היום ניקיתי את החדר שהיה שלו
צבענו את החדר, והחלפנו וילונות הוצאנו את הרהיטים חוץ מהשידה של הבגדים, ועדיין זה החדר שלו.
אנחנו לא מסוגלים להתיחס אליו אחרת, למרות שיודעים שהוא כבר לא שם.
מכל הדברים נשארה רק מגירה אחת ובה החולצה שלבש כשהכל קרה, משחק עם סימני השיניים שלו, עוד משחק שאהב, קלסר עם הניירת שלו ומכתבים וסיפורים שבתי כתבה ואלבום זכרון
כל מה שנשאר מבני הקט נכנס למגרה אחת, וזכרון ענקי שתופס מקום נרחב בליבי.
ניקיתי ובכיתי, אני לא זוכרת איך היה בשנים קודמות, אם בכלל ניקיתי איך תפקדתי. אבל משום מה נראה לי שהפעם קשה יותר...
צבענו את החדר, והחלפנו וילונות הוצאנו את הרהיטים חוץ מהשידה של הבגדים, ועדיין זה החדר שלו.
אנחנו לא מסוגלים להתיחס אליו אחרת, למרות שיודעים שהוא כבר לא שם.
מכל הדברים נשארה רק מגירה אחת ובה החולצה שלבש כשהכל קרה, משחק עם סימני השיניים שלו, עוד משחק שאהב, קלסר עם הניירת שלו ומכתבים וסיפורים שבתי כתבה ואלבום זכרון
כל מה שנשאר מבני הקט נכנס למגרה אחת, וזכרון ענקי שתופס מקום נרחב בליבי.
ניקיתי ובכיתי, אני לא זוכרת איך היה בשנים קודמות, אם בכלל ניקיתי איך תפקדתי. אבל משום מה נראה לי שהפעם קשה יותר...