יוסף בן דוד שורץ
New member
היום לפני 47 שנים נחטף הנאצי אייכמן
היום לפני 47 שנים חטפו סוכני המוסד את הפושע הנאצי אדולף אייכמן מ בבואנוס איירס בירת ארגנטינה, והוא נתלה בישראל לאחר משפט ממושך. חטיפתו של פושע נאצי זה, מעלה קושיות לא מועטות ואצביע על חלקן. 1. מי היה אדולף אייכמן ומה היו קשריו עם מנהיגי הציונים? 2. כיצד הגיע אייכמן עם מנהיגים נאצים אחרים לאמריקה הלטינית לאחר מלחמת העולם השנייה? 3. מדוע נחטף אייכמן 15 שנים לאחר תום המלחמה, כאשר מקום המצאם של הנאצים כולל אותו היו ידועים במשך שנים? ב-1958 נשיא הקונגרס הציוני, ד"ר נחום גולדמן אמר בנאום שנשא כי" הירידה המשמעותית של אנטישמיות גלויה, מהווה סכנה גדולה לקיום היהודי. להעלמות האנטישמיות יש השפעה שלילית על חיינו הפנימיים". גולדמן לא היה הציוני הראשון שהכיר בחשיבות האנטישמיות עבור התנועה הציונית. היה זה הרצל עצמו שניהל משא ומתן עם האנטישמי הצאריסטי הידוע פלאווה, שארגן את מעשה הטבח בקישנייב, על מנת להשיג "תמיכה מוסרית וחומרית" לתנועה הציונית. ב1937 הממשלה הפולנית האנטי שמית, שלחה את מיכאל לאפקי ל מדגסקר . , על מנת ללמוד את האפשרות של שליחת כל יהודי פולין לשם על מנת להקים שם מדינה ציונית. רעיון זה קיבל תמיכה מהיטלר עצמו. ב1938 היטלר הסכים לשלוח את נשיא הבנק הגרמני ד"ר היגלמאר שאחט ללונדון על מנת לדון עם נציג הציונים לורד בירסטדט ומר רובי מניו יורק, על תוכנית זו תוך תקווה כי ממשלת הוד מלכותה תסכים לכך. גם חיים ארלוזרוב, מזכיר ההסתדרות תמך ברעיון זה, לדברי פרוטוקול הכנסת ( 30.6.59) עד ל1939 הארגונים הציונים בגרמניה זכו בתמיכת המשטר הנאצי. השבועון הציוני Judische Rundschau זכה לתפוצה רבה ועלה מ5000 עותקים ל40,000. העורך של השבועון הוא שאמר: ענדו את המגן דוד הצהוב בגאווה" שש שנים לפני שהיהודים הוכרחו לענוד סמל זה על בגדיהם. המיליונר הפרו נאצי טיסן, בספרו "אני שלמתי להיטלר" הודה כי הנאצים נאלצו להכיר בתמיכה הפיננסית, של ארגונים ציוניים. במיוחד עקב תמיכתו של בנק הירשלנד בהסן, אשר סידר הלוואות כספיות להיטלר דרך וול סטריט, ובמיוחד הבנק של גודלמן וסכס בניו יורק(. Goldman Sachs & Co) במשפטי נירנברג, היגלמאר שאחט(Hjalmar Schacht) קרא להגנתו את ג'ידלס (Jeidels ) אשר ב1942 היה שותף בבנק בהנהלה ציונית של Lazard Frères, במנהטן. דבר זה נחשף בעיתון הטיים (3.4.42) אולם שיתוף הפעולה הידוע ביותר היה בהונגריה, בה מנהיג ציוני ידוע ד"ר קסטנר, סייע להפיץ שמועות כי אין מחנות מוות, תמורת חייהם ורכושם של מספר משפחות יהודיות ציוניות עשירות. קסטנר עבד עם איכמן בשאלה זו. הדבר עלה בחיי חצי מליון יהודים. אולם היה זה רק פרט אחד בשיתוף הפעולה. ההנהגה הציונית סייעה לרשום את היהודים ברשימות של הנאצים ושמרה על הסדר בגטו כדי למנוע בריחה או התקוממות. תמורת סיוע זה הם קיבלו תמורה דומה למה שקיבל קסטנר, מספר אלפי "חלוצים". כדי לסייע .להגירת "החלוצים", השלטון הנאצי הסכים לפתוח בתי ספר חקלאים באוסטריה. פרשה זן נחשפה בספרם של גון ודיויד קמחי "הדרכים החשאיות". דבר זה נעשה בהסכם עם אדולף אייכמן שאף גירש קבוצה של נזירות ממנזר כדי להעמידו לרשות "החלוצים". האחים קמחי קיבלו יד חופשית להסתובב במחנות ולבחור "חלוצים" צעירים. איכמן ראה את עצמו כציוני נלהב, מאז שקרא את ספרו של הרצל" מדינת היהודים" הוא לא רק העריץ את הרצל, אלא בלבוש אזרחי הוא השתתף בטקס האזכרה של הרצל במלאות 35 שנים למותו. ב1939 הוא מחה על חילול קברו של הרצל. ב1937 הוא נס ע לבקר את הממסד הציוני בארץ, אולם הבריטים עצרו אותו ושלחו ואתו למצרים. שם הוא נפגש עם נציג ההגנה, כפי שמספר תום שגב ב"מליון השביעי" . על העזרה הציונית לנאצים, מספר דוד ישראלי בספרו "הרייך השלישי וארץ ישראל( הוצאת אונ' בר אילן 1974)" מתוך המקורות הגרמים מתברר, שהעברה באה לנאצים כדבר בעיתו, היא פוצצה –לדברי הקונסול הגרמני בירושלים-את תנועת החרם היהודי על גרמניה, שהחלה מתארגנת עם עלותו הנאצים . לשלטון. ההעברה סייעה לנאצים לספק תעסוקה למובטלים, שימשה מקור הכנסה של מטב עחוץ לאוצר הגרמני המדולדל..... ראויה גם לציון כי את התועלת העיקרית מו ההעברה הפיקו לא העולים עצמם, אלא החברות המעודפות ( ראסקו, יכין-חק,ל, נור) שניתנה להם האפשרות לרכשו ציוד גרמני תמורת אגרות חוב ארוכי מועד, בלי שיצטרכו לשלם הון מזומן. בעקבות הטרנספר הפך הישוב היהודי בארץ לסוכן של תוצרת גרמנית גם בארצות השכנות, במצרים, עיראק וקפריסין"( שם עמ' 13-14) כיצד הגיע אייכמן ודומיו לאמריקה הלטינית ולמדינות אחרות אחר המלחמה? הסיפור ידוע כקו העכברושים שבו היו מעורבים הוותיקן, שלטונות ארצות הברית ובריטניה. יוסי מלמן בעיתון ,הארץ"פירסם לאחרונה כתבה שחושפת חלק מהאמת תחת הכותרת: כך סייע האפיפיור-לעתיד לפושעי המלחמה ששדדו את רכוש יהודי קרואטיה עדות חדשה של קצין לשעבר במודיעין האמריקאי חושפת את חלקו של ג'ובאני מונטיני, לימים האפיפיור פאולוס השישי, בהסתרת פושעי מלחמה קרואטים בוותיקן ובהברחת הזהב ששדדו בין השאר מיהודים אפשר שבתוך זמן קצר יאסור בית משפט בארצות הברית לפרסם את העדות שלפנינו. בינתיים הצליח "הארץ" להשיג את העדות, שניתנה בחודש שעבר על ידי ויליאם גוון (Gowen), קצין מודיעין לשעבר בצבא האמריקאי, בבית משפט פדרלי בסן פרנסיסקו. העדות מכילה חומר נפץ היסטורי ופוליטי. היא קושרת את ג'ובאני בטיסטה מונטיני, לימים האפיפיור פאולוס השישי, לשוד רכושם של קורבנות יהודים, סרבים, רוסים, אוקראינים וצוענים במלחמת העולם השנייה ביוגוסלוויה. הברחת פושעי מלחמה קרואטים והסתרתם היתה חלק מהרשת המסועפת שידועה כ"נתיבי העכברושים". מדובר במעורבות של בכירים בוותיקן בהסתרתם והברחתם של פושעי מלחמה נאצים ומשתפי פעולה, כדי שלא ייעצרו או יועמדו לדין. למאות פושעי מלחמה סופקו תעודות של הכנסייה ושל הצלב האדום, שאיפשרו להם בתחילה להסתתר בדירות מסתור ואחר כך להימלט מאירופה, בעיקר למזרח התיכון ולדרום אמריקה. כך הוסתרו והוברחו קלאוס ברבי ("הקצב מליון"), אדולף אייכמן, ד"ר יוזף מנגלה ופרנץ שטנגל, מפקד מחנה ההשמדה טרבלינקה.
היום לפני 47 שנים חטפו סוכני המוסד את הפושע הנאצי אדולף אייכמן מ בבואנוס איירס בירת ארגנטינה, והוא נתלה בישראל לאחר משפט ממושך. חטיפתו של פושע נאצי זה, מעלה קושיות לא מועטות ואצביע על חלקן. 1. מי היה אדולף אייכמן ומה היו קשריו עם מנהיגי הציונים? 2. כיצד הגיע אייכמן עם מנהיגים נאצים אחרים לאמריקה הלטינית לאחר מלחמת העולם השנייה? 3. מדוע נחטף אייכמן 15 שנים לאחר תום המלחמה, כאשר מקום המצאם של הנאצים כולל אותו היו ידועים במשך שנים? ב-1958 נשיא הקונגרס הציוני, ד"ר נחום גולדמן אמר בנאום שנשא כי" הירידה המשמעותית של אנטישמיות גלויה, מהווה סכנה גדולה לקיום היהודי. להעלמות האנטישמיות יש השפעה שלילית על חיינו הפנימיים". גולדמן לא היה הציוני הראשון שהכיר בחשיבות האנטישמיות עבור התנועה הציונית. היה זה הרצל עצמו שניהל משא ומתן עם האנטישמי הצאריסטי הידוע פלאווה, שארגן את מעשה הטבח בקישנייב, על מנת להשיג "תמיכה מוסרית וחומרית" לתנועה הציונית. ב1937 הממשלה הפולנית האנטי שמית, שלחה את מיכאל לאפקי ל מדגסקר . , על מנת ללמוד את האפשרות של שליחת כל יהודי פולין לשם על מנת להקים שם מדינה ציונית. רעיון זה קיבל תמיכה מהיטלר עצמו. ב1938 היטלר הסכים לשלוח את נשיא הבנק הגרמני ד"ר היגלמאר שאחט ללונדון על מנת לדון עם נציג הציונים לורד בירסטדט ומר רובי מניו יורק, על תוכנית זו תוך תקווה כי ממשלת הוד מלכותה תסכים לכך. גם חיים ארלוזרוב, מזכיר ההסתדרות תמך ברעיון זה, לדברי פרוטוקול הכנסת ( 30.6.59) עד ל1939 הארגונים הציונים בגרמניה זכו בתמיכת המשטר הנאצי. השבועון הציוני Judische Rundschau זכה לתפוצה רבה ועלה מ5000 עותקים ל40,000. העורך של השבועון הוא שאמר: ענדו את המגן דוד הצהוב בגאווה" שש שנים לפני שהיהודים הוכרחו לענוד סמל זה על בגדיהם. המיליונר הפרו נאצי טיסן, בספרו "אני שלמתי להיטלר" הודה כי הנאצים נאלצו להכיר בתמיכה הפיננסית, של ארגונים ציוניים. במיוחד עקב תמיכתו של בנק הירשלנד בהסן, אשר סידר הלוואות כספיות להיטלר דרך וול סטריט, ובמיוחד הבנק של גודלמן וסכס בניו יורק(. Goldman Sachs & Co) במשפטי נירנברג, היגלמאר שאחט(Hjalmar Schacht) קרא להגנתו את ג'ידלס (Jeidels ) אשר ב1942 היה שותף בבנק בהנהלה ציונית של Lazard Frères, במנהטן. דבר זה נחשף בעיתון הטיים (3.4.42) אולם שיתוף הפעולה הידוע ביותר היה בהונגריה, בה מנהיג ציוני ידוע ד"ר קסטנר, סייע להפיץ שמועות כי אין מחנות מוות, תמורת חייהם ורכושם של מספר משפחות יהודיות ציוניות עשירות. קסטנר עבד עם איכמן בשאלה זו. הדבר עלה בחיי חצי מליון יהודים. אולם היה זה רק פרט אחד בשיתוף הפעולה. ההנהגה הציונית סייעה לרשום את היהודים ברשימות של הנאצים ושמרה על הסדר בגטו כדי למנוע בריחה או התקוממות. תמורת סיוע זה הם קיבלו תמורה דומה למה שקיבל קסטנר, מספר אלפי "חלוצים". כדי לסייע .להגירת "החלוצים", השלטון הנאצי הסכים לפתוח בתי ספר חקלאים באוסטריה. פרשה זן נחשפה בספרם של גון ודיויד קמחי "הדרכים החשאיות". דבר זה נעשה בהסכם עם אדולף אייכמן שאף גירש קבוצה של נזירות ממנזר כדי להעמידו לרשות "החלוצים". האחים קמחי קיבלו יד חופשית להסתובב במחנות ולבחור "חלוצים" צעירים. איכמן ראה את עצמו כציוני נלהב, מאז שקרא את ספרו של הרצל" מדינת היהודים" הוא לא רק העריץ את הרצל, אלא בלבוש אזרחי הוא השתתף בטקס האזכרה של הרצל במלאות 35 שנים למותו. ב1939 הוא מחה על חילול קברו של הרצל. ב1937 הוא נס ע לבקר את הממסד הציוני בארץ, אולם הבריטים עצרו אותו ושלחו ואתו למצרים. שם הוא נפגש עם נציג ההגנה, כפי שמספר תום שגב ב"מליון השביעי" . על העזרה הציונית לנאצים, מספר דוד ישראלי בספרו "הרייך השלישי וארץ ישראל( הוצאת אונ' בר אילן 1974)" מתוך המקורות הגרמים מתברר, שהעברה באה לנאצים כדבר בעיתו, היא פוצצה –לדברי הקונסול הגרמני בירושלים-את תנועת החרם היהודי על גרמניה, שהחלה מתארגנת עם עלותו הנאצים . לשלטון. ההעברה סייעה לנאצים לספק תעסוקה למובטלים, שימשה מקור הכנסה של מטב עחוץ לאוצר הגרמני המדולדל..... ראויה גם לציון כי את התועלת העיקרית מו ההעברה הפיקו לא העולים עצמם, אלא החברות המעודפות ( ראסקו, יכין-חק,ל, נור) שניתנה להם האפשרות לרכשו ציוד גרמני תמורת אגרות חוב ארוכי מועד, בלי שיצטרכו לשלם הון מזומן. בעקבות הטרנספר הפך הישוב היהודי בארץ לסוכן של תוצרת גרמנית גם בארצות השכנות, במצרים, עיראק וקפריסין"( שם עמ' 13-14) כיצד הגיע אייכמן ודומיו לאמריקה הלטינית ולמדינות אחרות אחר המלחמה? הסיפור ידוע כקו העכברושים שבו היו מעורבים הוותיקן, שלטונות ארצות הברית ובריטניה. יוסי מלמן בעיתון ,הארץ"פירסם לאחרונה כתבה שחושפת חלק מהאמת תחת הכותרת: כך סייע האפיפיור-לעתיד לפושעי המלחמה ששדדו את רכוש יהודי קרואטיה עדות חדשה של קצין לשעבר במודיעין האמריקאי חושפת את חלקו של ג'ובאני מונטיני, לימים האפיפיור פאולוס השישי, בהסתרת פושעי מלחמה קרואטים בוותיקן ובהברחת הזהב ששדדו בין השאר מיהודים אפשר שבתוך זמן קצר יאסור בית משפט בארצות הברית לפרסם את העדות שלפנינו. בינתיים הצליח "הארץ" להשיג את העדות, שניתנה בחודש שעבר על ידי ויליאם גוון (Gowen), קצין מודיעין לשעבר בצבא האמריקאי, בבית משפט פדרלי בסן פרנסיסקו. העדות מכילה חומר נפץ היסטורי ופוליטי. היא קושרת את ג'ובאני בטיסטה מונטיני, לימים האפיפיור פאולוס השישי, לשוד רכושם של קורבנות יהודים, סרבים, רוסים, אוקראינים וצוענים במלחמת העולם השנייה ביוגוסלוויה. הברחת פושעי מלחמה קרואטים והסתרתם היתה חלק מהרשת המסועפת שידועה כ"נתיבי העכברושים". מדובר במעורבות של בכירים בוותיקן בהסתרתם והברחתם של פושעי מלחמה נאצים ומשתפי פעולה, כדי שלא ייעצרו או יועמדו לדין. למאות פושעי מלחמה סופקו תעודות של הכנסייה ושל הצלב האדום, שאיפשרו להם בתחילה להסתתר בדירות מסתור ואחר כך להימלט מאירופה, בעיקר למזרח התיכון ולדרום אמריקה. כך הוסתרו והוברחו קלאוס ברבי ("הקצב מליון"), אדולף אייכמן, ד"ר יוזף מנגלה ופרנץ שטנגל, מפקד מחנה ההשמדה טרבלינקה.