היום לפני שנה...
היה יום שבת הייתי כל כך בהריון שקשה לתאר (שבוע 42) הייתי מיואשת, כבדה, נפוחה, מתוסכלת וכל כך רציתי שייגמר ומצד שני ישנתי עד 12:00 בצהרים הלכתי לבד לים וקראתי לי ספר ראיתי בשקט טלויזיה (הגמר של מכבי שהסתיים ב 44 הפרש!) וב 00:30, 2.5.04 התחילו הצירים... מחר הילדה שלי תהיה בת שנה ואני משחזרת בראש את כל מה שעשיתי ביום שלפני הלידה ולא מפסיקה להתרגש כתבתי אז ב"הריון ולידה" את ההודעה הבאה: רגעים של יאוש-רגעים של אופטימיות...
היה יום שבת הייתי כל כך בהריון שקשה לתאר (שבוע 42) הייתי מיואשת, כבדה, נפוחה, מתוסכלת וכל כך רציתי שייגמר ומצד שני ישנתי עד 12:00 בצהרים הלכתי לבד לים וקראתי לי ספר ראיתי בשקט טלויזיה (הגמר של מכבי שהסתיים ב 44 הפרש!) וב 00:30, 2.5.04 התחילו הצירים... מחר הילדה שלי תהיה בת שנה ואני משחזרת בראש את כל מה שעשיתי ביום שלפני הלידה ולא מפסיקה להתרגש כתבתי אז ב"הריון ולידה" את ההודעה הבאה: רגעים של יאוש-רגעים של אופטימיות...