמו צילום של רגעים צינסקי: כמו משחק עם דו משמעויות aiziq: יש לי בעיה עם זה aiziq: עם הצילום צינסקי: אני אגיד לך למה aiziq: קניתי ספר "שירים" של קארבר צינסקי: יפהההההההההההההה aiziq: לא מצליח לאהוב את הסגנון הזה צינסקי: אוי, הוא מעולה הספר הזה aiziq: מתנת יום הולדת שלי לעצמי צינסקי: חחחח צינסקי: אני אגיד לך מה הבעיה עם הצילום aiziq: יש לך אותו? aiziq: נו מה? צינסקי: יש את זה להרבה אנשים שלא כותבים פרוזה צינסקי: אשתמש בדימוי כדי להסביר aiziq: OK צינסקי: נאמר צלם צינסקי: דמיין את ההבדל בין תמונות ספונטניות לתמונות מבויימות צינסקי: מה יש בזה ומה יש בזה צינסקי: בתמונות ספונטניות יש צינסקי: את המבט צינסקי: שאתה מחפש aiziq: תמונה ספונטנית לא תמיד מעניינת צינסקי: זה נכון צינסקי: כמו תמונה מבויימת צינסקי: גם היא לא תמיד יפה צינסקי: בטח תסכים שהשאלה היא כמה הצלם מוכשר aiziq: וכמה הצופה מבין צינסקי: כמה הוא מצליח זו כבר שאלה אחרת צינסקי: שאלה של כמה הוא מכיר את הקהל שלו צינסקי: כמה הוא יודע מה הם רוצים צינסקי: זה נכון aiziq: צריך לקלוע לדרישות הקהל? צינסקי: אני לא חושב צינסקי: אבל זה לא ממש מזיק aiziq: חחחח
aiziq: הי! צינסקי: מה קורה aiziq: אחלה- הייתי בשמירה היום וכשחזרתי לא היה איש בחדר צינסקי: וולה, אני אומר לך צינסקי: בא לי לצרוח aiziq: מה אם אין קס ופרח אז אין עם מי לדבר? צינסקי: למה , קס לא היתה כאן היום ? aiziq: קס ופרח הודיעו שהן לא יבואו ל"צאט"... aiziq: אז צינסקי- כך פיקוד צינסקי: אין לי בעיה לקחת aiziq: תכין סדנא בנושא פרוזה צינסקי: תראה, בפרוזה קל מאד לעשות סדנא צינסקי: יש המון נושאים לדיון ולמידה צינסקי: זה מתרגל הרבה אלמנטים aiziq: כמו? צינסקי: כמו צילום של רגעים צינסקי: כמו משחק עם דו משמעויות aiziq: יש לי בעיה עם זה aiziq: עם הצילום צינסקי: אני אגיד לך למה aiziq: קניתי ספר "שירים" של קארבר צינסקי: יפהההההההההההההה aiziq: לא מצליח לאהוב את הסגנון הזה צינסקי: אוי, הוא מעולה הספר הזה aiziq: מתנת יום הולדת שלי לעצמי צינסקי: חחחח צינסקי: אני אגיד לך מה הבעיה עם הצילום aiziq: יש לך אותו? aiziq: נו מה? צינסקי: יש את זה להרבה אנשים שלא כותבים פרוזה צינסקי: אשתמש בדימוי כדי להסביר aiziq: OK צינסקי: נאמר צלם צינסקי: דמיין את ההבדל בין תמונות ספונטניות לתמונות מבויימות צינסקי: מה יש בזה ומה יש בזה צינסקי: בתמונות ספונטניות יש צינסקי: את המבט צינסקי: שאתה מחפש aiziq: תמונה ספונטנית לא תמיד מעניינת צינסקי: זה נכון צינסקי: כמו תמונה מבויימת צינסקי: גם היא לא תמיד יפה צינסקי: בטח תסכים שהשאלה היא כמה הצלם מוכשר aiziq: וכמה הצופה מבין צינסקי: כמה הוא מצליח זו כבר שאלה אחרת צינסקי: שאלה של כמה הוא מכיר את הקהל שלו צינסקי: כמה הוא יודע מה הם רוצים צינסקי: זה נכון aiziq: צריך לקלוע לדרישות הקהל? צינסקי: אני לא חושב צינסקי: אבל זה לא ממש מזיק aiziq: חחחח
המשך
aiziq: נו, תמשיך עם הדימוי צינסקי: אני לא מכחיש שחלק מההנאה שלי מכתיבה היא מהתגובות צינסקי: אני לא כותב בשביל עצמי צינסקי: גם, אבל לא רק aiziq: כן זה מעגל כזה של הזנה הדדית צינסקי: עוד עם הדימוי, או קיי צינסקי: אז בצילום ספונטני, כל האביזרים בתמונה נמצאים שם באותו הרגע צינסקי: הם לא מסודרים צינסקי: איך אתה תופס אותם בפריים זו האומנות שבצילום aiziq: פריים- מסגרת יענו? צינסקי: בצילום מבויים, השאלה היא לא איך אתה תופס אותם אלא איך אתה מסדר אותם צינסקי: כן איציק aiziq: אהההה צינסקי: מכאן תקח לכתיבה שירה מול פרוזה aiziq: רגע, ומה עניין החללים? aiziq: האם הם לא אקט של ביום? צינסקי: לא ממש צינסקי: אסביר aiziq: טוב צינסקי: בפרוזה השימוש בחללים נובע גם מחוסר היכולת לכתוב את התוכן שלהם צינסקי: זה כאילו יצירה מתוך חוסר ברירה צינסקי: בוקובסקי אמר משהו בנוגע לזה aiziq: כמו שמציירים ידיים בכיסים כדי להימנע מלצייר כל אצבע ואצבע? צינסקי: בדיוק איציק צינסקי: אבל אם תצייר משהו בולט בכיס צינסקי: אתה גורם לצופה לחשוב מה יש שם צינסקי: בחזרה לבוקובסקי aiziq: או שנגרום לקורא להפעיל את יכולת ההשלמה האוטומטית שלו צינסקי: נכון מאד צינסקי: בוק' אמר - בהקשר זה aiziq: צינסקי: שלפעמים הוא מתחיל לכתוב משהו צינסקי: אבל אז הוא פתאום כותב אות לא נכונה צינסקי: נאמר רצה לכתוב א' וכתב ג' צינסקי: אז הוא לא מוחק ומשנה צינסקי: אלא הולך עם הג' ומחפש מילה מתאימה aiziq: צינסקי: זו ראיה ספונטנית של יצירה צינסקי: ראיה הוליסטית צינסקי: זאת אומרת צינסקי: לא ממש משנה מילה זו או אחרת aiziq: כן, כאילו סת מכתיב לו מה לכתוב צינסקי: חחחחחחחחחח בערך
aiziq: נו, תמשיך עם הדימוי צינסקי: אני לא מכחיש שחלק מההנאה שלי מכתיבה היא מהתגובות צינסקי: אני לא כותב בשביל עצמי צינסקי: גם, אבל לא רק aiziq: כן זה מעגל כזה של הזנה הדדית צינסקי: עוד עם הדימוי, או קיי צינסקי: אז בצילום ספונטני, כל האביזרים בתמונה נמצאים שם באותו הרגע צינסקי: הם לא מסודרים צינסקי: איך אתה תופס אותם בפריים זו האומנות שבצילום aiziq: פריים- מסגרת יענו? צינסקי: בצילום מבויים, השאלה היא לא איך אתה תופס אותם אלא איך אתה מסדר אותם צינסקי: כן איציק aiziq: אהההה צינסקי: מכאן תקח לכתיבה שירה מול פרוזה aiziq: רגע, ומה עניין החללים? aiziq: האם הם לא אקט של ביום? צינסקי: לא ממש צינסקי: אסביר aiziq: טוב צינסקי: בפרוזה השימוש בחללים נובע גם מחוסר היכולת לכתוב את התוכן שלהם צינסקי: זה כאילו יצירה מתוך חוסר ברירה צינסקי: בוקובסקי אמר משהו בנוגע לזה aiziq: כמו שמציירים ידיים בכיסים כדי להימנע מלצייר כל אצבע ואצבע? צינסקי: בדיוק איציק צינסקי: אבל אם תצייר משהו בולט בכיס צינסקי: אתה גורם לצופה לחשוב מה יש שם צינסקי: בחזרה לבוקובסקי aiziq: או שנגרום לקורא להפעיל את יכולת ההשלמה האוטומטית שלו צינסקי: נכון מאד צינסקי: בוק' אמר - בהקשר זה aiziq: צינסקי: שלפעמים הוא מתחיל לכתוב משהו צינסקי: אבל אז הוא פתאום כותב אות לא נכונה צינסקי: נאמר רצה לכתוב א' וכתב ג' צינסקי: אז הוא לא מוחק ומשנה צינסקי: אלא הולך עם הג' ומחפש מילה מתאימה aiziq: צינסקי: זו ראיה ספונטנית של יצירה צינסקי: ראיה הוליסטית צינסקי: זאת אומרת צינסקי: לא ממש משנה מילה זו או אחרת aiziq: כן, כאילו סת מכתיב לו מה לכתוב צינסקי: חחחחחחחחחח בערך
המשך
צינסקי: אבל ברצינות צינסקי: הוא פשוט לא קידש את הסדר aiziq: שניה צינסקי: ולא בחר בקפידה כל כך את המילים צינסקי: מה aiziq: אני מבין שהוא כתב מה שבא לו איך שיצא לו וכו' aiziq: אני לא מבין , מעבר לתיעודיות של הרגע, הכביכול אותנתית, מה סוד הקסם? aiziq: מה חן מוצאים בכתיבה מסוג זה? aiziq: אני חוזר לקארבר- ואני אומר לך: aiziq: אני כל הזמן תוהה- רבאק כל ילד יכול לכתוב ככה צינסקי: פפפפח איציק aiziq: כמו ציור מופשט אבסטרקטי- מלבן ענק לבן צינסקי: אני רוצה שתכתוב ככה aiziq: ובאמצע נקודה שחורה וזה נמכר במליונים aiziq: עלך מה? מי? איך? צינסקי: שמע aiziq: שומע צינסקי: קודם כל, האבסטרקט לא נמכר במיליונים צינסקי: פורטרטים נמכרים הרבה יותר aiziq: רובלים כן צינסקי: אבל תראה צינסקי: היתה לי שיחה על זה עם מישהו לפני מס' ימים צינסקי: תקשיב צינסקי: בוא נדבר רגע על בוקובסקי aiziq: מאזין ( היה כבר שמע ) צינסקי: האיש כתב בחייו ואחרי מותו כ-55 ספרים aiziq: ידוע צינסקי: מכר מיליונים צינסקי: תסכים איתי שיש כאן משהו שמושך את האנשים kaya11: היייייי צינסקי: עכשיו צריך לחשוב למה זה ככה aiziq: הייייי!!! kaya11: סוף סוף........ צינסקי: הההההההייייייייי קאיוש kaya11: אני אצל ההורים שלי aiziq: כיף להם צינסקי: שלום שלום aiziq: קאיה- אני וצינסקי מדברים על פרוזה- תצטרפי לדיון צינסקי: שניה רגע , אני מרצה לאיציקוביץ על בוקו' kaya11: ושכחתי את הפלאפון שלי בבית... kaya11: טוב צינסקי: שומע איציק ? צינסקי: אני ממשיך aiziq: מסכית kaya11: יש לי סיפור מצחיק על בוק' אחר כך... צינסקי: יפה צינסקי: אז אני אומר שיש לזה סיבה aiziq: והיא? צינסקי: והיא בטח יותר מסתם מכירות aiziq: אני תוהה אם זה לא בבחינת " בגדי המלך החדשים" צינסקי: הסיבה העיקרית היא שהאיש כתב על החיים שלך ושל כל אחד צינסקי: עזוב איציק aiziq: דבר, סליחה
צינסקי: אבל ברצינות צינסקי: הוא פשוט לא קידש את הסדר aiziq: שניה צינסקי: ולא בחר בקפידה כל כך את המילים צינסקי: מה aiziq: אני מבין שהוא כתב מה שבא לו איך שיצא לו וכו' aiziq: אני לא מבין , מעבר לתיעודיות של הרגע, הכביכול אותנתית, מה סוד הקסם? aiziq: מה חן מוצאים בכתיבה מסוג זה? aiziq: אני חוזר לקארבר- ואני אומר לך: aiziq: אני כל הזמן תוהה- רבאק כל ילד יכול לכתוב ככה צינסקי: פפפפח איציק aiziq: כמו ציור מופשט אבסטרקטי- מלבן ענק לבן צינסקי: אני רוצה שתכתוב ככה aiziq: ובאמצע נקודה שחורה וזה נמכר במליונים aiziq: עלך מה? מי? איך? צינסקי: שמע aiziq: שומע צינסקי: קודם כל, האבסטרקט לא נמכר במיליונים צינסקי: פורטרטים נמכרים הרבה יותר aiziq: רובלים כן צינסקי: אבל תראה צינסקי: היתה לי שיחה על זה עם מישהו לפני מס' ימים צינסקי: תקשיב צינסקי: בוא נדבר רגע על בוקובסקי aiziq: מאזין ( היה כבר שמע ) צינסקי: האיש כתב בחייו ואחרי מותו כ-55 ספרים aiziq: ידוע צינסקי: מכר מיליונים צינסקי: תסכים איתי שיש כאן משהו שמושך את האנשים kaya11: היייייי צינסקי: עכשיו צריך לחשוב למה זה ככה aiziq: הייייי!!! kaya11: סוף סוף........ צינסקי: הההההההייייייייי קאיוש kaya11: אני אצל ההורים שלי aiziq: כיף להם צינסקי: שלום שלום aiziq: קאיה- אני וצינסקי מדברים על פרוזה- תצטרפי לדיון צינסקי: שניה רגע , אני מרצה לאיציקוביץ על בוקו' kaya11: ושכחתי את הפלאפון שלי בבית... kaya11: טוב צינסקי: שומע איציק ? צינסקי: אני ממשיך aiziq: מסכית kaya11: יש לי סיפור מצחיק על בוק' אחר כך... צינסקי: יפה צינסקי: אז אני אומר שיש לזה סיבה aiziq: והיא? צינסקי: והיא בטח יותר מסתם מכירות aiziq: אני תוהה אם זה לא בבחינת " בגדי המלך החדשים" צינסקי: הסיבה העיקרית היא שהאיש כתב על החיים שלך ושל כל אחד צינסקי: עזוב איציק aiziq: דבר, סליחה
סוף
צינסקי: אני לא חושב שזה ברמה הזו צינסקי: בקיצור צינסקי: הוא שם בצד את כל מה שאנשים לא ממש אהבו בשירה aiziq: אתה מתכוון לתחושה של הקורא?:" וואלה זה קרה גם לי"? צינסקי: את כל מה שגרם לאנשים ללמוד שירה רק בתיכון בשביל הבגרות צינסקי: כן, גם לזה צינסקי: הוא לקח את היומיום שלך צינסקי: והפך אותו ליצירה אמנותית צינסקי: שמעלה מחשבה. צינסקי: שמקדשת כתיבה וקריאה צינסקי: הוא הפך את כל העלובים לכאלו ששומעים מוסיקה קלאסית וקוראים דוסטויבסקי צינסקי: יש בזה משהו קורע aiziq: הפך? צינסקי: בטח הפך צינסקי: אתה יודע aiziq: לא הבנתי יעני הוא חיבר את העמחה לשירה דרכו? צינסקי: בערבי השירה שערך לקראת מותו צינסקי: הגיעו 5000 צופים צינסקי: לערב צינסקי: אתה מבין מה זה aiziq: בקיצור- שירה לעם? צינסקי: אתה קורא לזה שירה איציק aiziq: או אולי בשורה חדשה? צינסקי: זה כל הקטע צינסקי: אנשים הבינו פתאום שגם הם יכולים לקרוא את זה aiziq: איך הוא קורא לזה? צינסקי: קארבר הוא אחד מהם aiziq: חיים? צינסקי: הוא קרא לזה :"האמת הכתובה" צינסקי: פחות משנה איך הוא קרא לזה צינסקי: עכשיו איציק aiziq: קח למשל את הפרוזה של גריז, נסיעה צינסקי: שניה aiziq: מה צינסקי: תן לסיים משפט ואחר כך aiziq: בדרך צינסקי: גריץ צינסקי: הרעיון הוא כזה : צינסקי: אתה לא חייב לאהוב את זה צינסקי: אבל אתה צריך לקחת מזה את מה שיעזור לך aiziq: מסר יפה צינסקי: לעשות בזה שימוש צינסקי: לשלב את זה בתוך הדרך שלך צינסקי: זה הכל aiziq: תראה - אני כבר מתחבר לחן מסויים aiziq: כוונתי לכך שזה אינו מתיימר- פשוט, אמיתי aiziq: יושרתי זה צינסקי: אתה מכיר את האמירה - אם אתה רוצה להגיד משהו אז תגיד aiziq: זה=כזה aiziq: כן צינסקי: זה לפעמים מתבטא בקטעים הפרוזאים הקצרים והטובים צינסקי: אתה רוצה לומר משהו צינסקי: קצר צינסקי: קולע צינסקי: אמיתי צינסקי: תכתוב טוב ותגיד צינסקי: אבל תשאיר קטע למחשבה צינסקי: קטע חכם צינסקי: אל תעטוף את זה צינסקי: במילים פלצניות צינסקי: בחרוזים צינסקי: ולפעמים, זה לא מתאים צינסקי: ודווקא השירה האמיתית צריכה לתפוס את מקומה צינסקי: אז אנשים כמוני מפנים לה מקום
צינסקי: אני לא חושב שזה ברמה הזו צינסקי: בקיצור צינסקי: הוא שם בצד את כל מה שאנשים לא ממש אהבו בשירה aiziq: אתה מתכוון לתחושה של הקורא?:" וואלה זה קרה גם לי"? צינסקי: את כל מה שגרם לאנשים ללמוד שירה רק בתיכון בשביל הבגרות צינסקי: כן, גם לזה צינסקי: הוא לקח את היומיום שלך צינסקי: והפך אותו ליצירה אמנותית צינסקי: שמעלה מחשבה. צינסקי: שמקדשת כתיבה וקריאה צינסקי: הוא הפך את כל העלובים לכאלו ששומעים מוסיקה קלאסית וקוראים דוסטויבסקי צינסקי: יש בזה משהו קורע aiziq: הפך? צינסקי: בטח הפך צינסקי: אתה יודע aiziq: לא הבנתי יעני הוא חיבר את העמחה לשירה דרכו? צינסקי: בערבי השירה שערך לקראת מותו צינסקי: הגיעו 5000 צופים צינסקי: לערב צינסקי: אתה מבין מה זה aiziq: בקיצור- שירה לעם? צינסקי: אתה קורא לזה שירה איציק aiziq: או אולי בשורה חדשה? צינסקי: זה כל הקטע צינסקי: אנשים הבינו פתאום שגם הם יכולים לקרוא את זה aiziq: איך הוא קורא לזה? צינסקי: קארבר הוא אחד מהם aiziq: חיים? צינסקי: הוא קרא לזה :"האמת הכתובה" צינסקי: פחות משנה איך הוא קרא לזה צינסקי: עכשיו איציק aiziq: קח למשל את הפרוזה של גריז, נסיעה צינסקי: שניה aiziq: מה צינסקי: תן לסיים משפט ואחר כך aiziq: בדרך צינסקי: גריץ צינסקי: הרעיון הוא כזה : צינסקי: אתה לא חייב לאהוב את זה צינסקי: אבל אתה צריך לקחת מזה את מה שיעזור לך aiziq: מסר יפה צינסקי: לעשות בזה שימוש צינסקי: לשלב את זה בתוך הדרך שלך צינסקי: זה הכל aiziq: תראה - אני כבר מתחבר לחן מסויים aiziq: כוונתי לכך שזה אינו מתיימר- פשוט, אמיתי aiziq: יושרתי זה צינסקי: אתה מכיר את האמירה - אם אתה רוצה להגיד משהו אז תגיד aiziq: זה=כזה aiziq: כן צינסקי: זה לפעמים מתבטא בקטעים הפרוזאים הקצרים והטובים צינסקי: אתה רוצה לומר משהו צינסקי: קצר צינסקי: קולע צינסקי: אמיתי צינסקי: תכתוב טוב ותגיד צינסקי: אבל תשאיר קטע למחשבה צינסקי: קטע חכם צינסקי: אל תעטוף את זה צינסקי: במילים פלצניות צינסקי: בחרוזים צינסקי: ולפעמים, זה לא מתאים צינסקי: ודווקא השירה האמיתית צריכה לתפוס את מקומה צינסקי: אז אנשים כמוני מפנים לה מקום
אני אשכרה קראתי הכל...../images/Emo9.gif
אני חייבת לציין שגם לי קצת קשה להתחבר לסגנון הזה(קארבר, בוקובסקי) אילן קנה לי את "אצבעות מדממות"(מתורגם) וקראתי, וניסיתי באמת שניסיתי(וגם הצלחתי למצוא קטע אחד או שניים שעשה לי משהו) אבל לא הצלחתי. לא יודעת מה זה אומר עלי(כנראה כלום) אגב צינסקי, אתה מכיר את התרגום הזה?! מה דעתך עליו? ועוד משהו קטנטן, אתה זוכר שבמפגש הקראת קטע של בוקובסקי שמדבר על כתיבה(כל שורה מתחילה ב"אם...אז..."? יש מצב שתשלח לי אותו?
אני חייבת לציין שגם לי קצת קשה להתחבר לסגנון הזה(קארבר, בוקובסקי) אילן קנה לי את "אצבעות מדממות"(מתורגם) וקראתי, וניסיתי באמת שניסיתי(וגם הצלחתי למצוא קטע אחד או שניים שעשה לי משהו) אבל לא הצלחתי. לא יודעת מה זה אומר עלי(כנראה כלום) אגב צינסקי, אתה מכיר את התרגום הזה?! מה דעתך עליו? ועוד משהו קטנטן, אתה זוכר שבמפגש הקראת קטע של בוקובסקי שמדבר על כתיבה(כל שורה מתחילה ב"אם...אז..."? יש מצב שתשלח לי אותו?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.