היום נצבט לי הלב מהערה פוגענית

[הפתעה מוחלטת]

היום נצבט לי הלב מהערה פוגענית

אני בטוחה שזה נעשה בתום לב-ועם זאת-הרגשתי שנעצו לי סכין בלב .
וכך הסיפור-
מישהי בעבודה שלי סיפרה לי כבר מזמן שיש לה בן בגיל של השני שלי שעכשיו אובחן, שיש לו בעיות התנהגות והיא לא יודע מה לעשות איתו. היא גם יודעת שהבן שלי עבר אבחון. לא בטוחה אם היא יודעת את התוצאה אבל אם אני זוכרת אז כן-היא יודעת.
היום התקשרה לספר ולהמליץ לי על קבוצה חברתית אצלם ביישוב שהיא רשמה אליה את הבן שלה- עובדים שם על מיומנויות חברתיות עם סוסים ובעלי חיים ועוד. אתמול היא היתה במפגש הורים ואמרה שממש כדאי לי.
אמרתי לה שזה נשמע טוב אבל אשמח לברר אם הם מיומנים גם ספציפעת לpdd בגלל האבחנה של הבן שלי.
אז היא אמרה-"את סתם קיטלגת את הבן שלך. יש לו את אותן בעיות כמו הבן שלי." הסברתי לה שזה לא אני. שהןא עבר אבחונים אצל פסיכולוגית ופסיכיאטרית והם קבעו זאת. אז היא אומרת"זה לא משנה. אם אקח את הבן שלי לכל מיני אבחונים על בטוח גם ייצא לו כל מיני אבחנות".
וסיימה בכך שהעיקר שמטפלים שם טוב.
לא היה לי כח להמשיך את השיחה.
כן ניסיתי להסביר שדווקא חשוב מיומנות/התמחות בpdd ושאני רואה אצל השלישי הבדל של שמיים וארץ בהתקדמות בגן תקשורת עכשיו לעומת הדן תצפית שהיה בו שנתיים-שאגב מקסימים וגם קידמו אותו-אסל השנה מרגישים שהוא מקבל טיפטל ממוקד בעיה.
סיימתי את השיחה בלב כבד וזה לא עוזב אותי.
ההערה שלה יושבת אצלי על נקודה מאוד רגישה. גם ככה אני חושבת על עצמי שאני אמא שמדביקה אבחנות ומנסה להשתחרר מהמחשבה הזו.
ועכשיו היא באה עם ההערה הזו.
אוף...
מעצבן...

 

[מלאת תקוות]

אני פשוט ההפך ממך

מזכירה על עצמי: יש לי תאומים בני 4 אובחנו בגיל 2 על הספקטרום.
לא האמנתי לאבחנות. היום לאחד מהם כן אפשר לראות דברים שמתאימים לתפקוד גבוה. ולתאום אחר - לא.
לכן, ומכוון שאני בעצמי מפקפקת באבחנה, אני אוהבת כשאומרים לי דברים דומים לאלו של ידידיך.

 

[TikvaBonneh]

זה שיח חרשים

היא בעצם סיפרה לך משהו על הבן שלה, ועליה כהורה.
היא סיפרה לך שהיא מאמינה שאם היא הייתה לוקחת הבן שלה לאיבחון, גם הוא היה מאובחן ASD.
והיא סיפרה לך שהיא הורה שחושש מסטיגמות ומעדיף לא לערוך איבחונים.
זה לגמרי שלה. לא קשור אלייך. את יודעת איזה סיגנון הורות בחרת, את יודעת שאת מעדיפה להסתכל לקשיים בפנים ולטפל בהם לפני שהם מתעצמים.
ואיך אני מבינה את זה כל כך טוב? כי אני פעם הייתי כמוה, והיום, אחרי ששני הפידידונים שלי שילמו את המחיר הכבד על ההתנהלות הלא אחראית שלי כהורה, אני משתדלת להיות כמוך.

 

[yuliyuli1]

 

[פרח לי יפה ורוד]

המצב לדעתי הפוך

היא פוחדת שלבן שלה יש כל מני לקויות רציניות ולא מעיזה ללכת לאבחן.האבחנה שלכם מפחידה אותה ולכן כנראה אמרה מה שאמרה. כשהבן שלי אובחן היתה אמא אחת שניסתה בשיניים לשכנע אותי לא לאבחן אותו ו"שהכל בסדר" ואח"כ לשכנע אותי שהאבחון על בטוח שגוי. לאמא הזאת יש בת שרואים עליה בצורה מאוד בולטת שהיא בספקטרום. הילדה מאוד סבלה חברתית ברמה של לברוח מבית הספר בגלל הצקות. וחוץ מזה התנהגויות ותנועות בולטות. הם לא הלכו לאבחן. היא אמרה לי מיוזמתה שלדעתה לבת שלה יש מקסימום NVLD ושעדיף גם את זה לא לאבחן כדי לא לשים עליה סטיגמה (ולילדה יש יותר מזה-חד משמעית). אני חושבת שזה איים עליה -זה שם לה ראי מול הפרצוף וגם היא הבינה שאני מבינה.