היום לפני 5 שנים, בשנת 2013 סופת אלכסה..
היום לפני 5 - (בשנת 2013): הייתה אחת הסופות החזקות שידעה המדינה. (''סופת אלכסה''). המון נזקים, מעל ל-70 ס"מ של שלג בירושלים, משקעים רבים ומצור של כמעט שבועיים. בקריית ארבע נערם השלג לגובה של 80 סנטימטרים, ביישוב הר ברכה נערם שלג לגובה 90 סנטימטרים, ובגוש עציון נמדדו 120 ס"מ של שלג (ויש דיווחים על יותר, למשל, בעיתון של היישוב אפרת נכתב שנערם 2.05 מטרים של שלג). מדידות גובה הערמות השלג שברו שיאי הערמות לאירועים קודמים בחודש דצמבר מאז 1879. גראופל (ברד רך) ירד בחלקים מגוש דן והשפלה. בהר הנגב לא ירד שלג משמעותי.
מערכת השלג שנמשכה 3 ימים
בתחילת חודש דצמבר 12.12. (כמות חסרת תקדים, ונדיר ביותר בכללי מערכת שלג בתחילת דצמבר בירושלים, ועוד שהשלג נערם לכמות כזאת היסטרית). סתיו 2013 היה יבש וחמים יחסית, ונמדדו בו כמויות משקעים זעומות. מזג האוויר החמים יחסית המשיך גם בימים הראשונים של חודש דצמבר. בין 4 ל־8 בדצמבר עברה בישראל מערכת משקעים רדודה, שבה נמדדו כ־30–90 מ"מ גשם באזורי הארץ השונים.
המערכת שיצרה את הסופה נוצרה בעקבות שילוב של אפיק רום ו־2 שקעים ברומטריים (אזור הנמצא בתת-לחץ ביחס לסביבתו) שנוצרו תחתיו. אפיק רום קר במיוחד גלש לאזור הים התיכון מצפון והוביל לטמפרטורות נמוכות במיוחד בגובה הקרקע ובמפלסים ברומטריים שונים. אפיק הרום נשאר סטטי במקומו כ־4 ימים, החל מ־10 בדצמבר ועד 14 בדצמבר, בשל רכס ברומטרי חזק במערב אירופה, ובמהלך שהותו באזור נוצרו תחתיו שני שקעים ברומטריים, שנעו מאזור הים התיכון לאזור סוריה והובילו ליצירת עננות משקעים. בשל מיקומו של השקע ומעברו בצפון ישראל, ומשטר הרוחות שנגזר ממיקום זה, התרכזו תחילה עיקר המשקעים (ובהתאמה, מרבית השלג שירד) באזור המרכז, ורק בשלב מאוחר יותר התפשטו לצפון. במהלך ערב 11 בדצמבר החלה ירידת שלגים והערמות באזור דרום הר חברון וגוש עציון, ובמהלך הלילה גם בירושלים. בבוקר 12 בדצמבר הוסיף לרדת שלג באזורים אלה, אך הוא נחלש במהלך היום. במהלך שעות הערב החלו שוב לרדת שלגים כבדים באזורים אלו, ובנוסף גם בשומרון. שלג באזור צפון ישראל החל לרדת באופן משמעותי בבוקר ה־13 בדצמבר. במהלך יום זה והיום שלאחריו המשיכו לרדת שלגים כבדים באזורי הארץ הגבוהים בצפון והמרכז. בהרי הדרום לא ירד שלג.
הסערה התאפיינה בפרק זמן ארוך במיוחד שבו ירדו הטמפרטורות לערכים שמאפשרים ירידת שלג, לצד כמות משקעים גבוהה במיוחד, ובעקבות כך נמדדה הערמות שלג כבדה באזורים רבים.
לפי השערות שונות, כמות המשקעים העצומה (ובהתאם, גובה השלג שנערם) קשורה לפער טמפרטורות גדול שנוצר בין טמפרטורת מי הים התיכון שהיו גבוהות מהרגיל לעונה (עקב מיעוט מערכות משקעים בסתיו 2013 יחד עם אירוע חום חריג בסוף נובמבר 2013), ואף הביאו לאידוי מוגבר ולעלייה בשיעור הלחות באוויר, לבין טמפרטורות נמוכות במיוחד ברום, דבר שיצר חוסר יציבות אטמוספירי שסייע לפיתוחם של ענני משקעים.
מבדיקת הרצות "ריאנליזיס המאה ה-20" מ-1871 ועד היום, וכן הריאנליזיס של NCEP מ-1948 ועד היום, לא נמצאה שום מערכת קיצונית יותר בחודש דצמבר. יתרה מזו - רוב המערכות (פרט אילו של 1953 ו-1994) נמשכו זמן קצרצר, בדרך כלל 6–12 שעות. בסיס הנתונים לתקופות "עתיקות" במיוחד לפני 1948 מצומצם ביותר, וייתכן שהביא לשגיאות משמעותיות בתוצאות.
פעם הראשונה זה שנים רבות צוותי החירום נזקקו לעזרתו של צה"ל, אשר שלח תגבורת באמצעות נגמ"שים של חיל הרפואה אשר היוו כוח פורץ לנזקקים בדרכים החסומות עקב השלג הרב. במהלך ליל 14 בדצמבר, לאחר שנסתיימה הסופה, נמדדו בהר בנטל ברמת הגולן 13.6°C מתחת לאפס - עשירית מעלה יותר משיא כל הזמנים בארץ ישראל, שנמדד בפברואר 1950. היישוב שנמדדה בו הטמפרטורה הנמוכה ביותר הוא קיבוץ מרום גולן ב-16 בדצמבר 2013 והיא 13.6°C מתחת ל-0.
השלג הכבד הוביל במהרה לחסימת צירי תנועה עירוניים ובין-עירוניים בדרום הר חברון, גוש עציון וירושלים, ולאחר מכן גם בבנימין, השומרון, הגליל העליון והחרמון. המשך ירידת השלג ועומקו הובילה לקשיים משמעותיים בפתיחת צירי התנועה ליישובים הרריים מבודדים. כל כבישי הגישה לירושלים ממערב (כבישים 1, 443 ו-375) נחסמו החל מערב ה-13 בדצמבר מאות עד אלפי אנשים נלכדו ברכבם במבואות ירושלים, עקב חסימת הדרכים. חלק מאנשים אלו פונו למרכזי חרום שהוקמו במבשרת ציון, במחנה עופר ובבנייני האומה. גם לאחר סיומה של הסערה נשארו חלק מהכבישים חסומים למספר ימים, בשל ההערמות הכבדה. חסימת חלק מהכבישים על ידי ערמות השלג שפולסו לצידי הכבישים ועצים שהתמוטטו הובילה לעומסי תנועה כבדים בירושלים בשבוע שלאחר הסערה. קרח הצטבר בלילות על חלק מהכבישים שפולסו, והביא לתאונות דרכים עקב החלקה ולחסימת חלק מהכבישים בשעות הלילה.
בעקבות ההערמות הכבדה של השלג אירעו אירועים רבים של התמוטטות עצים על קווי חשמל עיליים, וקריעתם בעקבות כך, ובמספר רב של מקרים קרסו עמודי חשמל בשל הערמות השלג עליהם. הפסקות חשמל אירעו בעשרות אלפי בתי אב, ובחלקים נרחבים מירושלים, צפת, וישובים הרריים שונים באזור הר חברון, גוש עציון, הרי ירושלים, בנימין, שומרון והגליל העליון. צוותי התיקון של חברת החשמל נתקלו בקשיים בטיפול בתקלות עקב ריבוי התקלות, וקשיי גישה לנקודות רבות עקב גובה הערמות השלג ומכוניות שנתקעו בכבישים באזורים עירוניים, וחסמו את דרכי הגישה. מספר יישובים נותקו לפרקי זמן של מעל 72 שעות, ולחלקם ניתנה המלצה לעזוב את היישוב באופן זמני עקב העדר צפי קרוב להחזרת זרם החשמל. תושבים רבים ביישובים אלו נתקלו בקשיים ניכרים בחימום הבית בקור העז, עקב הפסקות החשמל והעדר אמצעי חימום חלופיים יעילים.
גם במדינות ערב, הסופה גרמה לנזקים, ולשלגים במצרים מזה 112 שנה, נדיר ביותר. ולבנון סוריה.
https://www.facebook.com/Forecastin...u2vUSP1-mtn7DbiQMac1xskE5cwHuQIdjz-Nk&fref=nf
היום לפני 5 - (בשנת 2013): הייתה אחת הסופות החזקות שידעה המדינה. (''סופת אלכסה''). המון נזקים, מעל ל-70 ס"מ של שלג בירושלים, משקעים רבים ומצור של כמעט שבועיים. בקריית ארבע נערם השלג לגובה של 80 סנטימטרים, ביישוב הר ברכה נערם שלג לגובה 90 סנטימטרים, ובגוש עציון נמדדו 120 ס"מ של שלג (ויש דיווחים על יותר, למשל, בעיתון של היישוב אפרת נכתב שנערם 2.05 מטרים של שלג). מדידות גובה הערמות השלג שברו שיאי הערמות לאירועים קודמים בחודש דצמבר מאז 1879. גראופל (ברד רך) ירד בחלקים מגוש דן והשפלה. בהר הנגב לא ירד שלג משמעותי.
מערכת השלג שנמשכה 3 ימים
בתחילת חודש דצמבר 12.12. (כמות חסרת תקדים, ונדיר ביותר בכללי מערכת שלג בתחילת דצמבר בירושלים, ועוד שהשלג נערם לכמות כזאת היסטרית). סתיו 2013 היה יבש וחמים יחסית, ונמדדו בו כמויות משקעים זעומות. מזג האוויר החמים יחסית המשיך גם בימים הראשונים של חודש דצמבר. בין 4 ל־8 בדצמבר עברה בישראל מערכת משקעים רדודה, שבה נמדדו כ־30–90 מ"מ גשם באזורי הארץ השונים.
המערכת שיצרה את הסופה נוצרה בעקבות שילוב של אפיק רום ו־2 שקעים ברומטריים (אזור הנמצא בתת-לחץ ביחס לסביבתו) שנוצרו תחתיו. אפיק רום קר במיוחד גלש לאזור הים התיכון מצפון והוביל לטמפרטורות נמוכות במיוחד בגובה הקרקע ובמפלסים ברומטריים שונים. אפיק הרום נשאר סטטי במקומו כ־4 ימים, החל מ־10 בדצמבר ועד 14 בדצמבר, בשל רכס ברומטרי חזק במערב אירופה, ובמהלך שהותו באזור נוצרו תחתיו שני שקעים ברומטריים, שנעו מאזור הים התיכון לאזור סוריה והובילו ליצירת עננות משקעים. בשל מיקומו של השקע ומעברו בצפון ישראל, ומשטר הרוחות שנגזר ממיקום זה, התרכזו תחילה עיקר המשקעים (ובהתאמה, מרבית השלג שירד) באזור המרכז, ורק בשלב מאוחר יותר התפשטו לצפון. במהלך ערב 11 בדצמבר החלה ירידת שלגים והערמות באזור דרום הר חברון וגוש עציון, ובמהלך הלילה גם בירושלים. בבוקר 12 בדצמבר הוסיף לרדת שלג באזורים אלה, אך הוא נחלש במהלך היום. במהלך שעות הערב החלו שוב לרדת שלגים כבדים באזורים אלו, ובנוסף גם בשומרון. שלג באזור צפון ישראל החל לרדת באופן משמעותי בבוקר ה־13 בדצמבר. במהלך יום זה והיום שלאחריו המשיכו לרדת שלגים כבדים באזורי הארץ הגבוהים בצפון והמרכז. בהרי הדרום לא ירד שלג.
הסערה התאפיינה בפרק זמן ארוך במיוחד שבו ירדו הטמפרטורות לערכים שמאפשרים ירידת שלג, לצד כמות משקעים גבוהה במיוחד, ובעקבות כך נמדדה הערמות שלג כבדה באזורים רבים.
לפי השערות שונות, כמות המשקעים העצומה (ובהתאם, גובה השלג שנערם) קשורה לפער טמפרטורות גדול שנוצר בין טמפרטורת מי הים התיכון שהיו גבוהות מהרגיל לעונה (עקב מיעוט מערכות משקעים בסתיו 2013 יחד עם אירוע חום חריג בסוף נובמבר 2013), ואף הביאו לאידוי מוגבר ולעלייה בשיעור הלחות באוויר, לבין טמפרטורות נמוכות במיוחד ברום, דבר שיצר חוסר יציבות אטמוספירי שסייע לפיתוחם של ענני משקעים.
מבדיקת הרצות "ריאנליזיס המאה ה-20" מ-1871 ועד היום, וכן הריאנליזיס של NCEP מ-1948 ועד היום, לא נמצאה שום מערכת קיצונית יותר בחודש דצמבר. יתרה מזו - רוב המערכות (פרט אילו של 1953 ו-1994) נמשכו זמן קצרצר, בדרך כלל 6–12 שעות. בסיס הנתונים לתקופות "עתיקות" במיוחד לפני 1948 מצומצם ביותר, וייתכן שהביא לשגיאות משמעותיות בתוצאות.
פעם הראשונה זה שנים רבות צוותי החירום נזקקו לעזרתו של צה"ל, אשר שלח תגבורת באמצעות נגמ"שים של חיל הרפואה אשר היוו כוח פורץ לנזקקים בדרכים החסומות עקב השלג הרב. במהלך ליל 14 בדצמבר, לאחר שנסתיימה הסופה, נמדדו בהר בנטל ברמת הגולן 13.6°C מתחת לאפס - עשירית מעלה יותר משיא כל הזמנים בארץ ישראל, שנמדד בפברואר 1950. היישוב שנמדדה בו הטמפרטורה הנמוכה ביותר הוא קיבוץ מרום גולן ב-16 בדצמבר 2013 והיא 13.6°C מתחת ל-0.
השלג הכבד הוביל במהרה לחסימת צירי תנועה עירוניים ובין-עירוניים בדרום הר חברון, גוש עציון וירושלים, ולאחר מכן גם בבנימין, השומרון, הגליל העליון והחרמון. המשך ירידת השלג ועומקו הובילה לקשיים משמעותיים בפתיחת צירי התנועה ליישובים הרריים מבודדים. כל כבישי הגישה לירושלים ממערב (כבישים 1, 443 ו-375) נחסמו החל מערב ה-13 בדצמבר מאות עד אלפי אנשים נלכדו ברכבם במבואות ירושלים, עקב חסימת הדרכים. חלק מאנשים אלו פונו למרכזי חרום שהוקמו במבשרת ציון, במחנה עופר ובבנייני האומה. גם לאחר סיומה של הסערה נשארו חלק מהכבישים חסומים למספר ימים, בשל ההערמות הכבדה. חסימת חלק מהכבישים על ידי ערמות השלג שפולסו לצידי הכבישים ועצים שהתמוטטו הובילה לעומסי תנועה כבדים בירושלים בשבוע שלאחר הסערה. קרח הצטבר בלילות על חלק מהכבישים שפולסו, והביא לתאונות דרכים עקב החלקה ולחסימת חלק מהכבישים בשעות הלילה.
בעקבות ההערמות הכבדה של השלג אירעו אירועים רבים של התמוטטות עצים על קווי חשמל עיליים, וקריעתם בעקבות כך, ובמספר רב של מקרים קרסו עמודי חשמל בשל הערמות השלג עליהם. הפסקות חשמל אירעו בעשרות אלפי בתי אב, ובחלקים נרחבים מירושלים, צפת, וישובים הרריים שונים באזור הר חברון, גוש עציון, הרי ירושלים, בנימין, שומרון והגליל העליון. צוותי התיקון של חברת החשמל נתקלו בקשיים בטיפול בתקלות עקב ריבוי התקלות, וקשיי גישה לנקודות רבות עקב גובה הערמות השלג ומכוניות שנתקעו בכבישים באזורים עירוניים, וחסמו את דרכי הגישה. מספר יישובים נותקו לפרקי זמן של מעל 72 שעות, ולחלקם ניתנה המלצה לעזוב את היישוב באופן זמני עקב העדר צפי קרוב להחזרת זרם החשמל. תושבים רבים ביישובים אלו נתקלו בקשיים ניכרים בחימום הבית בקור העז, עקב הפסקות החשמל והעדר אמצעי חימום חלופיים יעילים.
גם במדינות ערב, הסופה גרמה לנזקים, ולשלגים במצרים מזה 112 שנה, נדיר ביותר. ולבנון סוריה.
https://www.facebook.com/Forecastin...u2vUSP1-mtn7DbiQMac1xskE5cwHuQIdjz-Nk&fref=nf
